על חשבון האירו: בנק ישראל צירף לסל המט"ח שלו יואן סיני וין יפני

תיק רזרבת המט"ח של בנק ישראל מתרחב, ולא יסתפק עוד בתמהיל המטבעות דולר-אירו-פאונד: הבנק הוסיף את היואן הסיני, הין יפני, הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי לתיק, כך עולה מדוח יתרות המט"ח של הבנק מסוף מרץ האחרון.

"הוחלט כי החל משנת 2022 הוועדה המוניטרית החליטה לאמץ סמן מטבעי רחב הכולל שבעה מטבעות רזרבה עיקריים, במשקולות הבאים: 61% דולר ארה"ב, 20% אירו, 5% פאונד, 5% ין יפני, 3.5% דולר אוסטרלי, 3.5% דולר קנדי ו-2% יואן סיני", נכתב בדוח.

התוספות מסמנות שינוי ב"הנחיות ההשקעה והפילוסופיה של בנק ישראל", צוטט ב"בלומברג" המשנה לנגיד אנדרו אביר.

כדי להתאים את השינויים, חלקו של האירו יירד מיותר מ-30% ל-20% בלבד - השיעור הנמוך ביותר זה עשור לפחות, בעוד שהדולר יעמוד על 61%, ירידה מ-66.5%. משקל הפאונד, לעומת זאת, יוכפל כמעט ל-5%, ויחזור לרמה שנראתה לאחרונה ב-2011.

בדוח של בנק ישראל מוסבר כי "בסיןנמשכה ההתאוששות הכלכלית, כאשר ב-2021 הכלכלה צמחה בקצב גבוה של 8.1% ,לאחר שהייתה מבין המדינות הבודדות עם צמיחה חיובית במהלך 2020. עם זאת, במהלך השנהנרשמה התמתנות בקצב ההתרחבות בפעילות על רקע מחסור במוצרי אנרגיה, בין היתר, בעקבות השבתה יזומה של מכרות פחם, במטרה לעמוד ביעדי פליטת מזהמים, האטה בפעילות בשוק הנדל"ן על רקע קשיים של מספר חברות נדל"ן גדולות וירידה בקצב הגידול בצריכה הפרטית. בתגובה להאטה הוריד הבנק המרכזי את יחס הרזרבה ואת ריבית ה-Loan Prime Rate וכן פעל לפחת את היואן על ידי העלאת יחס רזרבת המט"ח. במקביל פעל הבנק לריסון הסיכונים בשוק הנדל"ן, בין היתר על ידי השארת ריבית ה-LPR לחמש שנים ללא שינוי, לצד תמיכה ברכישת פרויקטי נדל"ן של חברות בקשיים על ידי חברות חזקות יותר. הממשל פעל במהלך השנה להקשחת הרגולציה על מספר סקטורים, ביניהם סקטור הטכנולוגיה והחינוך הפרטי. הדבר תרם לביצועי חסר של שוק המניות המקומי במהלך השנה".