עסקת מכירת חברת הנדל"ן משהב על ידי הסתדרות הפועל המזרחי, בעלת המניות בחברה, ככל הנראה לחברת "מימושים מגשימים פוטנציאל", מעוררת ביקורת בקרב חברי ההנהלה הבכירה: על רקע הידיעות מהשבועות האחרונים בדבר אפשרות מכירתה של משהב לחברה פרטית, תוהים גורמים שונים מדוע המכירה מתקיימת שלא במסגרת מכרז מסודר - וזאת למרות שההסתדרות, הצד המוכר בעסקה, נחשבת גוף ציבורי.
הסתדרות הפועל המזרחי הוקמה בשנת 1922 והתהוותה כאיגוד מקצועי דתי־לאומי, הקשור במפלגת המפד"ל ההיסטורית. לאורך השנים הוקמו על ידי ההסתדרות כמה קבוצות קבלניות, בהן חברת משהב, פרי איחוד של חברת הבנייה "משכנות" ו"הבונה". כיום היא הנכס האחרון כמעט שנמצא בידי ארגון העל הוותיק של הציונות הדתית, בין היתר לצד חברת הדיור המוגן "תפארת בנים".
למשהב יש פרויקטים קיימים ברמת גן, בגבעתיים ובקריית אונו וכן מגדל בתכנון בקריית משה בירושלים, שאמור לכלול 32 קומות, ופרויקט בנייה בלוד. השווי המוערך של נכסי החברה מגיע למיליארדי שקלים, אך לגלובס נודע כי מחיר המכירה של החברה נקבע, במסגרת בחינת האפשרות למכירתה, על כ־500 מיליון שקל בלבד. האפשרות למכור את משהב עמדה על הפרק כבר לפני 20 שנה, כשהערכות השווי שלה עמדו על 200 מיליון שקלים, אלא שאז גורמים רבים מתוך החברה וההסתדרות מנעו את מכירתה.
המנכ"ל איציק דיעי החיה את רעיון המכירה
בשנת 2019 מונה איציק דיעי לתפקיד מנכ"ל חברת משהב, ובעקבות כך ויתר על תפקידו עד אז - סגן ראש עיריית פתח תקווה בשכר. מאז נכנס דיעי לתפקיד, חזרה ההצעה למכור את החברה לשולחן. מי שעוד נמצאת במוקד קבלת ההחלטות היא איילה קדוש, המקורבת לדיעי. קדוש עזבה את תפקידה בעיריית פתח תקווה כמבקרת העירייה, לטובת תפקיד במשהב לצידו של דיעי.
מחיר המכירה שצוין בפני חברי הדירקטוריון הוא, כאמור, כחצי מיליארד שקל, שיופנה לאחר השלמת העסקה לטובת הקמת חברה אחרת שתעסוק בנכסים מניבים. בשבועות האחרונים הגיעה העסקה שבפתח כמעט עד לחתימה הסופית, אלא שאז ביקשו בחברה הרוכשת לבחון נכסים במחלוקת. על פי ההסכמות בין משהב למימושים, ניתנו כ־100 ימים נוספים לבחינת הנכסים המדוברים, עד לחתימה בין החברות. יו"ר הסתדרות הפועל המזרחי, אבי סולימן, מסר לגלובס כי "אין בשלב זה שום מכירה. אנחנו בוחנים את המצב".
על אף שעד לשעה זו לא ניתן אישור מגורמים בהסתדרות או בחברת משהב לגבי זהות החברה שמולה מתנהלים המגעים, נראה כי זו תהיה חברת "מימושים מגשימים פוטנציאל", כאמור. אחד מהגורמים ששוחחו עימנו בעת גיבשו הכתבה ציין כי באחת מישיבות הנהלת משהב נשמע המנכ"ל דיעי אומר, מבלי לנקוב בשם החברה הרוכשת, כי אם משהב לא תימכר לחברה הספציפית שעימה התנהלו המגעים, "אין עסקה".
דיעי מסר בתגובה כי "מדובר באינפורמציה לא נכונה, ואפילו בשקר. היו"ר סילמן שלח אותי למסור מידע רלוונטי לכמה חברות שפנו אליו; עם חלק מהן ישבתי בנוכחותו, ועם חלק מהן ישבתי לבד. אני לא יכול לומר, או אפילו לחשוב, ש'אין עסקה'. אני לא במעמד הזה, ולא יכול לקבל החלטה כזו. מי שמסר מידע כזה, יש לו כנראה כוונות נסתרות. כל גורם שפונה אליי - אני שולח אותו ישירות ליו"ר".
"דה פקטו משהב היא חברה ציבורית"
ההסברים שסופקו לחברי הדירקטוריון בדבר נחיצות המכירה, עמדו על שתי רגליים: האחת - העובדה שהחברה כבר לא יכולה לקיים את ייעודה ולבנות רק עבור ציבור הכיפות הסרוגות, בעיקר בשל פסיקות של בג"ץ בנושא; והשנייה - העובדה כי לחברה ישנם הפסדים רבים.
כאן החלה להישמע הביקורת מתוך החברה עצמה, שכן בניגוד לדרישת חלק מחברי הדירקטוריון, לא נערך כל מכרז לטובת קבלת מחיר המכירה הטוב ביותר עבור משהב. גורמים המעורים בנושא מציינים כי אומנם משהב היא חברה פרטית, אך מאחר שבעליה היא הסתדרות לכל דבר ועניין, שבה עשרות אלפי חברים, מכירה מסוג זה חייבת להתנהל במסגרת מכרז. "דה פקטו משהב היא חברה ציבורית", אומרים אותם גורמים. "זה יכול להתנהל במסגרת מכרז פתוח, סגור, פומבי - אבל בכל מקרה לא בחדרי חדרים, ולא בין יו"ר ההסתדרות והמזכירות לבין החברה הרוכשת, ותו לא. ההליך צריך להיות שקוף לעין השמש, כדי שיתקבל המחיר המיטבי".
נציין כי סוגיה זו כבר עלתה בעבר לדיון בהסתדרות החדשה, ובעקבות כך זומנה חוות דעת ממוקדת בעניין, שנוסחה על ידי עו"ד אברהם וינרוט. על פי חוות דעתו, "בכל הנוגע להסתדרות אין תחולה ישירה של חוק חובת המכרזים, וממילא של התקנות אשר הותקנו מכוחו. החוק חל על המדינה, על תאגידים סטטוטוריים ועל חברות ממשלתיות, וההסתדרות אינה נופלת לגדר אחד מגופים אלו.
"עם זאת, מקום שבו מדובר בגוף החָב חובת אמון כלפי הציבור, הרי שחובת השוויון תחול על המכרז לכל הדעות. לנוכח אופייה של ההסתדרות, וחובת האמון שלה כלפי הציבור, יחולו על מכירת נכסיה דיני המכרזים הנוהגים במשפט הציבורי, אך אלו ייושמו באופן נוקשה ומחמיר פחות".
משרד עורכי הדין בוגט קידר נשכר באופן מיוחד על ידי הסתדרות הפועל המזרחי כדי לגבש חוות דעת עבורה, לקראת מכירת משהב. בשיחה עם גלובס אומר עו"ד עמירם בוגט, מייסד ושותף במשרד ומי ששימש בעבר כרשם העמותות, כי "המשרד נשכר כדי לקבוע אם מותר למכור את החברה, איך אפשר למכור אותה ומה המתווה האפשרי. נתתי את חוות דעתי, ולפיה ההסתדרות לא צריכה לנהל את מכירת משהב במסגרת מכרז. אני מלווה את כל התהליך, כדי להבטיח שההסתדרות לא תחרוג מהמתווה שגובש במסגרת חוות הדעת, ולפי מיטב הפיקוח שלי, הם עומדים במתווה כמו שצריך.
"עם כל הענווה, אני לא חושב שיש מישהו שמוכשר לתת חוות דעת כזו יותר ממני. אם בתי המשפט ירצו לחלוק על חוות הדעת שלי, הם יכולים; אם הדירקטורים של משהב רוצים, גם הם יכולים - אך זה מוזר בעיניי, משום שחוות הדעת נשלחה לכל מי שצריך". נציין בהקשר זה כי חברי דירקטוריון משהב, למעט אלו המחזיקים בתפקידים רלוונטיים גם בהסתדרות הפועל המזרחי, לא קיבלו את חוות הדעת לידיהם, שכן הם אינם בעלי מניות בחברה.
ואולי העסקה כלל לא תצא אל הפועל?
על רקע התפתחויות אלו, יש מי שכבר מסופקים אם העסקה אכן תצא לפועל: גורמים בהסתדרות הפועל המזרחי אמרו לגלובס כי יש חשש לנפילת העסקה, אם הקונה יגלה פרטים מוסתרים. אגב, בחברה החדשה שמתוכננת לקום מהכנסות מכירת משהב יחזיקו בוודאות גם דיעי וגם סולימן, בזמן שחברי הדירקטוריון של משהב יפוזרו.
מהסתדרות הפועל המזרחי נמסר: "בשנים האחרונות חברת משהב שינתה את פניה ולראשונה לאחר שנים רבות הינה חברה רווחית, הודות למהלכים שהובילה הנהלת החברה. בניגוד לאמור החברה לא יזמה מכירה ואינה מיודעת לחברה מסויימת, אלא היו הצעות שהגיעו ועברו לבעלים ולמנכל החברה אין נגיעה בכך. ההתנהלות של החברה היא שקופה ומלווה בליווי המשפטי הנדרש, כל מי שטוען אחרת לא עושה זאת בניקיון כפיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.