פנסיות מוגדלות, בונוסים לעובדים והגבלת שכר בכירים: המאבק על נשיאות צרפת עובר דרך יוקר המחיה

בימים האחרונים קשה לעקוב אחרי שורת ההבטחות הכלכליות והחברתיות שמשחרר נשיא צרפת עמנואל מקרון לתקשורת בניסיון לשכנע את הציבור במדינה לבחור בו ולא במועמדת הימין הקיצוני מרין לה־פן, בסבב השני והמכריע של הבחירות לנשיאות שיתקיים ביום ראשון הקרוב. בעוד שלפני הסיבוב הראשון ב־10 באפריל העדיף מקרון להתרכז בניהול העימות מול רוסיה, מה שאיפשר ללה־פן להתמקד בסוגיות של יוקר מחיה והקושי של מעמד הביניים ותושבי הפריפריה - בעשרת הימים האחרונים מקרון שינה כיוון.

זה התחיל יומיים לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות, עם הבטחה "לשקול מחדש" חלקים מרכזיים ברפורמת הפנסיות שהייתה אחד מעמודי התווך של המדיניות שלו במהלך הכהונה החולפת.

מקרון אמר כי "יתייעץ עם העם" וישקול לדחות את יישום הרפורמה אחרי שנת 2030, וגם להעלות את גיל הפרישה המקסימלי ל־64 בלבד, במקום 65. הוא נימק זאת ברצון להיות "נשיא מקשיב". "אני לא יכול לומר שאני רוצה לאחד את העם ולהקשיב לתושבים, ואחרי שאני שומע את הדרישות לומר שאני לא משנה את עמדתי", אמר. 

  

מקרון מתחנף לעובדים ומציע דיבידנדים

כמה ימים לאחר מכן הוסיף מקרון כי בכוונתו ליזום העלאה של הפנסיות במדינה ב־4% ביולי, כדי "להתאים אותן לאינפלציה", אם ייבחר לכהונה שנייה (ואחרונה, לפי החוקים הצרפתיים). הוא הודיע כי בכוונת ממשלתו לפעול להעלות את הפנסיה המינימלית החודשית ל־1,100 אירו, מ־980 אירו כיום, במהלך הכהונה השנייה שלו, אם תתרחש.
באותו המעמד, הציע הנשיא הצרפתי לחוקק במדינה מערכת שתעניק "בונוסים לעובדים" - דיבידנד שיחולק לעובדים של חברה המרוויחה לאורך זמן. "כאשר חברה מרוויחה היטב, היא משלמת דיבידנד לבעלי המניות שלה. אבל החברה תלויה גם בעובדים שלה. זו הסיבה שצריך להיות מנגנון לחלוקת רווחים או לבונוס לעובדים", אמר.

מקרון אמר כי ייתכן שהבונוס הזה יהיה בגובה של עד 6,000 אירו לשנה, ללא מסים בעבור המעסיק או בעבור העובד. יש צורך בכך שתושבי צרפת "יקבלו שכר גבוה יותר, ויוכלו לחיות באופן מכובד מעמלם", אמר.

בסוף השבוע האחרון הבטיח מקרון לקדם יוזמה כלל־אירופית שתגביל את שכר המנהלים הבכירים של החברות הגדולות ביותר, אחרי סערה ציבורית שהתעוררה בצרפת בנוגע לשכר עתק שיקבל מנהל חברת כלי הרכב Stellantis - 20 מיליון דולר פלוס בונוסים ומענקים נוספים שיובילו לחבילה שכר בהיקף של כ־40 מיליון דולר. בעקבות הסערה, מקרון הגדיר את הסכום כ"מזעזע ומוגזם" ואמר: "אנחנו חייבים להציב תקרות ולהגדיר מה מקובל ומה לא ברמה האירופית". 

  

לה־פן ניצלה את תדמית "המנותק" של מקרון

שלל ההבטחות הללו נועדו להתמקד בנושא שמרין לה־פן הפכה למרכז הקמפיין שלה בחודשים האחרונים - יוקר המחיה, עליית מחירי המזון והאנרגיה.

לה־פן ניצלה בהצלחה את התדמית של מקרון כ"נשיא מנותק"; כחלק מאליטה כלכלית שאינה חווה את הקשיים היומיומיים; וכמי שדואג בעיקר לחבריו העשירים. היא הגדירה אותו כנשיא הדואג לאיכות הסביבה יותר מאשר לצורך של משפחות להגיע באוטו לעבודה, שממנה הם מתפרנסים בקושי.

היא לא הייתה היחידה - זה היה הקהל שגם ז'אן לוק מלנשון מהשמאל חיזר אחריו בהצלחה. 23% האחוזים שקיבלה לה־פן בסיבוב הראשון, ובמיוחד 22% שקיבל מלנשון, הוכיחו למקרון כי זו סוגיה מכרעת בבחירות. הוא יצא לכבוש את לב העם מחדש בעזרת שורת הבטחות כלכליות.

כמו שהתמודד בהצלחה עם מחאת "האפודים הזוהרים", שגם היא פרצה אחרי העלאת מחיר הבנזין והדיזל, מקרון לא היסס לחזור בו מהבטחות קודמות ובעיקר להתחייב "להקשיב לעם". במקביל, בניסיון למשוך כמה שיותר ממצביעי מלנשון, שם מקרון דגש בימים האחרונים גם על הנושא האקולוגי. השבוע הבטיח למנות שר מיוחד לנושאי האקלים, לצד הגברת הפקת אנרגיות מתחדשות.

בינתיים, הפעלתנות וה"פיבוט" האידיאולוגי שלו משתלמים, אבל בקנה מידה מצומצם בלבד. הפער בינו לבין לה־פן לפי הסקרים האחרונים צמח מ־2% בלבד לפני הסיבוב הראשון (בטווח טעות הדגימה) לבין 6% ל־8% כיום. בכל מקרה, זהו פער קטן הרבה יותר מזה שנרשם בסיבוב הבחירות הקודם, אז הביס מקרון את לה־פן עם 66% מהקולות.

סיכויי לה־פן - גדולים מאי־פעם

נראה כי בריצה השלישית שלה לנשיאות, הסיכויים של מרין לה־פן להיבחר לתפקיד כעת גדולים מאי־פעם. בנוסף לסוגיית יוקר המחיה, היא מנסה לבסס את התמיכה בה בקרב החלקים בחברה להם היא קוראת "צרפת הנשכחת". אלה הם אזורים נחשלים־יחסית, שאינם נהנים מהחיבור לאירופה ומהגלובליזציה והתיירות, אלא דווקא סובלים מנטישת תושבים, ירידת הרווחיות בחקלאות ובעסקים מסורתיים, ונאנקים תחת המחירים העולים של דלק, חימום ומוצרים בסופרמרקט.

בניגוד למקרון, שכמעט ולא הופיע בעצרות בחירות עד הסיבוב הראשון, הופיעה לה־פן בעקביות מחוץ לערים הגדולות, כשהיא מנסה לגייס את "הקול העממי". באירוע בחירות בחודש שעבר הבטיחה לתושבי עיירה קטנה להפסיק את "מציצת הדם של העיירות על ידי הערים הגדולות", והתייחסה למה שהגדירה כהזנחה של הפריפריה מבחינת שירותי בריאות, ממשל ותחבורה. "הצדק יחזור אליכם - כאן בטריטוריות הנשכחות של צרפת", אמרה.

אבל לעומת החתירה של מקרון לעבר המרכז הכלכלי בעשרת הימים האחרונים, לה־פן קצת הסתבכה כאשר התקשורת המקומית והבינלאומית התרכזה בחזון שלה לצרפת. היא אמרה כי היא אמנם לא מתכוונת לפרוש מ"הסכם פריס" בנוגע להפחתת גזי חממה, אך כי סוגיית איכות הסביבה לא תהיה הדבר המרכזי ביותר באג'נדה שלה. היא גם הציעה להוציא את צרפת מה"גרין ניו דיל" האירופי שנועד לאפס את פליטות החממה עד 2050, לדבריה, בשל העלות הגבוהה שתתגלגל על התושבים הצרפתים.

היא גם ביקרה בחריפות את האיחוד האירופי. למרות שמיתנה את עמדותיה בנוגע לפרישה מגוש האירו, אמרה כי בכוונתה לבצע שינוי מהותי בדרך הפעילות של האיחוד. היא גם הציעה להתחיל בתהליך של "פיוס" של נאט"ו מול רוסיה, "ברגע שייחתם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה". בימים האחרונים שבה והכריזה מפלגתה, "האיחוד הלאומי", כי בכוונתה לאסור על לבישת רעלה מוסלמית בציבור. 

  

חקירה בנוגע לאי־סדרים כספיים

בנוסף, ביום ראשון השבוע, שבוע בלבד לפני הבחירות, התפרסמו במדינה דיווחים לחשדות לאי־סדרים כספיים שבהם מעורבת לה־פן. סוכנות האיחוד האירופי למאבק בשחיתות הגישה דוח מיוחד המאשים את לה־פן ופוליטיקאים אחרים ממפלגתה באי־סדרים ובשימוש לרעה ב־600 אלף אירו מכספי האיחוד, שהוקצו למטרות פוליטיות ומפלגתיות.

לפי הדיווחים, לה-פן, שכיהנה כחברת פרלמנט אירופי מ־2004 ועד 2017, "הסיטה" כספים שקיבלה מהאיחוד בשווי 140 אלף אירו למטרות פוליטיות של מפלגתה בצרפת. בסך הכל, המפלגה חשודה בכך שניצלה כ־617 אלף אירו שהיו אמורים להיות חלק מעבודתה בפרלמנט האירופי למטרות פוליטיות פנימיות. הפוליטיקאים המעורבים לכאורה בשחיתות אינם מואשמים בלקיחת הכסף לכיסם הפרטי, אלא בתשלומים בעבור עובדים, יועצים ואירועים מכספי האיחוד. הדרישה של האיחוד היא רק להשבת הכספים.

לה־פן הכחישה את ההאשמות שנחקרות מאז 2017, ודובריה מאשימים כעת את האיחוד האירופי ברדיפה פוליטית, בעקבות עמדותיה האירו־סקפטיות והסיכוי שתיבחר לנשיאות ביום ראשון הקרוב.

בתשע בערב (שעון צרפת) ביום רביעי ייפגשו מקרון ולה־פן לעימות טלוויזיוני, היחיד שיתקיים עד להצבעה ביום ראשון. בסיבוב הבחירות הקודם יצא מקרון כשידו על העליונה. אז, הרפורמות הכלכליות שהבטיח משכו אליו חלק מהמצביעים מהשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות יותר. חמש שנים אחרי, השאלה אם עדיין יצליח למשוך חלק מהם, ומה יהיה גודלו, עשויה להכריע מי יהיו הנשיא או הנשיאה הבאים של צרפת.