מנכ"ל קבוצת ההשקעות סנארה מקים קרן ביומד חדשה ומחפש חברות שיעשו מהפכה בשוק הבריאות

"הקורונה הרעידה אותנו. היא קרעה את המסכה מעל מערכת הבריאות, וחשפה אותה מוחלשת ועייפה אפילו יותר ממה שידענו. במשבר הבא, מערכת הבריאות כבר לא תחזיק מעמד אם היא תמשיך לפעול במודלי התמרוץ הקיימים". את הדברים האלה אומר אסף ברנע, מנכ"ל חברת ההשקעות סנארה, הזכיינית של חממת סנארה וונצ'רס, ששותפות בה פיליפס וטבע. בימים אלה, אומר ברנע לל"גלובס", מקימה סנארה קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר (חצי מהסכום כבר גויס) כדי לנצל את ההזדמנויות שיצרה רעידת האדמה הזאת.

המפתחות לפתרון בעיות העומק של מערכת הבריאות נמצאים, כך מאמין ברנע, בשינוי מודל התמרוץ של כל הגורמים במערכת, גם של חברות הטכנולוגיה הפועלות בתחום, לתשלום עבור ערך. רק מודל כזה, הוא אומר, יאפשר לחברות לפרוץ לבסוף את חומת השמרנות של מערכת הבריאות.

"מאחורי מושגים כמו הנגשת שירותים רפואיים, רפואה פרו אקטיבית, ניהול מחלה או הזדקנות בריאה מסתתר שינוי, שעתיד להגיע מתוך מאבק בין כוחות מעולמות שונים, ושם נמצאות גם ההזדמנויות. המנצחים לא בהכרח יהיו השחקנים המובילים במערכת הבריאות של אתמול. כמשקיעים, אנחנו צריכים להיות ממושמעים, לא להשתולל, לא להיסחף, אבל כן להביא בחשבון שעשר השנים הבאות בעולם הבריאות יהיו דרמטיות. עכשיו ייקבעו המובילים של העשורים הבאים".

הנתונים שרופאים חוששים מהם

סנארה ונצ'רס הוקמה כחממה טכנולוגית לאחר הרפורמה האחרונה בתוכנית החממות של רשות החדשנות, שבעקבותיה נערכו הליכים תחרותיים ונבחרו זכייני חממות שהם גורמים מקצועיים בתחומי העיסוק של החממה ובעלי נכונות לבצע השקעות המשך גדולות יחסית בחברות יוצאות החממה. לחממת סנארה נבחרו שתיים מהחברות הכי חזקות בין חברות הביומד הפעילות בישראל: פיליפס וטבע. הן הקצו 60-70 מיליון דולר להשקעה ב-25-30 חברות. בינתיים, הוקמו 20 חברות והפעילות ממשיכה.

קרן שנייה של סנארה החלה בגיוס הון לפני ארבעה חודשים, עם פיליפס כמשקיע עוגן. טבע טרם התחייבה להשקעה, "מסיבותיה שלה", אומר ברנע. 

"אחד הדברים החשובים לנו הוא להחזיק את הטיפול לאורך כל הרצף שלו, שזה אומר ניבוי, מניעה, טיפול בהתאמה אישית ותמיכה אחרי טיפול או באופן כרוני. חייבים להחזיק את כל רצף הטיפול או לפחות להיות שותפים לקבוצה המחזיקה אותו, כדי להגיע לאיזו שהיא יציבות במודל תמחור מבוסס ערך".

זה בכלל אפשרי לחברות צעירות, שתלויות בחברות גדולות יותר וגם הכיסים שלהן אולי לא עמוקים מספיק כדי לספוג את העלויות עד שמוכיחים את הערך, או לערוך את הניסויים הדרושים להוכחתו?
"אין ספק שזה אתגר. בתי החולים לא פותחים בפנינו את הספרים באופן חופשי כדי שנוכל לראות בדיוק כמה חסכנו להם. מצד שני, הם עצמם לא ישקיעו בהטמעה של טכנולוגיה ובדיקתה לפני שהשתכנעו שיש בה ערך".

ברנע נותן כדוגמה את חברת IMEDIS, שצמחה בחממה ופיתחה יכולות פענוח אוטומטי של תמונות הדמיה, ועוזרת לרדיולוגים לאתר מקרים שבהם פספסו ממצא או עשו טעות.  "הרדיולוגים אמרו בתחילת הדרך 'לא תודה, אני יודע לעשות את העבודה שלי מצוין'", מספר ברנע. "הפתרון שהחברה מצאה היה להציע לבתי החולים לשפר את גביית התשלום מחברות הביטוח. אם הייתה טעות ואין התאמה בין ההדמיה לבין מה שהוגש למבטח, בית החולים לא יכול לגבות את התשלום, אז אימדיס פיתחה יכולת לקרוא את הטקסט שמוגש לחברת הביטוח מול מה שנמצא בפועל בתמונה, ואז מציגים זאת למנהלי בתי החולים ככלי לשיפור הגבייה מחברות הביטוח עבור טיפולים שכבר נעשו. זה פתאום מאוד מעניין אותם.

"ואז אפשר לדבר גם על ירידה בתביעות רשלנות, למשל, או על כך שאם יימצא ממצא חדש, אפשר יהיה להביא את המטופל לעוד בדיקה או לעוד ניתוח, ובסופו של דבר בית החולים יוכל לזהות גם באיזה יום או אצל איזה רופא קורות הטעויות. יאמרו, 'זה מה שהרופאים חוששים ממנו'. אולי גם בית החולים או המדינה חוששים שמול נתונים ברורים הם יהיו חייבים להוסיף תקנים וכוח אדם. אבל אין ברירה, השוק משתנה וכבר לא מתגמל את עצימת העיניים".

  

לשתף פעולה גם עם החברות המתחרות

דוגמה נוספת שנותן ברנע היא של חברת איתמר מדיקל, שאינה חלק מסנארה. "המנכ"ל גלעד גליק היה קשוב לשוק שלו וכך הצליח לפצח את משוואת הערך. היה לו מוצר אבחון למחלות לב והפרעות שינה. בתחום השינה, גילדת רופאי השינה חסמה אותו. בתחום הקרדיולוגיה, הוא הבין מאוד מהר שקשה לו לייצר מספיק ערך. אז הוא מצא דרך לשווק את מוצר השינה לקרדיולוגים, לשם אבחון דום נשימה בשינה, הפרעת שינה שמופיעה אצל חולי לב. עבור הרופאים הללו הוא יצר שוק חדש להם, ובעל ערך.

"כדי לעשות שינויים כאלה במהירות חייבים לפתח מערכות יחסים ארוכות טווח ומאוד עמוקות עם גורמים בשוק, כדי שהם יגידו לך את האמת על מה שמתרחש בבתי החולים ועל החסרונות במוצר שלך או של המתחרים, שלפעמים אינם קשורים לאיכות הטכנולוגית או הרפואית של המוצר".

כדי לעודד את רוח שיתוף המידע שלדעת ברנע חיונית למהפכה הצפויה בטכנולוגיות הרפואה, סנארה יזמה סדרת אירועים תחת השם Sanara open. "אנחנו מזמינים חברות חזקות מעולם הבריאות הדיגיטלית, שלפעמים גם מתחרות ביניהן, ומבקשים מהן ליצור שיתוף פעולה קדם-תחרותי, כלומר להציף את הבעיות שבלי פתרון להן אף אחת מהחברות לא תתקדם, אבל לכל אחת מהן קשה לפתור לבד", הוא אומר. "החברות יושבות יחד לדבר על מודלים עסקיים, סוגיות של מימון".

רוצים להיכנס למשחקי בריאות

סנארה מגדירה את תחומי ההשקעה שלה כבריאות דיגיטלית, מכשור רפואי עתיר מידע ו-Bioconvergence, תחום המשלב ביולוגיה עם שיטות הנדסיות מתקדמות. "למעשה, אנחנו כבר לא רואים את עצמנו כחממה אלא כשתי חברות השקעה. הראשונה היא קרן של המיליון הראשון, והשנייה של כמה מיליונים שאמורים להביא את החברה עד הוכחת היתכנות טכנולוגית או מסחרית במקרה של חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית. הכוונה היא להשקיע 100 מיליון דולר ב-15 חברות".

הקרן הגדירה גם כמה תתי-תחומים שמעניין אותה לפעול בהם. האחד הוא "משחקים לבריאות".

"ב-2020 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לחברה בשם Akili Interactive, משחק כטיפול בהפרעות קשב, והוא ניתן כתרופת מרשם, עם ביטוח", אומר ברנע. "חברה נוספת בשם Pear Therapeutics קיבלה אישור מה-FDA לשיווק אפליקציית מרשם שמעניקה טיפול קוגניטיבי התנהגותי נגד התמכרויות. ישנם משחקי סימולציה שהם חלק מההכשרה של רופאים, כהכנה למגוון מצבי חירום, ומשחקים שהם חלק מתהליך אבחון של מחלות נוירולוגיות, וכחלק מהשיקום. יש בזה המון היגיון, כי הטלפון נמצא איתך כשהרופא לא נמצא איתך.

"סנארה מתעניינת במיוחד בחברות שיכולות לעודד מטופלים לצרוך את התרופות שלהם באופן קבוע ובזמן. חברות התרופות מאוד מחפשות את זה".

כמה זמן לוקח להביא לשוק חברות מהסוג הזה? נראה שבעבר הערכנו בחסר את הזמן הנדרש.
"לפחות 3-5 שנים מכניסה לשוק עד שהחברה יכולה להחזיק את עצמה באמצעות ההכנסות שלה. קרנות ביומד התרגלו לכך שאקזיט אחד מחזיק את הקרן ושהוא יכול להגיע עוד לפני שיש בכלל נתח שוק משמעותי למוצר. אבל דווקא בחברות האלה זה פחות קורה, והקרנות חייבות לדעת איך לכוון את החברות לעשות היטב את הקילומטרים הראשונים האלה בשוק".

תחום נוסף הוא הגנת סייבר לבתי חולים, מערכות רפואיות ומכשירים רפואיים. "זו בטן רכה מאוד של העולם הרפואי, בגלל הרגישות הגדולה של המידע. התקפת סייבר לא קורית ביום אחד. האקרים מוצאים פרצה, נכנסים, מרחרחים כדי לאתר את נקודות התורפה. בתקופה הזאת אפשר לזהות אותם", אומר ברנע. 

תחום שלישי הוא הנוירוסיינס, מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות. בתוך התחום הזה, סנארה מתעניינת במיוחד ברפואה מדייקת. "אחד האתגרים בהתאמת טיפול בדיכאון, למשל, או בהפרעת קשב, הוא שלב הניסוי והטעייה של התרופות השונות והמינונים השונים. אנחנו מאמינים שבינה מלאכותית יכולה לעזור", אומר ברנע.

לא פוזלים לחו"ל בינתיים

מתוך הסכום שכבר גויס, הקרן ביצעה שתי השקעות - בחברת טיילורמד המסייעת למטופלים בארה"ב למזער את ההשתתפות העצמית שלהם בטיפול, ובחברת CVAID לאבחון מהיר של שבץ. לדברי ברנע, הקרן גם לא פוסלת השקעה בחברות שדורשות חינוך שוק, כמו ננודרופס, שפיתחה טיפות עיניים שיכולות להחליף עדשות מגע או משקפיים עבור שליש מהשוק בתחום. "אנחנו מדברים כאן על מודל עסקי חדש, כי צריך להגיע לנותן השירות אחת לחודש כדי לקבל את הטיפות, ואין היום מודל שירות כזה בעולם תיקון הראייה. אם מוצר כזה יתפוס נתח משמעותי משוק תיקון הראייה, זו יכולה להיות חברה של מיליארדים".

חלק מהקרנות שהוקמו בשנים האחרונות בארץ השקיעו לא מעט בחו"ל, ואילו אתם, כפי שנראה כרגע, עדיין ממוקדים בחברות ישראליות או בעלות זיקה ישראלית.
"הייתה תקופה מצוינת לגיוס של קרנות ונולדו כמה קרנות ישראליות ענקיות. מי שגייס 600 מיליון דולר (זה הסכום שגייסה קרן aMoon - ג"ו.) חייב להשקיע בחו"ל. גם אם יש הזדמנויות בארץ, רובן לא יבשילו מספיק מהר עבור קרן לייט סטייג', וזה האפיון של רוב הקרנות הגדולות. אנחנו מגייסים 100 מיליון דולר, ושאלו אותנו אם לא רצינו לכוון ל-200. זה כמובן גיוס יותר קשה, אבל אנחנו גם חושבים ש-100 מיליון הוא הסכום הנכון לסוג הקרן שאנחנו רוצים להקים כרגע".

אסף ברנע

אישי: בן 54, אב לשניים, היה שחקן כדורסל בעבר ובעל תארים במשפטים, במינהל עסקים ומדע המדינה ובפסיכולוגיה

מקצועי: מנכ"ל קבוצת ההשקעות סנארה, בעלת חממת סנארה ונצ’רס. מגייס קרן חדשה לקבוצה, עם חברת פיליפס, להשקעה בחברות בתחומי הבריאות הדיגיטלית, מכשור רפואי עתיר מידע ו־bioconvergence

עוד משהו: משמש יועץ לבנק העולמי בתחום הטכנולוגיות הרפואיות וממייסדי Techemerge, מיזם של הבנק העולמי לתמיכה בטכנולוגיות למדינות מתפתחות