לידיעת שי-לי שינדלר: לפי החוק והפסיקה למי שייך האקזיט של בעלך?

הכותבת היא עו"ד, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

העובדה ששי-לי שינדלר גולגלה בזפת ונוצות ברשתות החברתיות, ביום שלאחר שידור סרטה "המתעשרים החדשים", לא הפתיעה אף אחד, כנראה גם לא את שי-לי עצמה, שבעלה, ליעד אגמון, הזהיר אותה מהלך הרוח הציבורי הצפוי כבר בפתיחת הסרט.

מה שכן הפתיע היה הזעם שעוררה האמירה של שי-לי: "כשעשינו את האקזיט" בלשון רבים. שאלת חלקה של שי-לי באקזיט שעשה בעלה, גם עלתה באופן מפורש בסרט, כאשר שי-לי טענה, שבעיניה האקזיט הוא משותף, ואילו בעלה השיב, שהיא אמנם תרמה את חלקה בתמיכה מאחורי הקלעים, ולכן זכאית בהחלט ליהנות מהפירות, אבל עם כל הכבוד, האקזיט הוא שלו. אז למי באמת שייך האקזיט?

ראשית, מבחינה משפטית, החברה היא רק של ליעד אגמון, והאקזיט הוא רק שלו. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, על פיה במהלך הנישואין כל הרכוש הוא משותף, החוק בישראל קובע מנגנון הפוך.

על פי חוק יחסי ממון, במהלך הנישואין כל אחד מבני הזוג מחזיק בקניין שרשום על שמו בלבד. לכן אם הבעלים של חברה, דירה או חשבון בנק, לא צרף את בן זוגו באופן אקטיבי ופורמלי לרישום של אותו פריט רכוש, הרי שהוא לא משותף. המשמעות היא שבעל הרכוש יכול לנהוג בו כאוות נפשו, למשל לרכוש דירה בכספי האקזיט, ולרשום אותה על שמו.

שאלת השיתוף: למה זכאי בן הזוג

שאלת השיתוף ברכוש הופכת לרלוונטית כאשר בני הזוג נפרדים באחד משני תרחישים: גירושין או מוות. גם במקרה זה, ובניגוד למיתוס הרווח, בן הזוג לא הופך לפתע לבעלים של מחצית הרכוש הרשום על שם בן זוגו, יש מאין.

הזכות שקמה לבן הזוג בעת פרידה, היא לקבל מחצית מהשווי של הרכוש שצבר בן הזוג לבעלותו במהלך תקופת הנישואין, בכסף מזומן. זאת אומרת שאם סטארט-אפיסט עשה אקזיט, והוא מחזיק מיליארד שקל בחשבון בנק על שמו, אז בן זוגו זכאי לקבל מחצית מסכום זה.

אם אותו סטארט-אפיסט רכש דירה על שמו בכספי האקזיט, הרי שבעת פירוד בן הזוג זכאי לקבל כסף מזומן בגובה מחצית שווי הדירה על פי הערכת שמאי. כמובן שהסטארט-אפיסט יכול גם להפקיד את הכספים בחשבון משותף, או לרשום את הזכויות בדירה כמשותפות, ואז בן זוגו מקבל זכויות קנייניות ברכוש בפועל וכבר בתקופת החיים המשותפים.

מיתוס נוסף שיש להתייחס אליו בנושא זה, כולל את הסברה השגויה שבן הזוג מקבל זכויות באקזיט, או בכל רכוש אחר שצבר בן זוגו, בזכות תמיכתו בו, וההקרבות שביצע עבורו.

בפועל התנהגותו של בן הזוג לאורך שנות הנישואין כלל לא עומדת למבחן. יכול להיות שהסטארט-אפיסט המצליח חזר כל יום לאישה חייכנית, ארוחה חמה, ילדים רחוצים ומאסז' בכפות הרגליים, ויכול להיות שבכל יום קיבלה את פניו אישה נרגנת, שאמרה לו שהוא אפס שלא יצא ממנו כלום.

המבחן לזכאותם של בן או בת זוג למחצית הרכוש הוא מועד הנישואין ומועד הפירוד, ללא מבחנים וציונים על תפקודם, למעט במקרים קיצוניים וחריגים ביותר.

מתי כן רלוונטית התמיכה וההקרבה של בן הזוג? כאשר הוא מבקש לקבל יותר ממחצית הרכוש שצבר בן זוגו, במסגרת מה שמכונה "נכסי קריירה". ההיגיון מאחורי הענקת זכויות יתר לבן הזוג הפסיבי, היא שביום שאחרי הפירוד, לבן הזוג הקרייריסט שעשה את האקזיט, יש את היכולת להמשיך לייצר לעצמו פרנסה על חשבון ההצלחה הקודמת, בעוד שבן הזוג התומך יצטרך לחיות על מחצית הרכוש המתכלה שקיבל. זה אולי פחות מהותי כששווי הרכוש לחלוקה עומד על מיליארד שקל, אך רלוונטי מאד כשמדובר על אקזיט של מיליוני שקלים בודדים.