הסגר בסין, אי השקט בלוב והלחימה באוקראינה: מה קורה בשוק הנפט?

שוק הנפט הגולמי מאופיין בתנודתיות רבה בשבועות האחרונים, בעוד ברקע התפתחויות גיאו-פוליטיות שלכל אחת מהן השפעה מהותית אחרת על השוק. משבר האנרגיה באירופה והירידה בתפוקת הנפט בלוב תומכים בעליית המחירים, לצד החזרה לשגרה במרבית מדינות העולם שהזניקה את הביקושים לדלק, כאשר מנגד בסין, צרכנית אנרגיה משמעותית ביותר, הקורונה משתוללת, ערים גדולות נכנסות לסגרים ומפעלים נסגרים. 

היום (שני) נסחרים מחירי הנפט בירידות חדות שהגיעו בשעות הצהריים גם ליותר מ-5%, כאשר שנגחאי ובייג'ינג' בסגרים עמוקים שמאיימים לפגוע בכלכלה הסינית בכלל ובשוק האנרגיה בפרט. בתוך כך, גם מדדי המניות הגדולים בסין ובהונג קונג צנחו היום: מדד שנגחאי נחתך ב-5%, שנזן ב-6% והנג סנג ב-4%.

לפני הירידות החדות שהחלו לפני כשבוע, מחירי הנפט האמירו עד ל-113 דולר לחבית ברנט ו-108 דולר לחבית נפט אמריקאי מסוג WTI. בתוך שבוע בלבד צנחו מחירי הנפט בכ-10%, אך הם עדיין גבוהים בקרוב ל-60% בהשוואה לרמתם באפריל אשתקד.

ברקע: אופ"ק ממשיכה להימנע מהגדלת מכסות הייצור

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מציין בסקירתו השבועית שהידוק המגבלות בסין אמנם פוגע בביקושים המקומיים לדלק וסולר, אך להערכתו הביקושים צפויים לעלות בחודשי הקיץ, עם דעיכת התחלואה במדינה, מה שיוסיף ללחצי הביקושים הקיימים בשוק. "אנו לא מעריכים שמחיר הנפט יירד במידה ניכרת בעתיד הקרוב, זאת בניגוד לגלום בחוזים העתידיים שמצביעים על צפי לירידת מחיר הנפט בהמשך השנה. אנו מעריכים שהירידה תתרחש רק בטווח הרחוק יותר, בעיקר כתלות במידת הרחבת ההיצע העולמי והשלמת המעבר ממקורות רוסיים למקורות חלופיים", הסביר. 

בפמן מציין שמחיר הנפט הגבוה נתמך על ידי הימנעות מהקלה גדולה ומשמעותית במכסות הייצור של קבוצת OPEC+, מה שתומך בעודף הביקוש על פני ההיצע הקיים בשוק, שכאמור התרחב מראשית הלחימה באוקראינה שהביאה לירידה בתפוקת הנפט של רוסיה. "לצד זאת, החרפת הסכסוכים בלוב הביאו לאי שקט אזרחי המשבש את פעילות הפקת ויצוא נפט מהמדינה. כתוצאה מכך, תפוקת הנפט של לוב התכווצה ביותר מחצי מיליון חביות ביום", הוסיף.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, נותן משקל גבוה יותר לסגר החריף שהטילה סין על מחוז שנגחאי עתיר החשיבות במונחי כלכלה וסחר, "מה שגורם להאטה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ושל תצרוכת האנרגיה שלה. היות שסין נוקטת, די בשונה ממקומות אחרים בעולם, מדיניות של אפס תחלואה, הצעדים ששלטונותיה נוקטים קשים ומרסנים יותר, מה שמפחית עוד יותר את הביקוש לנפט בשטחה וכל עוד נתוני התחלואה לא יתאפסו שם - המצב לא ישתנה", הוא מסביר.

 כביש ריק בשל הסגר בשנגחאי / צילום: Reuters, Aly Song

עוד מציין מנחם כי אינדיקציות אחרונות בשוק מצביעות על האטה של הפעילות הכלכלית העולמית, מה שעלול להקטין את הביקוש לנפט בתור גורם ייצור. "האטה זו לא הייתה בקלפים כלל וכלל כשהחלה השנה. בין השאר, מדובר בהנמכה ניכרת של התחזיות של גופים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי לצמיחת התוצר הגלובלי בכלל ותוצרן של הכלכלות המפותחות בפרט", הוא מזכיר.

מנחם הציף גורם נוסף המשפיע על מחירי הנפט, והוא תיסוף הדולר בעולם: "זאת הן משום שהדולר מהווה מטבע חוף מבטחים לעתות של מתיחות גיאופוליטית וחשש מהאטה כלכלית, והן בשל איתותי הפד כי העלאות הריבית הבאות תהיינה תכופות וחדות, מה שמעלה את קרנו של השטר הירוק. היות שמחירי הנפט נקובים דולרית, תיסוף של הדולר פועל לירידת מחיריו הנומינליים של הנוזל".

נכון להיום, מחירי הנפט גבוהים ב-7% בלבד בהשוואה לרמתם לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר בשיאם עמד הפער על 33% (והושג בתוך שמונה ימים בלבד מפתיחת המערכה). "הדבר מעיד, להערכתי, על בלימה של עליית מחירי הנפט וחזרה לרמות כלכליות יותר, בהינתן הסביבה הכלכלית והעסקית העולמית", מסכם מנחם. "אינני מעריך כי נשוב למחירים גבוהים יותר בתקופה הנראית לעין, אולם, התנהלות שוק הנפט מתאפיינת בתנודתיות גבוהה מאוד, שלהערכתי תימשך, בהינתן הגורמים הרבים (כלכליים, מדיניים וצבאיים) המשפיעים על מחיריו בכיוונים מנוגדים. הנראות של הגורמים הללו כיום נמוכה במיוחד".