סין היא השוק השני הכי גדול של טסלה, אחרי ארה"ב. יצרנים סינים הם גם ספקים חשובים מאוד של טסלה, מה שאומר שבאופן כללי אילון מאסק מאוד תלוי בהחלטות שמתקבלות אי שם בבייג'ינג. סין אומנם חוסמת את טוויטר לאזרחיה אבל בהחלט אכפת לה ממה שנכתב עליה ברשת החברתית, שבה נקבעים הטרנדים העולמיים.
את כל התובנות הללו צייץ כתב ה"ניו יורק טיימס" מייק פורסייט בעקבות העסקה שבה קנה מאסק את טוויטר. מי שבמפתיע מיהר לשתף את הציוץ הזה הוא לא אחר מאשר מתחרו של מאסק על תואר האיש העשיר בעולם ג'ף בזוס, שהוא גם הבעלים של בלו אוריג'ין המתחרה בספייסX של מאסק. "האם הממשלה הסינית קיבלה עכשיו מנוף על כיכר העיר?, כתב בזוס, שאחר כך סייג חלקית את דבריו והעריך שהצנזורה הסינית עדיין לא הגיעה לטוויטר. בנקודה זו צריך להזכיר, שענקית הקמעונאות הסינית, עליבאבא, היא מתחרה ישירה של "אמזון", של בזוס.
השילוב המסוכן בין עוצמה עסקית לתקשורת
אבל בזוס בהחלט מבין משהו בנושא. מייסד אמזון מחזיק גם הוא בגוף תקשורתי חשוב, גם אם כזה של העולם הישן. ב־2013 הוא רכש את "הוושינגטון פוסט" היוקרתי תמורת 250 מיליון דולר - מחיר מבצע כמעט לעומת המיליארדים שמאסק ישלם בעבור טוויטר. כמו שמאסק מצהיר כעת כי רכישת טוויטר נועדה לקדם את חופש הביטוי, גם בזוס הצהיר לאורך השנים כי החזקתו בפוסט תורמת לדמוקרטיה האמריקאית.
אלא שבשני המקרים, של בזוס ושל מאסק, השילוב הזה בין כוח כלכלי לבין רכישת עוצמה תקשורתית מעורר חשש. כמו שבזוס הדגיש בעצמו, העובדה שאנשים עם כל כך הרבה אינטרסים כלכליים מקבלים לידיהם שליטה על עיתון או רשת חברתית היא סיבה לדאגה. כמו שבזוס עצמו זיהה בשאלה־הערה על יריבו מאסק, הבעלות על גוף מדיה חזק יכולה להפוך בקלות לכלי שישמש את שאר העסקים של אותו טייקון.
אנשים כמו בזוס ומאסק לא הפכו לעשירים בעולם בשל דעותיהם האציליות ודאגתם לרווחת הכלל. הם הגיעו לכך בעיקר בגלל רצונם לנצח תמיד ובכל מחיר. זאת תכונה חשובה מאוד בעסקים, אבל כשמוסיפים לה כלי מדיה זו יכולה להיות בעיה לכולנו. בשם הרצון לנצח, כיצד אנחנו יכולים להיות בטוחים שטוויטר לא תהפוך לעוד כלי לסייע למאסק במלחמותיו והתמודדויותיו הרבות.
עסקה טובה לחופש הביטוי?
השילוב בין אינטרסים כלכליים רבים לבעלות על גופים שמשפיעים על דעת הקהל היא מסוכנת. את זה אנחנו מכירים מישראל וגם מארה"ב. היא מסוכנת במיוחד כשזו נעשית במחשכים. ולכן, לא פחות מאשר הרכישה של טוויטר על ידי מאסק, מטרידה גם ההפיכה של הרשת החברתית החשובה מחברה ציבורית לפרטית.
לא במקרה בימים האחרונים הרבה צייצנים ותיקים אמרו שהם מנסים לחשוב לאיזה פלטפורמה אפשר לעבור הלאה. הם כנראה לא יעברו אבל זה לא אומר שלמרות הצהרותיו של מאסק, רכישת טוויטר באמת תהיה טובה לחופש הביטוי ובכלל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.