מדדי המניות בוול סטריט מצויות בצניחה חדה בחודשים האחרונים: מדד נאסד"ק , שמזוהה עם מניות הטכנולוגיה, כבר ירד ביותר מ-20% מתחילת השנה, ו-S&P500 כבר ירד בכמעט 13%. זהו שינוי דרמטי בהשוואה לאופוריה שאחזה בשוקי המניות כמעט לכל אורכו של משבר הקורונה, שנראה שאנו עדים כעת לסיומו.
כשכל השוק מצוי בירידה, גם המניות הישראליות שנסחרות בוול סטריט יורדות, ואפילו בחדות. למעשה, כל חברות הטכנולוגיה מישראל שהונפקו ב-2021 נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה. מהי המשמעות עבור החברות האלה ועבור המשקיעים והעובדים, מהו הצפי לשנת 2022 ואילו עוד גורמים מאקרו-כלכליים עשויים להשפיע על הכלכלה בישראל ובעולם בחודשים הקרובים? הנה שאלות ותשובות.
אילו חברות ישראליות שנסחרות בוול סטריט ירדו בערכן בשנה החולפת?
מניית גלובל-אי , שמספקת פתרונות טכנולוגיים למסחר מקוון חוצה גבולות ושהונפקה בשנת 2021, ירדה ביום שישי בחזרה למחיר שבו הונפקה לראשונה לפני 11 חודשים (ירדה ב-16% בשבוע המסחר). מניות אחרות כבר מחקו קודם לכן את העליות שרשמו מההנפקות שלהן. קלטורה , למשל, שמספקת פתרונות לווידאו, איבדה 85% מאז ההנפקה, מה שמיתרגם ליותר ממיליארד דולר מהשווי. ריסקיפייד , שעוסקת במניעת הונאות באשראי, איבדה כמעט 75%, שהם 2 מיליארד דולר. גם חברות שלא ירדו מתחת למחיר ההנפקה, בכל זאת ירדו בהשוואה לשיא שבו נסחרו. חברה כזו היא גלובל אי, שאיבדה 70% וסנטינל וואן שאיבדה סביב 60% מערכה. מדובר באובדן שווי של מיליארדי דולרים לכל אחת.
חלקן של החברות האלה הוא מה שמכונה "חבורת צמיחה": הן מציגות צמיחה מהירה בהכנסות שלהן וגדלות בנתחי השוק, אך הן לא תמיד הן רווחיות, אפילו להפך. בשנה שעברה, משקיעים העדיפו לראות חברות לא רווחיות, כי מבחינתם זו הייתה אינדיקציה לכך שהחברה משקיעה בעתיד שלה. אבל בהמשך, כשהם התחילו לחשוש מעליות ריביות, המשקיעים העדיפו לפנות להשקעות בסקטורים יותר מסורתיים ובחברות רווחיות, גם אם לא מאוד צומחות.
מה בנוגע לחברות שנכנסו לשוק באמצעות SPAC - כלומר באמצעות חברות אחרות שהן התמזגו לתוכן?
החברות האלה סבלו ממומנטום שלילי כמעט מההתחלה. היו הרבה מאוד חברות שמוזגו לספאקים שבדיעבד קיבלו שווי גבוה מדי או הגיעו מוקדם מדי לשוק. לכן המשקיעים "הענישו" את החברות שהגיעו לבורסה דרך מיזוג עם ספאק עוד לפני שהתחילו ירידות בשוק הטכנולוגיה בכלל. יש חברות מישראל שמוזגו לספאק ואיבדו מעל 80%, לדוגמה חברות האוטוטק REE ואוטונומו .
איך אפשר להסביר את הירידות שאנחנו רואים כעת?
הסבר עיקרי נעוץ בכך שהזמנים השתנו, בהשוואה לשיא משבר הקורונה. חודשים ספורים לאחר פרוץ המשבר, התחילה תקופה טובה מאוד לחברות טכנולוגיה. הייתה האצה גדולה במעבר לדיגיטל בכל תחומי החיים בגלל הצורך בריחוק חברתי בעקבות המגפה, והיה ביקוש למוצרים של חברות טכנולוגיה שונות, מפתרונות אי קומרס ועד אבטחת סייבר. המניות עלו באופן משמעותי ובמקביל היו הרבה מאוד הנפקות ומיזוגים של חברות טכנולוגיה לספאקים. גם המניות החדשות מישראל שהונפקו ב-2021 עלו לשיאים יפים. ואולם, לקראת אמצע-סוף השנה שעברה המגמה השתנתה: מצד אחד התחילה חזרה לשגרה מסוימת,ומצד שני חששות מאקרו-כלכליים של אינפלציה והעלאות ריבית. זה הוביל לירידה במניות הטכנולוגיה.
ישנה בכל זאת הנפקה של חברה ישראלית בוול סטריט מהשנה החולפת שדווקא הצליחה?
ההנפקה היחידה שיצאה מישראל ב-2021 ורושמת תשואה חיובית היא צים , חברת התובלה הימית שנהנית ממגמות חיוביות מאוד בשוק שלה. מאז ההנפקה היא אמנם עם תשואה חיובית של 250%, אך זה פחות מהשיא.
החברות נסחרות כיום מתחת למחיר ההנפקה. האם זה משנה להן?
מצדן של החברות, הן פעלו נכון כאשר גייסו כסף מהמשקיעים כשיכלו. העובדה שיש להן מזומנים בקופה, מקנה להן גמישות ויכולת לבצע רכישות. מצד שני, כששוויין של חברות יורד, קיים החשש שייהפכו יעד לרכישה בידי חברות או גורמים אחרים. כמובן, שמי שהשקיעו בחברות ספגו הפסדים.
ויש גם את סוגיית האופציות. בחברות שהמניות שלהן ירדו מאוד בשנה האחרונה, שווי ההטבה של האופציות התכווץ. לדוגמה עובדי וויקס ולמונייד מחזיקים כיום באופציות שמגלמות הטבה של עשרות מיליוני דולרים, לעומת מאות מיליונים לפני שנה. אם המגמה תימשך, זה עלול להקשות על החברות לגייס עובדים חדשים בהמשך.
האם אנחנו עדים היום לתסריט שדומה לימי התפוצצות בועת הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000?
כרגע זה לא נראה כך. בתחילת שנות ה-2000 היתה קריסה של מגזר הטכנולוגיה כולו כי ציפיות המשקיעים היו רחוקות מאוד מקצב התפתחות הטכנולוגיה באותה התקופה. כיום, הציפיות מבוססות קודם כל על יכולת החברות לצמוח בהתאם לרווחיות מהמוצרים והשירותים הקיימים. ככה שחברות שימשיכו לצמוח מהר המניות שלהן יושפעו הרבה פחות מהחברות שקצב הצמיחה שלהן יפול דרמטית בגלל השינויים בטעמי הצרכנים.
מהו הצפי לשווקים בהסתכלות קדימה?
2022 תמשיך להיות תנודתית בשוק, והשאלה הגדולה היא האם הכלכלות יפלו למיתון כתוצאה מהעלאות הריבית של הבנקים המרכזיים, או שנראה רק התמתנות בצמיחה. כמו כן, ככל הנראה יהיו פחות גיוסים ובשוויים יותר נמוכים. חברות שפחות צריכות מזומנים יחכו כנראה לזמנים יותר טובים, אבל אלה ששורפות מזומנים וצריכות כספים נוספים כדי לשרוד, יהיו חייבות לעשות זאת בכל מחיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.