מועצת התאגיד החליטה רשמית להדיח את מנכ"ל תאגיד השידור אלדד קובלנץ

החלק הפורמלי בתהליך הדחתו של מנכ"ל תאגיד השידור אלדד קובלנץ תם - מועצת התאגיד החליטה רשמית להדיח אותו. טרם מונה לקובלנץ ממלא-מקום, ולפי החלטת המועצה, הוא ימשיך בתפקידו 30 יום נוספים. במייל ששלח קובלנץ לעובדים הוא הודיע כי יו"ר המועצה גיל עומר הודיע לו על סיום תפקידו.

על פי החוק ניתן למנות ממלא-מקום לתקופה של שלושה חודשים, ובמידה שיש בכך צורך להאריך גם לשישה חודשים. במהלך תקופה זאת אמורה לקום ועדת איתור שתבחר מי ינהל או תנהל את התאגיד.

למרות ההחלטה על הפיטורים, הסאגה בין קובלנץ למועצה רחוקה להסתיים: קובלנץ צפוי לפנות לבית הדין לענייני עבודה ולבקש צו מניעה נגד המהלך. במועצת התאגיד ניהלו בתקופה האחרונה סימולציות לגבי האפשרויות בתרחיש כזה, ועל פי ההערכות גם אם קובלנץ יצליח לקבל צו מניעה, יעברו לכל היותר חודשים עד למועד דיון בנושא.

ה"רומן" של קובלנץ עם השידור הציבורי ארוך - הוא היה בין השאר מנהל תחנת גלגלצ ובשנת 2011 מונה על-ידי שר החינוך דאז גדעון סער למנכ"ל החינוכית. כשהוחלט להקים את תאגיד השידור הציבורי במקום רשות השידור הוא מונה כמנכ"ל זמני, ויחד עם גיל עומר שנבחר לתפקיד יו"ר המועצה ניהלו השניים את קרבות ההישרדות מול הניסיונות הפוליטיים לטרפד את ההקמה.

המועצה הלכה והפכה לעומתית

כדי למנוע את ההתערבות הפוליטית שאפיינה את רשות השידור, נקבע מבנה ניהולי שאמור להגן לחלוטין על הגוף החדש ממעורבות פוליטית. מועצה שאיננה כפופה לשר כלשהו ונבחרת על ידי ועדת איתור, שבתורה ממנה את המנכ"ל. בשנות הפעילות הראשונות של התאגיד עבדו חברי המועצה וקובלנץ בסינרגיה.

טענות על זלזול בכוח-אדם ותחלופת בכירים אפיינו את התאגיד מיומו הראשון ואלה הפכו עם הזמן לתלונות על מכרזים לא ראויים שנתפרו למידותיהם של מועמדים, אולם במשך רוב הזמן המועצה הקודמת גיבתה את המנכ"ל - גם לאחר תחקיר הרשימות השחורות בו התגלה התיוג הקשה בו והכינויים המשפילים בו כונו חלק מעובדי רשות השידור לשעבר שביקשו לעבור לתאגיד שהוקם.

במשך רוב כהונתה, המועצה הקודמת נחשבה "כמונחת בכיסו של קובלנץ". הראשונים לחשב מסלול מחדש היו היו"ר גיל עומר וחבר המועצה דוד אלכסנדר שהצביעו נגד מינויו לתפקיד מנכ"ל קבוע. אולם בחודשיה האחרונים של המועצה הקודמת החלו לשנות גישה רוב חברי המועצה, וככל שגברו התלונות, התחקירים והביקורות קיבל קובלנץ מועצה שהלכה והפכה לעומתית. אלא שבעקבות המצב הפוליטי בישראל הסתיימה כהונתה של המועצה הקודמת מבלי שוועדת האיתור הספיקה להשלים את מינויה של המועצה החדשה. נדרשו עוד חודשים לגיוס מועצה מתפקדת וכשבפועל תפקד קובלנץ כמנהל ללא דירקטוריון. לא כל חברי המועצה הקודמת נבחרו למועצה החדשה שמונה כיום תשעה חברים.

התחנה הבאה: בית הדין לעבודה

כשהחלה המועצה החדשה לפעול ביקשו חבריה לבחון את התרבות הארגונית של התאגיד. בתחילה מבקרת הפנים של התאגיד התקשתה לבצע את הבדיקה, והודיעה לאחר מספר חודשים שרבים מבכירי התאגיד שעזבו מפחדים גם זמן רב אחרי עזיבתם להתבטא בנוגע לסיבות עזיבתם. בהמשך, בעקבות תחקיר של העיתונאית תמר קפלנסקי בהארץ שחשף הטרדות מיניות ותרבות ארגונית בעייתית, מינתה המועצה ועדה בודקת שתבחן את התרבות הארגונית של התאגיד. מסקנות הוועדה חשפו תרבות ארגונית קשה של התעמרות, מצאו בין היתר את קובלנץ כאחראי אך נמנעו מלהמליץ על מסקנות אישיות נגדו והציעו לפנות לגישור בינו לבין היו"ר גיל עומר. וועדת סברה כי בזכות הישגיו המקצועיים של התאגיד שנזקפים בין היתר לזכות העומד בראשו יש לאפשר לו להיות זה שמשקם את התרבות הארגונית.

אבל נראה שבשלב זה אי האמון בין קובלנץ למועצה כבר היה עמוק מדי. בעקבות המסקנות, החלה בין הצדדים חליפת מכתבים ששיאה היה במכתבים ששלח קובלנץ באמצעות עורכת דינו אילה הוניגמן לחברי המועצה שני מכתבים שבהם האשים קובלנץ את עומר בניסיונות לפגוע בתאגיד ובו עצמו, כאשר במכתב השני הוא אף איים כי ינקוט נגד עומר צעדים משפטיים.

בתגובה שלחו חברי המועצה מכתב לקובלנץ, שבו דרשו ממנו למשוך את המכתבים ששלח וכן לצרף התנצלות ברורה וחד-משמעית, שתבהיר כי הוא מנסה לשוב למסלול העשייה המוטל עליו כמנכ"ל התאגיד, ולנהל דיאלוג ראוי עם המועצה.

לאחר שקובלנץ סירב, השתכנעו מרבית חברי המועצה - גם המתונים בהם, שסברו תחילה כי יש להמתין עם מהלך ההדחה - שלא ניתן להמשיך להתנהל מולו מבלי לפגוע קשות בפעילות השוטפת של התאגיד. מהלך ההדחה החל, והמכתבים צוינו כעילה לזימון לשימוע לפני פיטורים.

בהמשך זומן קובלנץ לשימוע לפני פיטורים. עורכת דינו ביקשה לאפשר לו לסיים את הקדנציה שממילא אמורה להגיע לקיצה בעוד 10 חודשים. היא טענה כי המכתבים אינם יכולים להוות עילה להדחה, וכי לא נכון לפטר מנהל בשל מכתבים חריפים ששלחה עורכת דינו. עוד נטען כי חברי המועצה ניסו לגרום לקובלנץ לפרוש עוד לפני מסקנות דוח ועדת פרוקצ'יה, באמצעות התערבות בלתי פוסקת וניסיון להכפישו מול העובדים, וכי המועצה החליטה לנהל את הארגון ולא לפקח עליו.

ניתן להניח כי התחנה המשמעותית תהיה בבית הדין לעבודה, שם יוחלט האם להוציא צו על-תנאי ולמשוך בעוד מספר שבועות את הסאגה או לשלוח את קובלנץ לבית דין אזרחי ולפנות את המועצה לבחירת מנכ"ל חדש.