רוסיה מאיימת על נאט"ו: "בלי רחמים, בלי רחמים"

מהשעות הראשונות של מלחמת רוסיה באוקראינה, הממשלה בקייב הפצירה במערב לעשות הרבה יותר מפני שעל כפות המאזניים מוטל הרבה יותר. אנחנו עומדים בקו האש הראשון של העולם החופשי, חזר הנשיא וולודומיר זלנסקי ואמר. רוסיה לא תעצור באוקראינה, הוא הזהיר.

היו מלכתחילה ארצות שלא היו זקוקות לשכנוע. למשל, פולין ושלוש הארצות הבלטיות, שיש להן ניסיון ארוך ועקוב מדם עם רוסיה. פעמיים במאה השנה האחרונות רוסיה ניסתה למחות אותן מן המפה. פעם אחת היא גם הצליחה. בעצם אין צורך לעצור לפני מאה שנה. היא מחתה את פולין ואת ליטא מן המפה עוד בשלהי המאה ה־18.

ארצות אחרות נענו להגיונה של אוקראינה באופן חלקי. הן סיפקו נשק, והטעימו את נחישותן להגן על כל "אינץ' רבוע" (בלשונו של הנשיא ביידן) של אדמת נאט"ו. אבל מארה"ב, מצרפת ומגרמניה בקעו גם קולות של אזהרה, שמוטב "לא לדחוק את פוטין אל הקיר".

העצה הזו קנתה שביתה בכלי תקשורת מרכזיים ונעשתה אחת הקלישאות הפרשניות החבוטות ביותר. משתמעת ממנה ההנחה, שתכניותיו של פוטין אינן חרותות בסלע, והן מתפתחות והולכות על פי הנסיבות. זאת אומרת, אין לו יעד אסטרטגי מוגדר, והוא מוכן להרחיב ולהסלים. ממילא, אם הדמוקרטיות המערביות יקבלו עליהן עכבות כלשהן, הן יוכלו למתן את התנהגותו.

"לוחמים למעשה בנאט"ו"

בימים האחרונים ניתנים סימנים פומביים מכיוון רוסיה, שהגדרת המלחמה משתנה, או מתעדכנת, או פשוט נחשפת. ההגדרה הזו מתחילה להתיישב עם אזהרות הפתיחה של זלנסקי.

תשומת לב מיוחדת ראויה לאחד הדוברים הקולניים והקיצוניים ביותר בתקשורת הרוסית, ולדימיר סולוביוב. הוא מגיש תוכנית חדשות פופולרית, ויש לו יותר ממיליון עוקבים בטלגרם. הוא לא דובר של הקרמלין בתור שכזה, אבל הוא עושה נפשות למדיניות הרשמית. ציטטנו כאן זה לא כבר את התקפתו התיאטרלית על יהדותו של הנשיא זלנסקי. סולוביוב העמיד פני רב, המטיל חרם על נשיא אוקראינה. שני הוריו של סולוביוב היו יהודים. שם אמו היה שפירא. 

 מריופול, החודש / צילום: Reuters, Maximilian Clarke

הוא אמר בשבוע שעבר בתוכניתו, כי המלחמה "נכנסת לשלב חדש... אנחנו מנהלים למעשה מלחמה נגד נאט"ו. אנחנו נשחק את מכונת המלחמה של נאט"ו ואת האזרחים של ארצות נאט"ו. כאשר הפעולה הזו תסתיים, על נאט"ו יהיה לשאול את עצמה: האם יש לנו מה שאנחנו צריכים, כדי להגן על עצמנו? האם יש לנו די כוח אדם, כדי להגן על עצמנו? "לא יהיו רחמים. לא יהיו רחמים. לא רק אוקראינה תצטרך לעבור דה־נאציפיקציה. המלחמה נגד אירופה ונגד העולם מתפתחת בכיוונים ספציפיים יותר, מה שאומר שאנחנו נצטרך לפעול באופן שונה, ולפעול באופן הרבה יותר חמור".

"לחשוב פעמיים"

קצת קשה להחליט באיזו מידה של רצינות צריך להתייחס למלים האלה. אני נזכר בעצתו של מומחה לענייני אמריקה מהתקופה הסובייטית. הוא אמר שתמיד הופתע מן הרצינות שבה התייחסו במערב לכל מלה שהוא כתב. אמנם ברית המועצות הייתה דיקטטורה, ואנשים מיעטו לחרוג מן המוסכמות, אבל אין זאת אומרת שכל דעה שהביעו ייצגה קו רשמי.

כיוצא בזה סולוביוב. הוא תומך נלהב של המשטר, אבל אין זאת אומרת שכל מלה הבוקעת מפיו משקפת את רצון המשטר. הקרמלין מניח לתומכיו להוציא קיטור, לשעשע ולהקניט. אולי לא אכפת לקרמלין אם סולוביוב ועמיתיו תורמים להפחדת נאט"ו מבלי שהמשטר עצמו יצטרך להפחיד.

הבעיה היא בדיוק זו, שהמשטר עצמו עוסק בהפחדה. זמן קצר לאחר מונולוג האיומים של סולוביוב, רוסיה עשתה ניסוי בליסטי ראוי לציון: היא שיגרה טיל שיוט מן הקצה הצפון מערבי שלה, באיזור מורמנסק, אל הקצה המזרחי שלה בקמצ'אטקה, מהלך 5,000 ק"מ ויותר. פוטין, שצפה בניסוי, הכריז, כי הוא יחייב את אלה המאיימים על רוסיה "לחשוב פעמיים".

הטיל שנוסה ב־20 באפריל ידוע במערב כ ־ RS-28 Sarmat. הוא שייך לדור חדש של טילי שיוט היפר־סוניים, הטסים במהירות גדולה בהרבה ממהירות הקול. לפי משרד ההגנה הרוסי הטיל הבין־יבשתי הזה מסוגל לפגוע בכל יעד עלי אדמות, והוא חסין מפני כל הגנה אנטי־בליסטית, "בהווה או בעתיד".

המירוץ ההיפר־סוני

עניין הטילים ההיפר־סוניים חיוני לחלוטין, לדעתי, להבנת התנהגותו של פוטין. הוא התחיל לדבר עליהם בתכיפות גוברת עוד לפני ארבע שנים, והטעים את יתרונה של רוסיה בפיתוחם. הוא רואה בהם גם קלף מיקוח, גם תעודת ביטוח, גם נשק אולטימטיבי ליום סגריר. גם רוסיה גם סין משיגות את ארה"ב ואת בעלות בריתה במירוץ ההיפר־סוני. המשנה לשר ההגנה של ארה"ב, קתלין היקס, דיברה החודש על כשל מערכתי במחקר ופיתוח של נשק היפר־סוני. העיכובים, היא אמרה, הם ביטוי של סלידה מפני קבלת סיכונים.

ארה"ב אמנם עשתה ניסוי מוצלח של אבטיפוס היפר־סוני בחודש מארס, אבל זה קרה בשעה שרוסיה עשתה שימוש מופגן בטילים היפר־סוניים בשדה הקרב. אין כמעט ספק, שיתרון רוסיה בהיפר־סוניים עומד במרכז איומיו של פוטין על המערב, ונראה שהוא גם הזין את המונולוג המוטרף של סולוביוב בטלוויזיה. האיומים "לשחוק את נאט"ו", "לשחוק את אזרחי ארצות נאט"ו", "בלי רחמים, בלי רחמים", משאירים מעט מאוד מקום לדמיון.

רכבת־אוויר אמריקאית

בעיני המשטר הרוסי, החודשיים הראשונים של המלחמה, שנועדה להסתיים בתוך יומיים, הוכיחו כי אוקראינה הפכה לחלק מנאט"ו, למעשה אם גם לא להלכה. היקף הסיוע הצבאי והכלכלי של הדמוקרטיות המערביות לאוקראינה הוא כמעט חסר תקדים. כמעט, במובן הזה שאפשר להשוות אותו רק עם הסיוע האמריקאי ("השאל והחכר") לבריטניה ולברית המועצות בימי מלחמת העולם השנייה.

הסיוע הצבאי הישיר של ארה"ב בחודשיים האחרונים עומד על 3.2 מיליארד דולר, ועוד היד נטויה. כמעט כל חברות נאט"ו פותחות את מחסני הנשק שלהן בפני אוקראינה במידה כזאת שהאוקראינים יכולים לטעון עכשיו לשוויון או כמעט־שוויון עם רוסיה בשריון. הם מקבלים נשק שהם רק יכלו לחלום עליו לפני חודשיים, כמו מאה תותחי הוביצר 155 מ"מ עם קרוב ל־200 אלף פגזים, נוסף על טילי־כתף ועל אוסף של כטב"מים מתוחכמים להפעלה "מן התרמיל".

ארה"ב מעבירה אליהם מסוקי־קרב מתוצרת סובייטית, והיא שולחת חלפים שיוכלו לחזור ולהרים לאוויר מטוסים מקורקעים. חיילים אוקראיניים מתאמנים עכשיו בשורה של אתרים, גם במזרח אירופה וגם מעבר לה.

רכבת אוויר אמריקאית נוחתת יום אחר יום בצד הפולני של גבול אוקראינה, ומעניקה סיכוי לאוקראינה להוסיף ולגבות מחיר אסטרונומי מרוסיה (גם בשעה שהיא עצמה משלמת מחיר כבד להחריד). כמה זמן פוטין יניח לרכבת הזו להימשך? זו אינה שאלה מהאוויר. היא זו המפרנסת פחד בחלקים של המערב מפני התוצאות של "דחיקת פוטין אל הקיר". הוא כמעט שם. הדגמ"ח שלו כבר משתפשף בקיר.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny