מאחורי סכסוך השליטה הזה עומדות שתי דמויות מפתיעות: מתמטיקאי ישראלי ועיתונאי בריטי ממונקו

ביוני 2021 ישבו במסעדה מפוארת בלב מונקו שלושה גברים. אחרי שהמלצר פינה את הצלחות ומילא מחדש את כוסות היין, הגיע הזמן לדבר ביזנס. לפתע עלו האוקטבות, וסועדים בשולחנות הסמוכים ניסו לזהות את מקור המהומה. האדם שספג צעקות, ולא נותר חייב, הוא גבר בן 59 בשם קלם צ'יימברס, אזרח בריטי שעשה לפני שנים אחדות רילוקיישן למונקו.

צ'יימברס שלח ידו לאורך השנים במגוון עיסוקים: הוא עבד כעיתונאי כלכלי ועדיין מספק פרשנויות בכלי התקשורת, חיבר שלושה מותחנים שעסקו בשוק ההון, ובשנות ה-90 היה שותף בחברה לשיווק משחקי מחשב. אלא שאת התעשרותו הוא חב לאתר למידע פיננסי בשם (ADVFN (Advanced Financial Network שאותו ייסד בסוף 1999. במרץ 2000, בשיא בועת הדוט.קום, הוא הנפיק את החברה שהחזיקה באתר (ונקראה על שם האתר) בבורסה המשנית של לונדון (AIM). מיד אחרי ההנפקה, בהתאם לרוח התקופה ההיא, זינקה מניית ADVFN וזכתה לרגעים קצרים לתג שווי של כ-360 מיליון ליש"ט. בהמשך השנה נרגעו הרוחות ובדצמבר 2000 מחיר המניה שיקף לחברה שווי של כ-30 מיליון ליש"ט.

בתחילת דרכו נתפס ADVFN כאתר מבטיח שסיפק מידע פיננסי בזמן אמת למשקיעים קטנים. אלא שבעוד שאתרים מתחרים, דוגמת investing.com שהוקם מאוחר יותר על ידי הישראלי דרור אפרת, הפכו לכוח מרכזי עבור משקיעים קטנים ברחבי העולם, ADVFN הלך ולבש צורה של אתר שולי שנראה כאילו קפא בימים שבהם נולד האינטרנט. הסטגנציה התבטאה גם בנתוניה הפיננסיים של חברת האם של האתר. ההכנסות השנתיות (ממנויי פרמיום ומפרסום) נעו בטווח הבטוח שבין 5-10 מיליון ליש"ט, והשורה התחתונה הייתה בדרך כלל מאוזנת, עם נטייה להפסדים.

במילים אחרות, החברה הצליחה להתגלגל לאורך שנים והסתפקה במה שיש. המשקיעים היו מתוסכלים מהמצב והמניה סבלה מסחירות אפסית, וכשהיא כן החליפה ידיים זה היה בדרך כלל בכיוון אחד. בדצמבר 2020 נסחרה ADVFN בשווי של 3.5 מיליון ליש"ט - התרסקות מפוארת ביחס למחיר השיא שלה שני עשורים קודם לכן.

על רקע מחיר המניה הזניח, ובעצת בנו עמית שהאמין בפוטנציאל של החברה, התחיל פרופ' יאיר טאומן לאסוף מניות. כשהגיע להחזקה של 20%, קיבל טלפון מצ'יימברס. "בוא לפגוש אותי במונקו", אמר.

האב ובנו למשפחת טאומן עלו על טיסה דרך טורקיה, והיו משוכנעים שצ'יימברס מתכוון לבקש מהם שיפעלו איתו בשיתוף פעולה. לא היה להם ספק שיקבלו לפחות מושב אחד בדירקטוריון. אבל הפגישה תפסה כיוון אחר. צ'יימברס לא הניד עפעף בזמן שלגם מכוס היין ורק אמר שהוא לא מתכוון לתת להם מושב, ושאם הם רוצים הם מוזמנים לנסות ולהשתלט על החברה. "אני אלחם בכם", הבטיח.

טאומן האב, אדם חייכן בדרך כלל ואחד המרצים הפופולריים באוניברסיטאות שבהן הוא מלמד, יצא מכליו. הארוחה הסתיימה ללא לחיצות ידיים. הטאומנים חזרו נסערים לתל אביב והתחילו לפעול כדי להדיח את האיש שהזמין אותם למונקו בשיא תקופת הקורונה, רק כדי לומר להם שהם עשו את כל הדרך לשווא.

אביר שחור יוצא קיבוץ

כשחושבים על "אביר שחור" - הכינוי שנולד בוול סטריט לאדם שמבצע השתלטות עוינת על חברה ללא שיתוף פעולה של ההנהלה הנוכחית - לא עולה דמותו של יאיר טאומן. קל יותר לחשוב על איל הון מסתורי כמו קרל אייקן, שרק אזכור שמו גרם לבצבוץ זיעה קרה במורד גבם של מנכ"לי תאגידי ענק באמריקה. טאומן, לעומת זאת, הוא איש אקדמיה ברמ"ח איבריו, בן טיפוחיו של חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן. את המוניטין האקדמי הבינלאומי שלו צבר בזכות מומחיותו בתורת המשחקים, תחום העוסק בניתוח מצבי קונפליקט בעזרת מודלים מתמטיים, ומנסה לנבא כיצד יפעלו כל השחקנים הרלוונטיים בזירה במצבים שונים.

הוא מכהן כראש המרכז לתורת המשחקים באוניברסיטת סטוני ברוק במדינת ניו יורק, וכדיקן המייסד של בית הספר ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן). אך להבדיל ממרבית אנשי האקדמיה המקדישים את כל זמנם למחקריהם, טאומן נשאב עם הזמן גם לעולם ההשקעות. בראיון עיתונאי לפני 12 שנה אמר טאומן, קיבוצניק לשעבר, כי לא הרצון להתעשר משך אותו לעולם הזה, משום שמעצם טיבו וטבעו הוא אדם שבז לכסף, והוא רחוק מלהעריץ בני אדם שעושים מה שהם עושים אך ורק כדי להתעשר. טאומן הסביר אז כי הערצתו האמיתית שמורה לאנשי רוח, לגאוני מחשבה, וכי האתגר האינטלקטואלי בניסיון לתרגם את התיאוריות האקדמיות בתורת המשחקים לעולם העסקים הוא שהוביל אותו להשקעות בחברות טכנולוגיה.

האקזיט הזכור ביותר שבו היה מעורב התרחש ב-2008, כאשר חברה בריטית למכירות פומביות באינטרנט, בשם QXL, נמכרה לתאגיד המדיה נאספרס בתמורה לכ-1.9 מיליארד דולר. טאומן, יחד עם ידידו פרופ' אברהם נוימן, נחשב למוח האסטרטגי מאחורי קבוצה של משקיעים ישראלים שרכשו רבע ממניות החברה, ובמקביל ניהלו מאבק שליטה מול כמה אנשי עסקים הולנדיים שרצו גם הם להיות בעלי הבית. בין חברי הקבוצה הישראלית, כפי שכונתה בעיתונות הבינלאומית, ניתן למצוא אילי הון שקטים דוגמת שמעון ויינטרוב (בעברו עוזר ההוראה של טאומן), רוני יצחקי, אביגדור וילנץ, זהר גילון וקובי ריכטר, ואלה רשמו החזר של למעלה מ-2,000% על השקעתם בתוך שלוש שנים. לא רע.

המפגש הטעון במסעדה במונקו לא היה הפעם הראשונה שבה יאיר טאומן פגש את צ'יימברס. בין השניים התנהלה מערכת יחסים צוננת בת שנים, שראשיתה לפני 12 שנה, עת מונה טאומן לדירקטור בלתי תלוי ב-ADVFN, לצד ארבעה דירקטורים אנגליים - צ'יימברס ושלושה ממקורביו. לטאומן עצמו לא היו מניות בחברה באותה תקופה, אבל הוא ייצג כמה בעלי מניות ישראלים. בשנת 2014, כעבור ארבע שנים כדירקטור, טאומן התפטר בעקבות תחושתו שצ'יימברס מנהל את כל האופרציה כשליט יחיד, וכי שלושת הדירקטורים המקורבים לו מיישרים עמו קו.

שנה לאחר התפטרותו של טאומן, כמה מאנשי העסקים הישראלים שכבר לא היה להם נציג בדירקטוריון, וראו את השקעתם שוקעת במצולות, ניסו להדיח את המנכ"ל הכול-יכול, אך הרימו ידיים באמצע התהליך. לא מעט משקיעים ישראליים הפסידו סכומים משמעותיים בניסיון ההדחה הכושל ההוא, וחלקם מכרו את יתרת אחזקתם בפרוטות.

עוד כמה שנים עברו - אנחנו כבר ב-2018 - וקרוב משפחה של טאומן, שהחזיק במניות החברה, הציע לו לקנות חלק ממניותיו. טאומן חשב ש-ADVFN היא מקרה חסר תקנה, לפחות כל עוד צ'יימברס שם. אלא שבנו עמית האמין שאפשר להפיח רוח חיים מחודשת בחברה הגוועת. עמית טאומן התלהב מתשתית המידע שבאתר, ובעיקר מהפורומים המקצועיים שבהם משקיעים החליפו דעות וניתוחים לאורך השנים. מאחר שהוא בעל השכלה מדעית-טכנולוגית (תואר שני במתמטיקה ומדעי המחשב ממכון ויצמן), ראה שם הזדמנות לכרות מידע פיננסי המבוסס על חוכמת ההמונים.

טאומן האב התלבט. כדירקטור לשעבר הוא ידע של- ADVFN יש חברה בת קטנה שעוסקת בייעוץ פיננסי, וככזו היא משמשת כמעין שכבת הגנה נגד השתלטות עוינת (באנגליה יש גוף רגולטורי בשם Takeover Panel, שלו סמכויות נרחבות, אשר מקשה מאוד על השתלטות על חברות שמייעצות לציבור בעניינים פיננסיים. לכן מי שרוצה להשתלט על ADVFN צריך לעשות זאת לפי כללים נוקשים שנועדו לשמור על לקוחותיה של החברה הבת). בנוסף, היה לו ברור שצ'יימברס - שמחזיק כיום בכ-4.6% ממניות החברה באופן אישי ובעוד 17.5% יחד עם שותפיו באמצעות חברת און ליין בלוקצ'יין - הוא טיפוס מתוחכם ולא יהיה פשוט לגרום לו לוותר על מפעל חייו. ובכל זאת, טאומן בחר לקפוץ למים העמוקים. הוא שכר שני משרדי עורכי דין מלונדון, מסוג אלה שמגישים חשבוניות עם הרבה אפסים, והתחיל לקנות מניות. הרבה מניות.

טאומן שורד גלולת רעל דו-שכבתית ומזמן אסיפה כללית

בינואר 2022, חצי שנה אחרי שחזר נסער מהפגישה במונקו, ביקש טאומן לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות, כדי להדיח את צ'יימברס ולמנות לדירקטוריון את עמית טאומן ועוד שני עורכי דין אנגליים מטעמו. במקביל פרסם מכתב למשקיעים ובו טען כי ADVFN מפגינה ביצועים איומים, וכי מתחרותיה משאירות לה אבק. לצד זאת האשים את צ'יימברס לא רק בניהול עלוב, אלא גם בפגיעה במשקיעים. הוא חשף בפני המשקיעים מכתב ששלחו עורכי דינו להנהלת החברה ובו טענו כי לאחר שטאומן הודיע בדצמבר 2020 להנהלת ADVFN כי הגיע להחזקה של 9.4%, החברה התעכבה במשך שלושה שבועות עד שהודיעה למשקיעיה על כך.

  

בתקופת הביניים הזאת, מחיר המניה יותר מהכפיל את עצמו, אבל קרה גם משהו נוסף: דירקטוריון החברה התכנס והפעיל גלולת רעל בדמותה של הפחתת מחיר המימוש של האופציות שניתנו לצ'יימברס ולשאר הדירקטורים בחברה, מ-76-119 פני ל-14 פני למניה. בהמשך מימש צ'יימברס אופציות לרכישת 411 אלף מניות במחיר המופחת.

צ'יימברס עצמו ניסה להילחם בטאומן לא רק באמצעות רכישת מניות בזול, אלא גם בניסיון להקשות עליו לצלוח את הרגולציה בבריטניה. לדבריו, טאומן לא פועל לבדו אלא הוא חלק מקבוצת הישראלים הכוללת גם את רוני יצחקי, שמחזיק בכ-4.2% מ-ADVFN, ואת פרופ' דן הורסקי, שמחזיק בכ-9.6% מהחברה. שני אלה השקיעו בעבר עם טאומן ב- QXL, עובדה שלשיטתו של צ'יימברס מלמדת שגם הפעם הקבוצה פועלת במשותף. טאומן מכחיש פעילות משותפת עם אחרים שאינם בני משפחתו.

צ'יימברס קיווה שיתגלה קשר בין טאומן לבין משקיעים ישראלים אחרים, משום שאז יכול היה לטעון שחלקה של "הקבוצה הישראלית" עולה על 30% מהמניות, ואז היא חייבת - בהתאם לדיני ניירות הערך בבריטניה - להגיש הצעת רכש לכלל בעלי המניות (למהלך זה עלות גבוהה, שייתכן כי היה הופך את ההשתלטות ללא כדאית עבור טאומן).

יש להניח שצ'יימברס ניסה לקשור בין טאומן לבין הורסקי מסיבה נוספת: לפני חמש שנים הודה הורסקי, אזרח ישראלי-אמריקאי, בפני רשויות המס האמריקאיות בהסתרת 200 מיליון דולר בחשבון בנק לא מדווח של קרדיט סוויס שירש מאביו. הורסקי שילם קנסות בסך של למעלה מ-100 מיליון דולר ואף נדון לשבעה חודשי מאסר. צ'יימברס קיווה כי אם יטען שטאומן פועל בשיתוף עם הורסקי, ה-Takeover Panel ישמש כמעין גלולת רעל נוספת ויקשה על ההשתלטות על ADVFN. אלא משלא סופקה כל ראיה לקשר הנטען, זה לא קרה. 

 קלם צ'יימברס, מייסד ADVFN / צילום: יוטיוב

בסוף פברואר, כחודש אחרי הפנייה של טאומן לבעלי המניות, צ'יימברס הודיע שהוא יורד מכס המנכ"ל ומתפטר ממועצת המנהלים. מה הוביל להתפטרותו של האיש החזק בחברה? מקורות שונים מעלים ספקולציות שונות באשר למהלך. יש מי שסבור שהמייסד האנגלי הבין שהפיכתו של טאומן לבעל הבית החדש היא עניין של זמן, וחשש כי אם יישאר על כיסא המנכ"ל הוא עשוי להיות מוקד לחקירה פנימית של פעולותיו בחברה לאורך השנים, ולו מתוך ניסיון למצוא סיבות להדיחו. לעומת זאת, יש מי שמעריכים שהוא עדיין לא הרים ידיים, אלא שהוא מעדיף לנצח על המלחמה מאחורי הקלעים, ולשוב אחרי שיעבור זעם.

על כל פנים, ב-29 באפריל תתקיים אסיפת בעלי המניות. רק אחריה יהיה ברור האם מאמציהם של הטאומנים מובילים לעידן חדש בחברה, או שמא דווקא העיתונאי האנגלי ממונקו יהיה זה שיצחק אחרון.

קלם צ'יימברס בחר שלא להגיב לדברים.