חלוקת האשראי הקל תיבלם? הבנקים ובתי ההשקעות מחפשים דרכים יצירתיות כדי לברוח מהתקרה

264 מיליארד שקל, זהו סך האשראי הצרכני החדש עליו דיווחו לבנק ישראל כל הגורמים בעלי הרישיון להעניק אשראי במדינת ישראל בשנת 2021. מדובר על גידול של 8% ביחס לשנה שקדמה לה, או בתרגום לשקלים - 19 מיליארד שקל יותר שהציבור נטל בהלוואות חדשות במהלך שנה אחת.

מהנתונים שהגיש בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון לוועדת הכלכלה במסגרת הדוח השלישי על יישום הוראות חוק נתוני אשראי, עולה כי הבנקים הם עדיין הסקטור הפיננסי השולט ביד רמה בתחום האשראי הצרכני, עם נתח שוק של 82%, אולם מדובר על אבדן של 2% ביחס לשנת 2020. זאת למרות שהבנקים נהנים ממתן אשראי ממסגרות עו"ש (אוברדרפט) בסך 27 מיליארד שקל שיתר השחקנים במגרש - חברות כרטיסי האשראי, הגופים המוסדיים והגופים החוץ בנקאיים מנועים מלהעניק לציבור, וכן ממסגרות אשראי חוץ בנקאיות שרק הם (25 מיליארד שקל) וחברות כרטיסי האשראי (18 מיליארד שקל) מציעים.

בבנקים סימנו את האשראי כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשנים הקרובות. כך, הפועלים הגדיל אשתקד את תיק האשראי שלו ב-16.8% (התיק הגדול ביותר, עם 352 מיליארד שקל), לאומי התרחב בתחום ב-16.1%, ודיסקונט ב-12.1%.

הגידול המטאורי במתן האשראי לציבור הושפע כמובן מהגאות בשוק המשכנתאות ששבר שיא ביקושים בשנה החולפת עם יותר מ-116 מיליארד שקל, כשרק במרץ האחרון נשבר שוב השיא החודשי עם משכנתאות בהיקף של 13.5 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את הזינוק באשראי ליזמי הנדל"ן, בעיקר מצד שני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, שהתקרבו לתקרת האשראי שמתיר להם בנק ישראל.

אבל, כאמור, הסיבה היא לא רק שוק הנדל"ן. נתוני בנק ישראל חושפים גידול גם בהיקפי ההלוואות שאינן לדיור: ההלוואות שנתנו הבנקים גדלו בכ-4% לכ-162 מיליארד שקל.

המלחמה על האשראי: הבנקים מפנים מקום

על מנת להתמודד עם הצמיחה המואצת בתיקי האשראי, המצריכה את הבנקים לרתק הון (רזרבות), פנו הבנקים לשלל דרכים - חלקן חריגות מאוד בנוף המקומי.

בין הדרכים המקובלות ניתן למצוא העברת חלק מהסיכון בתיקי הלוואות, בעיקר משכנתאות, לידי חברות ביטוח משנה באמצעות רכישת פוליסת ביטוח. לאומי נקט בכך לאורך התקופה האחרונה, וגם מזרחי טפחות עשה זאת לפני כשלושה שבועות כשביטח תיק בהיקף של 3.7 מיליארד שקל בקבוצת קנדה לייף.

דרך מקובלת נוספת להתמודד עם הצורף לפנות הון למתן אשראי חדש היא מכירת תיקי משכנתאות פחות רווחיים לגופים מוסדיים. כך למשל, רק לפני כמה ימים מכר דיסקונט תיק משכנתאות לחברת הביטוח הראל בהיקף של יותר ממיליארד שקל. בנוסף, פנו חלק מהבנקים לגיוס הון באמצעות הנפקת אג"ח, כפי שעשה הבינלאומי בסוף מרץ עם גיוס של 300 מיליון שקל באג"ח קוקו.

מנגד, ראינו לאחרונה כאמור גם כמה צעדים חריגים. הראשון היה מצד בנק הפועלים שהודיע מיד עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2021 כי לא יחלק דיבידנד בגין רווחי הרבעון הרביעי של השנה, למרות שאלו הסתכמו ב-934 מיליון שקל. זאת, על מנת שלא לפגוע בהון העצמי של הבנק, שנגדו רשאי הבנק להעניק אשראי. השני היה דיסקונט, שיצא בחודש שעבר להנפקת מניות ראשונה מאז 2016. הבנק גייס בהנפקת המניות 1.4 מיליארד שקל, רובם המכריע ילך להגדלת תיק האשראי של.

המוסדיים והגופים החוץ־בנקאיים תופסים נפח

מי שינסו ליהנות מהצמיחה באשראי הם כמובן הסקטורים המתחרים לבנקים, כאשר הצמיחה בולטת במיוחד בעלייה בהלוואות שהעניקו הגופים המוסדיים והחברות החוץ בנקאיות. המוסדיים - חברות הביטוח ובתי ההשקעות, העניקו אשתקד הלוואות בהיקף של כ-8 מיליארד שקל, זינוק של 112% לעומת 2020. ההלוואות שמעניקים הגופים הללו ניתנות בריביות נמוכות יותר כיוון שהן ניתנות למעשה מכספי הלווה עצמו, כלומר מקרן הפנסיה, קרן ההשתלמות או קופת הגמל שלו, ולכן הן אטרקטיביות יותר מאשר אלה הניתנות בבנקים ועוד יותר מאלה הניתנות מחברות כרטיסי האשראי (למעט מקס שמתחייבת לריבית נמוכה מאשר בבנקים) והגופים החוץ בנקאיים.

מעיבוד הנתונים של בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת בגופים המוסדיים עומדת על פחות מ-1.5%, בעוד שבבנקים היא עמדה בסוף השנה שעברה על כ-4%, בחברות כרטיסי האשראי על כ-6.5% ובגופים החוץ בנקאיים על קצת יותר מ-7.5%.

  

על פי בנק ישראל, בגלל גודלן ועלותן הזולה, הלוואות אלה עשויות לשמש כהלוואות משלימות לרכישת דירה ולכן יתכן כי חלק מהעלייה באשראי מהגופים המוסדיים נובע מהעלייה בביצועי המשכנתאות והביקוש לנדל"ן.

אולם גם כאן לא לעולם חוסן. שני בתי ההשקעות הגדולים בתחומי הגמל - אלטשולר שחם החולש על כמעט 30% משוק הגמל וההשתלמות, ומיטב דש המחזיק בכ-9% מהשוק, הודיעו בימים האחרונים כי הם מצמצים את מתן ההלוואות כנגד הסכומים הצבורים במוצרי החיסכון, כיוון שהם מתקרבים לתקרה המותרת על ידי רשות שוק ההון של עד 10% מהנכסים המנוהלים.

במיטב דש, בו הוגבלו ההלוואות במסלול הכללי של קרן ההשתלמות ל-50 אלף שקל או 50% מהסכום הצבור (הנמוך מהם), הודו כי ההלוואות מקרנות ההשתלמות ומקופת הגמל להשקעה צומצמו מסיבות של קרבה למגבלה רגולטורית.

באלטשולר שחם, שם צמצמו את מתן ההלוואות מהמסלולים הכלליים לסכום של 100 אלף שקל (בניגוד למיליון עד עתה), המצב קצת יותר מורכב, והוא נובע לצד הצמיחה בהלוואות גם מירידה משמעותית בהיקף הנכסים, כאשר חברת הגמל והפנסיה איבדה בין יולי 2021 לפברואר יותר מ-18 מיליארד שקל למתחרים.

"ההחלטות לגבי סכומי ההלוואות, הריביות ושאר תנאי הקרן, נקבעים על ידי ועדת ההשקעות של כל חברה המעניקה את השירות, על בסיס שיקולי השקעות בלבד ולטובת עמיתי הקופה", הסבירו באלטשולר שחם את הצעד.

זמן הכרעה של הרגולטור: מקס תימכר לכלל?

הצמיחה בשוק האשראי צפויה לעמוד במוקד שתי החלטות משמעותיות שיצטרכו לקבל הרגולטורים הפיננסיים במהלך החודשים הקרובים.

הראשונה היא סביב השאלה אם לאשר את מכירת חברת כרטיסי האשראי מקס לידי חברת הביטוח כלל. המהלך יאפשר לכלל נגישות לאשראי צרכני גם בהלוואות שאינן נעשות כנגד מוצרי החיסכון. תחום האשראי הצרכני בחברות כרטיסי האשראי צמח אשתקד בכ-5% כשמקס היא השחקנית הבולטת מבין שלוש החברות. במקביל לצמיחה בהלוואות שהן מעניקות, חברות כרטיסי האשראי נהנו מעלייה במסגרות האשראי המתחדשות והן כבר מעמידות 46% מאותן מסגרות. זאת, על רקע צמצום המסגרות בכרטיסי האשראי הבנקאיים שהוטל על לאומי והפועלים.

בכלל ובמקס מאמינים כי המהלך יאושר, הן על ידי בנק ישראל והן על ידי רשות התחרות, בעיקר כיוון שהפניקס (החזקה בחברת האשראי גמא) ואי.די.אי (החזקה מקבילה בביטוח ישיר ובמימון ישיר) יצרו תקדים בנושא. אך יצטרכו לעבור בדרך גם את הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת, ואת משרד האוצר ועיניו הבוחנות של מנכ"ל המשרד רם בלינקוב.

לא רק משכנתה: יותר משליש מהציבור לוקחים הלוואות ל"שוטף"

הדוח השנתי של בנק ישראל בנושא מאגר נתוני האשראי חושף עוד כמה פרטים מעניינים בכל הנוגע לנטילת הלוואות. כך למשל, מהדוח עולה כי בחברה החרדית שיעור האוכלוסייה המחזיקה במשכנתה מתוך הסך הכולל של הציבור בישובים החרדיים גבוה ביחס לציבור היהודי הלא-חרדי ובעיקר גבוה ביחס לציבור הלא יהודי.

  

כך, שיעור החרדים המחזיקים במשכנתאות מתוך המתגוררים בישובים חרדיים עומד על 43%, כולם בישובים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. זאת לעומת 38% בישובים היהודיים הלא-חרדיים באותו מעמד סוציו אקונומי ו-8% בישובים הערביים. בישוביים היהודיים שאינם חרדיים שיעור בעלי המשכנתאות במעמד הסוציו אקונומי הגבוה והבינוני הוא 30% בכל אחד.

באשר להלוואות הצרכניות שאינן לדיור, ניכר שיעור גבוה בחברה הערבית, כאשר במעמד הסוציו אקונומי הנמוך 52% מחזיקים בהלוואה צרכנית ו-57% מהמתגוררים בישוב עם ציון סוציו אקונומי בינוני. זאת לעומת 36% מהמתגוררים בישוב חרדי במעמד סוציו אקונומי נמוך ו-41% מהמתגוררים בישוב יהודי שאינו חרדי במעמד סוציו אקונומי נמוך.

"ממצא זה יכול לחזק את ההשערה שבקרב החברה הערבית נפוץ השימוש בהלוואות צרכניות לצורך מימון רכישת דירה ולכן עלייה במעמד סוציו אקונומי גם מגדילה את הביקוש לאשראי לדיור ובהתאם לכך את השימוש בהלוואות צרכניות. כמו כן, יתכן וממצא זה נובע מנגישות מוגבלת לאשראי של לווים לא יהודיים המתגוררים במעמד סוציו אקונומי נמוך", הסבירו בבנק ישראל.

"ההבדלים בין הקבוצות יכולים להיות מוסברים על ידי מספר רב של גורמים, שאפליה היא רק אחד מהם. בנוסף, קיימים הבדלים ברמת ההכנסה וברמת הסיכון של הלווים וכן פערים ברמת ההשכלה הפיננסית", הוסיפו בבנק המרכזי, שאף חבר בצוות בין משרדי שהוקדם אשתקד על מנת לבחון כיצד לצמצם פערים אלו.