מנהיגי מצרים ואיחוד האמירויות מתנים סיוע כלכלי לירדן ברגיעה עם ישראל

מאז תחילת חודש הרמאדן שבה סוגיית הסטטוס קוו בהר הבית לעמוד במרכז המתיחות בין עמאן לירושלים. במטרה להשיב את השקט לבירה, ולמנוע את זליגת העימותים ליהודה ושומרון ולרצועת עזה - ישראל וירדן מנהלות מגעים באמצעות מתווכים.

בשיחות מעורבים, בין השאר, נשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי, נסיך הכתר האמירותי מוחמד בן זאיד, הממונה במזכירות המדינת האמריקאית על יחסי ישראל והרשות הפלסטינית האדי עאמר, ודמות ישראלית מעניינת: יו"ר רעמ מנסור עבאס שנועד בשלישי עם המלך עבדאללה, ויום למחרת עם שר החוץ יאיר לפיד.

בתקופה הקרובה צפוי להתקיים מפגש של בכירים מישראל וירדן, שידונו בהסדרים ברחבת הר הבית והמסגדים. מעבר לכך, אישיות בכירה, ייתכן שראש הממשלה נפתלי בנט, אמורה להיפגש עם המלך עבדאללה כדי ליישר את ההדורים.

המטרה: רגיעה ממושכת סביב הר הבית והמסגדים

המאמצים הדיפלומטיים נועדו להביא לרגיעה ארוכת טווח סביב הר הבית והמסגדים, וכן לשוב לתהליך ההתקרבות לירדן. מצידה של עמאן, הווקף שמנהל את הר הבית והמסגדים דורש להפוך את המתחם לאקס־טריטוריאלי עבור זרועות האכיפה של ישראל. חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, השר חילי טרופר, אישר את הדרישה, אך הבהיר שאין כוונה להיעתר לעמדת המיקוח הראשונית של הירדנים.

בישראל כבר הפנימו שגם אם יושג הסדר כזה או אחר עם ירדן, הוא אינו צפוי להשפיע על המון הצעירים המוסת על ידי הגורמים האסלאמיסטים הקיצוניים, ובראשם חמאס. גורמים נוספים שמלהיטים את הרוחות הם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות ראאד סלאח, כלי תקשורת ערביים ואף גורמים מתונים לכאורה כמו הנהגת הרשות הפלסטינית.

ירדן מתמודדת עם מצב כלכלי קשה מאוד

בניגוד לחמאס וליתר הגורמים הקיצוניים בקרב הפלסטינים, ירדן ששרויה במצב כלכלי קשה מאוד, מבינה שהיא זקוקה לישראל. שני גורמים ערביים מספרים כי במפגש הפסגה של עבדאללה עם נשיא מצרים ונסיך הכתר האמירותי, הוא ספג ביקורת בשל החרפת העימות עם ישראל. לאותה הפסגה לא הוזמן יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, בעקבות התנגדות בן זאיד והיעדר התמיכה של א־סיסי.

מנהיגי מצרים ואיחוד האמירויות דחקו במלך ירדן לקדם רגיעה והידברות עם ישראל, במעין התניה לסיוע כלכלי מהמפרץ. מלך ירדן נמצא למעשה בין הפטיש לסדן: בין הביקורת הפנימית הגוברת מצד מתנגדי השלום עם ישראל, לבין הצורך בשימור הקשר הטוב עם המפרציות, מצרים וישראל, שמביא פתרונות לכמה מהצרכים הדחופים ביותר של ירדן - בהם המצב הכלכלי החמור, והמחסור במקורות אנרגיה ומים.

ישראל מעבירה מסרים לכל הצדדים כי בכוונתה להביא לרגיעה, ולהמשיך בקידום המיזמים השונים עם ירדן. עם זאת, לפי גורם מדיני בכיר, האופטימיות ששרתה עד לפני גל המתיחות הנוכחי נגוזה - וכעת מתרכזים בשימור מה שכבר הושג. הבכיר הישראל מציין כי ייתכן שזה לא רעיון רע "לרדת למדרון אחורי" ולהמתין עם ההתקדמות. "הסכמי מכירת הגז לירדן הושגו ברובם בתקופה של יחסים מדיניים קרירים, והירדנים יבואו כשהצורך הדחוף במים או בדברים אחרים יכריח אותם", אמר הגורם המדיני.

ההזדמנות ההיסטורית של יצוא הגז לאירופה

נזכיר כי ירדן לא רק קונה גז מישראל להנעת תחנות הכוח שלה, אלא גם משמשת תחנת מעבר של הגז הישראלי בדרך למצרים. הסכם הולכת הגז דרך ירדן נחתם בטרם הפלישת רוסיה לאוקראינה, ומשבר האנרגיה שנוצר בעקבותיה - וישראל, עם עתודות הגז, עשויה להוות חלק מהפיתרון.

ועדת אדירי השנייה כבר קבעה כי ניתן להגדיל את המכסות המותרות לייצוא, ובכך להגדיל את תגמולי המס הישיר והתשלומים לקרן העושר.אולם, ההמלצה לא יושמה. במסגרת מסקנות הוועדה הומלץ להרחיב את חיפוש הגז ולאפשר למאגרים חדשים שיימצאו לייצא גז ללא הגבלה, ולהתיר למאגרי הגז הקיימים, כמו תמר ולווייתן, לייצא 42% מהגז שברשותן.

הממשלה הנוכחית טעתה כשהחליטה לעצור באופן כמעט מוחלט את פיתוח מקורות הגז, שאמורים לספק את האנרגיה המזהמת פחות, בשלב הביניים - עד למעבר מלא לאנרגיות המתחדשות. מאז ההחלטה הזו, כאמור, רבות השתנה באירופה. בשבוע החולף, למשל, מוסקבה החלה לממש את האיום לאירופה - ועצרה את אספקת הגז הטבעי לפולין ולבולגריה, משום שסירבו לשלם לה ברובלים.

האירופים זקוקים כעת לכ־120 BCM גז בשנה, ומחפשים מקורות חלופיים. ברביעי התקיים בפרלמנט האירופי דיון חירום בנושא. אחת מהדוברות שהציגו שם פתרונות הייתה ג’ינה כהן, המתמחה בסחר הגז העולמי. לפי כהן, הגז הישראלי יכול לספק כ־20% מהגז החסר תוך שנים ספורות, וכ־5% כבר בטווח הזמן הקרוב. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ישראל תדע לנצל את ההזדמנות הזו לרווח כספי עצום של עשרות מיליארדי דולרים, ולא פחות חשוב מכך להישג מדיני גיאו־אסטרטגי יוצא דופן. כדי לנצל את ההזדמנות, המדינה נדרשת לנקוט בכמה צעדי רגולציה ורישוי מהירים שייאפשרו את הגדלת הייצוא, ואת הקרקע הנוחה להמשך הקידוחים ופיתוחם של השדות הקיימים.

"הסיכויים להסכם גרעין חדש הם 50־50 ואף יותר"

בשבועות האחרונים הולכת ומשתררת אווירה אופטימית יותר בירושלים, בשל העיכוב במגעים להחזרת איראן להסכם הגרעין. בישראל, יש שמעריכים כי רבים הם הסיכויים שהמו"מ לא יצלח, וצריכים להיערך בהתאם. מנגד, שיחות עם גורמים אמריקאים מציגות תמונה שונה מעט.

לפי אחד מהגורמים במזכירות המדינה בוושינגטון, הסיכויים כ"פיפטי־פיפטי ואף יותר מכך", ותלויים בהחלטות של מנהיגי שתי המדינות. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כבר הכריע נגד הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, בניגוד לעמדת רוב מאלי, הנושא ונותן מטעמו. מנגד, האייתוללה עלי חמינאי נדרש להכריע בהחלטה אם הוא מסתפק בהורדה החלקית והמדורגת של העיצומים. לפחות לפי הצהרות של מקורביו, ההכרעה טרם התקבלה.