איך הפך הליך מינוי הדירקטורים לחברות הממשלתיות לכזה שבודדים בממשלה יודעים לצלוח? שרים ויועצים בכירים ששוחחו עם גלובס בימים האחרונים מתארים את מסלול המכשולים שעליהם לעבור.
"למנות דירקטורים לחברות הממשלתיות הפך לאתגר מטורף", אומרת לגלובס בכירה באחד מהמשרדים שתחתיו עשרות מינויים בחברות הגדולות. "גם כאשר כבר מצאנו אנשים מתוך הנבחרת, מתחיל תהליך ארוך: מילוי שאלון, בדיקת ייעוץ משפטי במשרד שלנו, בדיקת ייעוץ משפטי ברשות החברות, בדיקת רפרנט, חתימת שני שרים ורק אז ועדת מינויים - מדובר בתהליכים שלוקחים חודשים".
"תולים תקוות במנהלת החדשה ברשות החברות"
הטענות על ההליך המסורבל עולות ממספר משרדי ממשלה שתחתם מספר גדול של חברות ממשלתיות. הוועדה למינוי בכירים מתכנסת פעמיים בחודש, אבל מינויים שהוגשו כבר בחודשים יולי, ספטמבר ואוקטובר ומעוכבים עד לכתיבת שורות אלה, וחרף מחסור של מאות דירקטורים. "רשות החברות רוצה לשלוט במינויים", טוען גורם אחר בממשלה. "כשקידמנו מועמד בלי לתאם עם הרשות מראש, התחושה הייתה שעיכבו אותנו בכוונה. אנחנו תולים תקוות עכשיו בראש הרשות הנכנסת מיכל רוזנבוים שהחליפה את בלניקוב".
בבסיס המינויים בדירקטורים של החברות הממשלתיות עומד דיל ידוע ששימש ומשמש שרי אוצר בהווה ובעבר: מינויים בהסכמה. כלומר בהינתן העובדה שכל דירקטור נדרש לחתימת השר הממנה וגם לחתימת שר האוצר - המינויים נעשים לכתחילה בהסכמה של מינוי תמורת מינוי. אחד לשר המקצועי ואחד לשר האוצר. מנגנון התיאום הזה שם את הפוליטיקה במרכז שיטת המינויים - מי שהסתדר עם שרי האוצר, הצליח לקדם במהירות מינויים, בעוד שמי שפחות הסתדרו איתם השתרכו מאחור עם עיכובים משמעותיים באיוש הדירקטוריונים.
אבל זו רחוקה מלהיות הסיבה היחידה לעיכובים. רוב הבכירים איתם שוחחנו שמים במוקד את שיטת נבחרת הדירקטורים. הנבחרת לא עודכנה מאז 2017, ורק בינואר השנה ההרשמה אליה נפתחה. השרים, ובכירי משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות מהווים זה שנים יד מכוונת מאחורי המועמדויות בנבחרת. הם שולחים את אנשי אמונם להתמודד על מקום בנחברת הנחשקת ומציידים אותם בהמלצות ובמידע הדרוש כדי להתקבל. לכן, למרות המחסור החמור בדירקטורים, שרי הממשלה מתקשים למצוא בנבחרת שהורכבה בזמן כהונתה של ממשלה אחרת "אנשי אמון" שהם רוצים לקדם לתפקידים הבכירים היום.
לגלובס נודע שבשל מצוקת המינויים בכוונת רשות החברות לפרסם חלק מהנבחרת כבר בשבועות הקרובים עוד לפני שכל 1,100 החברים התקבלו באופן סופי (היתר בתחילת יוני), והמטרה היא לשחרר לפחות חלק מהמינויים כמה שיותר מהר, מחשש שהבחירות מתקרבות והן ימנעו כל מינוי בחברות הממשלתיות.
המועמדת שתקועה "בבחינה" יותר מחודשיים
מי מחכים למינויים? נת"ע, מקורות, חברת חשמל, תאגידים גדולים, נתיבי ישראל, חוצה ישראל ועוד ועוד. מאז חודש פברואר, למשל, אז ביקשה שרת התחבורה מרב מיכאלי למנות את מיה ליקוורניק ליו"ר דירקטוריון נת"ע, מועמדותה תקועה ב"בחינה". גורמים המעורים בנושא טענו כי אחת הסיבות לכך שוועדת המינויים לא מתקדמת עם אישורה היא בטענה לכך שאין לליקוורניק, שהייתה שותפה בכירה בניהול משרד עורכי דין בן 500 עובדים, "מספיק יכולות ניהול". טענה זו לא נמסרה למי מהשרים (האוצר או התחבורה) באופן רשמי אלא נזרקה לאוויר, והמינוי? גם הוא מצטרף למינויים התקועים.
לעומת הטענות של השרים, בכיר לשעבר ברשות החברות הדף את הביקורת על עיכוב בביצוע. "המנגנון של רשות החברות קטן ויעיל ומאשר עשרות מינויים כל חודש", אמר. לדבריו החסם היחיד עובר דרך ההמתנה לחוות דעת משפטיות ומינויים טובים עוברים תוך חודש לכל היותר.
רשות החברות: "קידמנו יותר מ־300 מינויים"
מנכ"לית משרד רה"מ החליפי, נעמה שולץ, האמונה מטעם לפיד על נושא המינויים בחברות הממשלתיות מעריכה כי "התהליך עשוי להסתיים תוך חודש וחצי מקסימום".
מרשות החברות נמסר: "בחודשים האחרונים קידמה רשות החברות כ-300 מינויים. מדובר בהיקף מינויים יוצא דופן ומהיר לאחר תקופה ארוכה של מיעוט מינויים.
נציין שבהתאם להנחיית היועמ"ש, מינויים שאינם מנבחרת הדירקטורים, ייעשו מנימוקים מיוחדים ובמשורה בלבד והם גם אורכים זמן רב יותר מאשר מינויים מהנבחרת לאור היקף הבדיקות הנדרשות ובחינת התאמת המועמדים לדרישות החוק.
"עם כניסתה לתפקיד מנהלת רשות החברות, שמה עו"ד מיכל רוזנבוים לנגד עיניה את איוש הדירקטוריונים כמשימה חשובה ובהתאם לכך פועלת במרץ לקידום נבחרת הדירקטורים החדשה ואיוש הדירקטוריונים בחברות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
