תגמול הוני: הרכיב הדומיננטי שאחראי לקפיצה בשכר המנהלים

צמרת טבלת שיאני השכר לשנת 2021 מלמדת על דומיננטיות הולכת וגדלה של רכיב התגמול ההוני בסך עלות השכר של בכירי החברות הנסחרות בת"א. מדובר בתגמול מבוסס מניות, הניתן ברוב המקרים בדרך של אופציות הניתנות למימוש במחיר מוזל, ולעתים במניות או במניות חסומות.

● עלות השכר שתפחה, הנשים שנותרו כמעט ללא ייצוג והמקום שתפס ענף הנדל"ן | שיאני השכר בחברות הציבוריות במשק, פרויקט מיוחד

● ביצועי המניות והתחרות על מנהלים מזניקים את עלויות השכר

התגמול ההוני מהווה קרוב למחצית עלות השכר המצרפית של 100 השיאנים בחברות הנסחרות בת"א בשנת 2021, וכמעט 75% מהעלות המצטברת של העשירייה המובילה מתוכם. כך, עיקר עלות שכרו של השיאן אשתקד, מנכ"ל חברת הנדל"ן אקרו, זיו יעקובי, נבע מקבלת מניות החברה בשווי של 73.7 מיליון שקל ערב הנפקתה של אקרו בבורסה.

עד כמה קריטי רכיב התגמול ההוני למנהלים הבכירים בחברות הציבוריות, אפשר ללמוד גם מאירוע שהתרחש בשבוע האחרון - הודעת יו"ר דירקטוריון הבורסה בת"א, אריק שטיינברג, על פרישתו חודשים ספורים לאחר שמונה לתפקיד. זאת, בשל היעדר נכונות מצד בעל מניות מרכזי בבורסה לשקול הענקת תגמול הוני כחלק מהסכם ההעסקה שלו.

ככלל, אופציות למניות מוענקות לבכירים באופן שמימושן למניות ייפרס על פני מספר שנים, ובכך יצור זיקה בין הצלחת החברה על פני זמן לבין התגמול. בדרך זו כדאיות המימוש של האופציות נגזרת מהעלייה במחיר המניה ביחס למחיר המימוש שנקבע באותן תחנות זמן. התגמול ההוני הוא הוצאה חשבונאית שנרשמת בדוחות הכספיים, אך אינה  גורעת מקופת המזומנים של החברה (בניגוד לשכר או מענק הניתנים לבכירים).

עם זאת לאותה הוצאה חשבונאית, במקרה של תגמול גבוה במיוחד, יש השפעה מכרעת על השורה התחתונה של החברה, עד כדי העברתה להפסד. כך למשל, בעשירייה הראשונה של שיאני השכר אשתקד נכלל יו"ר חברת טקטונה, יריב גילת, שקיבל קרוב ל-100% מתנאי התגמול שלו באופציות, שעלותן לחברה עמדה על כ-55 מיליון שקל. טקטונה, חברה הפועלת בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים, סיימה את השנה החולפת בהפסד ענקי של כ-40 מיליון דולר.

עוד דוגמה קיצונית מספקת חברת אפסלון ברנדס, המפעילה חנויות וירטואליות למכירת מוצרים שונים באתרי סחר אלקטורני. אפסלון, שנסחרת בשווי של כ-100 מיליון שקל בלבד, עברה אשתקד להפסד של 21 מיליון שקל לאחר שהעניקה לבכיריה תגמולים הוניים בעשרות מיליוני שקלים, מהם 18.5 מיליון שקל למנכ"ל אריאל דור.

מומחים לנושא סבורים ככלל שאופציות הן דרך מצוינת לתגמל בכירים, אך מייחסים להן גם מידה מסוימת של נזק. "זה אירוע חשבונאי ולא אירוע כלכלי", אומר עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ג'פה לנדה. לדבריו, "מדובר על מנהלים שקיבלו בדרך כלל את המרכיב ההוני שלהם, בין שבאופציות או במניות, לפני ההנפקה.

"זו לא תופעה שלילית. שכן היינו מצפים שליו"ר דירקטוריון למשל, שתפקידו לתת תמיכה אסטרטגית להנהלה, תהיה זהות אינטרסים עם בעלי המניות. כשהוא מחזיק ברכיב הוני כזה, שמושפע לטובה מעליית המניה, זה מייצר את זהות האינטרסים. אם היה מושך שכר גבוה במזומן, אז בוודאי שהייתי רואה בזה דבר שלילי. מה שאנחנו רואים כיום זה גם ביטוי לשנת 2021 המשוגעת - עם גל ההנפקות הגדולות שבוצעו בשוויים גבוהים, שכתוצאה מכך רכיב התגמול ההוני זינק".

"אירוע חשבונאי, שלעתים פוגע בבעלי המניות"

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף-מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton, מציין כי "ועדת התגמול של הדירקטוריון, כשהיא מתבקשת לקבוע את תוכנית האופציות למנהלים הבכירים ושאר העובדים, מתחשבת בשלושה רכיבים עיקריים: משך הזמן של האופציה, שככל שהוא ארוך יותר היא שווה יותר; מחיר המימוש למניה; ותנודתיות המניה".

בלומנטל מציין כי "ועדת ביקורת שרוצה לתת נניח הטבה של 5 מיליון שקל למנכ"ל, קובעת בהתאם את מספר האופציות שיקבל ואת התנאים". לדבריו לא מדובר בפגיעה  בחברה עצמה, שכן זהו אינו אירוע תזרימי כאמור (מזומנים לא יצאו מקופת החברה), אבל כן יש במתן תגמול הוני אספקט שלילי מבחינת בעלי המניות. "אם בכיר מקבל תגמול  חריג בהיקף עשרות מיליונים - יש אלמנט של דילול יתר המשקיעים במחיר מוזל, וזה יכול להיות משמעותי", מציין בלומנטל. "אבל אם התגמול מידתי ונכון, זו דרך טובה שלא פוגעת בתזרים המזומנים ומשמרת עובדים באופן מצוין, מבלי לפגוע בבעלי המניות, שאף עשויים ליהנות מהעלייה בערך המניה".