כך זה ייראה: פינלנד ושבדיה מתכוונות להודיע על כוונתן להצטרף לנאט"ו

פינלנד ושבדיה מתכוננות להודיע במשותף על כוונתן להצטרף לברית נאט"ו כבר באמצע מאי; כך עולה מדיווחים מקבילים של כלי תקשורת מרכזיים בשתי המדינות. הצעד החסר תקדים מצד שתי המדינות הנורדיות, שעד כה שמרו על ניטרליות בין-גושית, נעשה בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה ו"למצב הביטחוני החדש שנוצר באזור", לפי הממשלה הפינית.

ההודעה בעניין צפויה להתפרסם בשבוע המתחיל ב-16 במאי, ואחריה יחל תהליך ההצטרפות הרשמית, שעשוי לארוך זמן רב. המועד המדויק של ההכרזה עשוי להיות ב-17-18 במאי, אז יבקר הנשיא הפיני בשבדיה.

בעוד יומיים יתחיל תרגיל ימי משותף לנאט"ו ולפינלנד, שיכלול ספינות מהמדינה הנורדית וכמה ספינות ממדינות חברות נאט"ו. התרגיל יתרכז בהתמודדות עם מוקשים ימיים. גם פינלנד וגם שבדיה התאמנו בעבר באופן נרחב עם כוחות נאט"ו והמדינות נחשבות לכאלה היכולות להגביר את כוחה הצבאי של הברית.

הדרך להצטרפות אמנם סלולה, ונדמה כי אף מדינה מ-30 חברות הברית הצבאית לא תטרפד אותה, אך התקופה שבה שתי המדינות עדיין לא חברות ובקשתן נדונה נחשבת לרגישה ביותר מבחינה ביטחונית. בתקופה זו, סעיף 5 של אמנת ברית נאט"ו שקובע כי התקפה על אחת מחברותיה שקולה להתקפה על כל אחת מהן, עדיין אינו תקף. לכאורה, רוסיה עשויה לנצל את התקופה הזו כדי להתחיל בהתקפה, מבלי שהדבר ייחשב לעימות עם נאט"ו.

לכן, לשתי המדינות ולברית עצמה יש אינטרס לבצע את ההליכים במהירות האפשרית. למרות זאת, לא ברור איזה מסלול אישור יבחרו שתי הממשלות, ואם הוא יהיה זהה. בפינלנד מעריכים כי ייתכן שתהליך ההצטרפות ייקח חודשים רבים ואחד מכלי התקשורת העריך כי ייתכן שהוא לא יושלם עד לפני הבחירות הכלליות הבאות במדינה, באפריל 2023. שבדיה הקדימה בשבוע האחרון את פרסום דוח בחינת ההצטרפות לנאט"ו, והוא אמור להתפרסם ב-13 במאי. דוח דומה של ממשלת פינלנד כבר הוגש.

הליך ההצטרפות נפתח בהודעה של המדינות על רצון לעשות זאת, ולאחר מכן ברית נאט"ו מזמינה את המדינות לפי סעיף 10 באמנת הברית. לאחר מכן צריכות כל המדינות החברות בברית לאשר את ההצטרפות, כולל אישורים בפרלמנטים הלאומיים במקרים רבים. רק בסוף התהליך - הפרלמנט הפיני והשבדי צפוי להצביע על המהלך.

הציבור בעד הצטרפות לנאט"ו

סקרים בשתי המדינות הראו רוב מוצק להצטרפות לברית נאט"ו, לראשונה מאז הסוגיה הפכה לאקטואלית בסוף שנות ה-90'. רוסיה התריעה בעבר ממהלך כזה, ואמרה כי הוא יהיה בעל "השלכות חמורות". נשיא רוסיה לשעבר דמטרי מדבדב אמר כי מהלך כזה "ישים סוף לדיבורים על אזור בלטי נקי מנשק גרעיני". הוא גם אמר כי רוסיה תצטרך לדאוג ל"איזון מחדש" של המצב הביטחוני באזור. סוגיית ההצטרפות לנאט"ו הייתה אחד מנימוקי הפלישה לאוקראינה בעבור הרוסים.

הצעד הצפוי מגביר את המתח באזור הסקנדינבי והבלטי. פינלנד חולקת גבול של כ-1,300 קילומטר עם רוסיה, וידעה בעבר פלישות רוסיות וכן בחישה רוסית בענייני המדינה. אחת הסוגיות שהזכירו כלי התקשורת במדינה בימים האחרונים היא הסטטוס המפורז של איי אולנד השייכים לפינלנד, שנקבע עוד בוועידת ורסאי.

מחוקקים פיניים אמרו בימים האחרונים כי למדינה יש את הזכות להציב בהם נשק כדי להגן על הטריטוריה שלה. לשבדיה יש שטח ימי ויבשתי גדול מול חופי המובלעת הרוסית קלינינגראד.