פייסבוק אסרה על פרסום מפלה בארה"ב ובאירופה, אך מתעקשת להמשיך בישראל

"לאפליה ולפרסום מפלה אין מקום בפלטפורמות פייסבוק, ואנו מסירים תוכן כזה ברגע שנודע לנו על כך" - כך כתב מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא, הבעלים של הרשת החברתית פייסבוק, במענה לוועדת האנרגיה והמסחר בסנאט האמריקאי.

צוקרברג פירט ואמר שהרשת החברתית אוסרת על מפרסמים להסתיר תוכן ממשתמשים על סמך קריטריונים אישיים, כגון גזע, לאום, דת, גיל, נטייה מינית ועוד. לדבריו, כחלק מהסכם פשרה עם ארגוני זכויות אדם בארצות-הברית, נקבע שפרסומות בתחומי דיור, תעסוקה ואשראי לא יהיו ממוקדות בגיל, מין או כל מאפיין מוגן אחר, מה שהגביל את מספר האפשרויות להפניית תוכן לקהל מוגדר.

עד כה, המדיניות שמונעת את האפליה הוחלה בארצות-הברית, בקנדה וגם באירופה. אולם, משום מה בישראל, החברה לא מוכנה לעשות זאת מסיבות שאינן ברורות.

ארגוני זכויות האדם בביקורת על פייסבוק

על מנת לפרסם מודעת תעסוקה בפייסבוק, נדרשו המגייסים להיכנס אל מערכת ניהול הקמפיינים ברשת החברתית. שם ניתנה להם האפשרות לפלח את אוכלוסיית היעד שתיחשף למודעה, כלומר להגביל את היקפה בכדי להפוך את המודעה לממוקדת. בין היתר ניתן היה להגדיר גיל, מגדר, אזור מגורים, שפה ותחומי עניין.

בשל כך, בשנת 2019 הוגשה תביעה בארצות-הברית נגד פייסבוק על ידי ארגוני זכויות אדם, במטרה למנוע אפליה במודעות דרושים. בעקבות הפשרה שהושגה, פייסבוק שינתה את המדיניות שלה, ונאסר על המפרסמים להפנות מודעות תעסוקה לקהלים המוגדרים לפי קריטריונים מסוימים. בנוסף, הוחלט לסווג את המודעות על פי תוכנן, ואם מדובר במודעת דרושים, האפשרויות מוגבלות אף יותר.

כעת, במסגרת הפשרה, פייסבוק מציגה באתר ייעודי הפתוח לכולם את כל פרסומות התעסוקה המופיעות ברשת החברתית, ללא קשר לפילוח ולמיקוד שקבע המפרסם.

האם פייסבוק עוברת על החוק?

בניגוד למדיניות הרשמית והמוצהרת של פייסבוק בעולם, בישראל עדיין ניתנת האפשרות למפרסמים לפלח את קהל היעד שיחשף למודעה. לפני כחצי שנה, הוגשה תובענה ייצוגית נגד החברה, בטענה שהיא מעודדת אפליה של מבוגרים במערכת הפרסומות.

לטענת מגישי התובענה, עורכי הדין ד"ר מתן גוטמן וניר פרידמן, פייסבוק מאפשרת לחברות לפרסם מודעות דרושים מדירות, ובעקבות זאת דורשי עבודה מבוגרים שאינם יכולים להיחשף להזדמנויות תעסוקה משמעותיות ברשת החברתית.

 עו''ד ניר פרידמן / צילום: בנדי לוי

"אפשר לפרסם בפייסבוק מודעות עם פילוחים מאוד מדויקים לפי אוכלוסיות שונות", הסביר עו"ד גוטמן. "אולם, יש תחומים מסוימים בהם יש רגולציה, כמו תחום התעסוקה.

לפי סעיף 8 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אסור לפרסם מודעת דרושים שמפלה מטעמי מין, גיל, גזע, מקום מגורים וכדומה. עד כה החוק היה רלוונטי לנוסח המודעה, אך הטכנולוגיה של פייסבוק מאפשרת לכאורה לעבור על החוק, כי זה לא הנוסח אלא התשתית".

 מודעת תעסוקה לקהל מוגדר

עו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של הסתדרות העובדים, טוען שהחוק תקף גם במרחב הדיגיטלי. "זה בדיוק אותו דבר כמו שאטרגט מודעות רק לזכרים ברשת החברתית", אמר עו"ד שמיר.

עם זאת, לדבריו, צריך לשאול האם יש נכון להדיר את אותה אוכלוסייה. "בשתי הפלטפורמות אסורה אפליה, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים אותה - שנובעים מאופי התפקיד המוצע", אמר. "אפליה על בסיס גיל בהייטק על פניו נראית פסולה, אלא אם באמת יש סיבה. יש פסקי דין שהכירו שמשרות מסוימות יהיו פתוחות לפלח מסוים, כך שאם יש טעם אמיתי, אז זה לא יהיה בניגוד לחוק". עו"ד שמיר חידד שהחוק חל גם על התשתית ולא רק על הנוסח כמו שאפשר לחשוב. "צריך להכיל את העקרונות של החוק גם במרחב הדיגיטלי, הוסיף. "אנחנו עוסקים כאן בשוויון, וזו זכות שנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אנחנו נכיל נורמות חוקתיות של שוויון ומניעת אפליה, ולכן אם פייסבוק מתקנת את דרכיה ברחבי העולם ובישראל ממשיכה באותה עמדה - אני חושב שזה לא יהיה חוקי וזה לא יעמוד בבית משפט".

כשבועיים לאחר הגשת התובענה בישראל, פייסבוק עדכנה שהחליטה להחיל את המדיניות הזו גם באירופה, משמע איסור אפליה בפרסומות על סמך גיל. אמנם בהודעה בבלוג הרשמי של פייסבוק לא צויין מה הוביל אותה לבצע את המהלך, אך גם שם ניתן לראות אזור מיוחד של מודעות דרושים ללא קשר למיקוד שעשה המפרסם.

"כשהגשנו את התובענה חשבתי שנקבל מענה מהחברה, אבל שום דבר", סיפר עו"ד גוטמן. "אני מבקש מהם להחיל את המדיניות והטכנולוגיה הקיימת בישראל, ולפצות את הציבור שנפגע מזה".

הראיה לכך שפייסבוק יכולה לעשות זאת, היא בתחום הפרסומות הפוליטיות, שם החברה החילה מדיניות אחידה ברחבי העולם, בניגוד למקרה למודעות הדרושים.

"פייסבוק משתמשת בטיעונים מבישים"

הטענה הרשמית של פייסבוק שהיא רק התשתית, הזירה בה מפרסמים את התכנים, ואין לה אחריות על תוכן הפרסומות. עם זאת, צוקרברג בעצמו טען שאין לפרסומות מהסוג הזה מקום, והחברה תעשה הכל כדי להימנע מפרסום מודעות מפלות בה.

 עו''ד מתן גוטמן / צילום: שלומי יוסף

ביקורת נוספת שעלתה מצד פייסבוק מופנת נגד עו"ד גוטמן. לטענתה, גוטמן הוא נציג בוועדת דוידי של משרד המשפטים להתאמת הרגולציה על הרשתות החברתיות, כך שהשתתפותו בתביעה שכזו אינה תקינה. מנגד, גוטמן טוען שמדובר ברדיפה, וישנו הסדר ניגוד עניינים. "במקום שבפייסבוק יתייחסו לגוף העניין הטענות, הם עוסקים בגופו של עורך הדין", אמר.

התיק נמצא כעת בדיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפני השופטת אופירה דגן-טוכמכר, ודיון בטענות של פייסבוק יתקיים בחודש יולי.

מחברת מטא, המפעילה את פייסבוק, לא נמסרה תגובה.