משרד הבריאות נגד שטראוס: שוקל להגביר את נהלי הפיקוח במפעל הממתקים

משרד הבריאות מצא סדרה של ליקויים במפעל עלית בנוף הגליל מקבוצת שטראוס, שייתכן שתרמו להתפרצות הסלמונלה במפעל. כך לפי הודעה שפרסם המשרד ביום ראשון. עוד עדכן המשרד כי עד כה, אותרו בישראל 21 מקרים, במגוון גילאים, החשודים כי נגרמו מהתפרצות הסלמונלה, בשל הסמיכות בין צריכת מוצרים שייתכן והם נגועים לבין הופעת התסמינים. ממשרד הבריאות נמסר כי עד כה מדובר במספרים שאינם חריגים ואינם מעידים על התפרצות רחבה.

16 מטופלים נדגמו, והתוצאות יתקבלו בימים הקרובים. שישה מתוך 21 המקרים החשודים נזקקו לטיפול בבית החולים והיתר טופלו בקהילה. משרד הבריאות צפוי לבדוק מוצרים בבתים של אנשים שחלו בסמיכות לאכילה, כדי לבדוק האם זהו מקור המחלה. סלמונלה היא מחלה שקיימת במדינה גם בלי קשר לאירוע הנוכחי.

עוד עדכן משרד הבריאות כי זן הסלמונלה במפעל שונה מזה שנמצא לאחרונה במפעל שוקולד בבלגיה לאחרונה וייתכן כי גרם לאירועי סלמונלה ב-11 מדינות אירופיות. לפי המידע שיש למשרד הבריאות בנוגע לסוג הסלמונלה שנמצא, לא מדובר בזן אלים.

חסר תקן של מנהל בטיחות מזון

למשרד הייתה לא מעט ביקורת לגבי ההתנהלות במפעל. המשרד ביצע ביקורת ביום שישי 26 באפריל, לאחר ששטראוס דיווחה על ממצאי סלמונלה חיוביים ועל אחזור המוצרים (ריקול) שיזמה יום קודם לכן. באותה ביקורת נמצאו, לדברי המשרד, ליקויים מהותיים, אותם מפרט המשרד כעת: בראש ובראשונה נמצא כי לקוח של המפעל כבר דיווח על ערכים גבוהים מן התקן של מדדים שיכולים להעיד על קיום סלמונלה בנוזל השוקולד, אך התלונה לא טופלה על ידי המפעל ולא בוצעו באותו הזמן בדיקות להימצאות סלמונלה במפעל.

עוד בין הליקויים: במהלך הביקורת עדכן המפעל את משרד הבריאות לגבי חדירה של יונים לאתר היצור כמה חודשים קודם לכן. המפעל עדכן כי הנושא טופל מיידית על ידי מדביר אך לדברי המשרד, היה צורך לעשות בדיקות רחבות יותר כדי לבחון האם חדירת היונים השפיעה על בטיחות המוצר.

עוד נמצא כי הצוות המקצועי של בקרת האיכות במפעל התחלף בשנה האחרונה וכי במפעל חסר באופן זמני תקן של מנהל בטיחות מזון. כמו כן, בוצעו עבודות תחזוקה במקביל להמשך יצור השוקולד במפעל, ללא היערכות לבעיות שיכולות לנבוע מכך. בנוסף במהלך הביקורת נמצא כשל מהותי בתהליך ההפשרה של השומן החלבי מן השוקולד, אשר לדברי המשרד לא נעשה על פי הוראות ההפשרה והאחסון של היצרן, דבר אשר עלול לגרום לזיהום. משרד הבריאות העביר את הדוח המלא להתייחסות החברה, שאמורה לענות תוך 14 ימים.

בוחנים מחדש את הנהלים

לשיטת משרד הבריאות, בסופו של דבר האחריות לבדיקות היא על היצרן. והוא זה שצריך לעשות תהליכים של בדיקה לאינדיקטורים של סלמונלה. עד כה הוגדר המפעל כמצוי בסיכון נמוך אולם עתה בודקים האם ניטור מפעל ממתקים צריך להיות תדיר יותר, בדומה למפעלים שנחשבים בסיכון גבוה יותר.

על פי גישת משרד הבריאות, המפעל אינו מקום סטרילי ולא על כל הופעה של חיידק סלמונלה יש צורך בריקול. אבל ברגע שיש סימן לסלמונלה, חייבים לעשות תרבית. במקרה הזה ב-19 באפריל נעשתה תרבית של הסביבה, ב-21 בחודש מצאו חיידק בבדיקת ב-PCR במוצר, וב-24 באפריל הייתה עדות לכך שהחיידק הזה חי בתרבית. כיום נעשית חשיבה מחודשת של משרד הבריאות לפיה, אם תימצא בבדיקת PCR עדות לחיידק מאוד מסוכן בכמות גדולה, ינקטו צעדים עוד לפני שתיערך תרבית.

בתוך המפעל נראה כי הסלמונלה התפשטה בהרחבה. מתוך כ-300 דגימות שנלקחו עד כה באירוע (מקו הייצור, מחומר גלם ומוצרים בתהליך וממוצרים סופיים, בתוך המפעל ובדרך לשיווק), נמצאו עד כה כ-30 דגימות חיוביות לסלמונלה. עד כה הדגימות החיוביות הן מתוך המפעל בלבד.

המשרד מגייס עד מפקחים

כבר לפני כמה חודשים, ובהתאם לרפורמה במזון, החל משרד הבריאות בגיוס של עובדים נוספים לעולמות הפיקוח על המזון, אבל עדיין רוב האחריות תהיה על היצרן. במטה של שירות המזון יש 40 אנשים, במשרדים האזוריים שעושים את הפיקוח בפועל יש 120.

התפרצות הסלמונלה הובילה לאחד מאירועי אחזור המוצרים הגדולים ביותר בישראל אי פעם, כאשר שטראוס-עלית ביקשה מן הציבור להחזיר עשרות מוצרים עם תאריכי תפוגה של חודשים רבים. לאחר ביקורת משרד הבריאות הושבת המפעל וההשבתה תימשך עד ששטראוס-עלית תראה כי תיקנה את כל הליקויים, ופוטנציאלית למשך שלושה חודשים .

מניית שטראוס איבדה כ-8% מערכה מתחילת האירוע (ומשלימה ירידה של 18% מתחילת פברואר, רובה לא בגלל האירוע). כעת החברה נסחרת לפי שווי של 10.5 מיליארד שקל. עד כה התפיסה היא כי שטראוס ניהלה את המשבר בצורה טובה למדי.

"אין פיקוח, וגם הפיקוח שנעשה הוא לא רציני"

משרד הבריאות פרסם ביום ראשון שורת ליקויים מהותיים שנמצאו במפעל עלית בנוף הגליל של שטראוס, בעקבות ביקורת לאחר ממצאים חיוביים לסלמונלה שהובילו לריקול נרחב בשבוע שעבר. בין היתר נכתב, כי "הצוות המקצועי של בקרת האיכות במפעל התחלף בשנה האחרונה וכי חסר באופן זמני במפעל תקן של מנהל בטיחות מזון במפעל, דבר זה מעיד על כך שמערך בקרת האיכות והבטיחות של המפעל לוקה בחסר". אולם קיימות גם טענות על התנהלות משרדי הממשלה בכל תחום הביקורת על איכות ובטיחות המזון בישראל, ועל כך שאין רשות אחת שמרכזת את הפיקוח על התחום. לדברי בכיר לשעבר בשירות המדינה, הדבר מוביל למצב בו "כל פעם אנחנו נתקלים בסיפור חדש. סלמונלה מוצאים כל יום במשחטות העופות. הפעם זה פשוט קרה במפעל גדול".

הבכיר לשעבר אמר לגלובס, כי "תחום הפיקוח על המזון מפוצל תחת סמכויות של מספר משרדי ממשלה ובסך הכל מדובר ב-17 גופים שונים, וזו אחת הרעות החולות. משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על יישום חוק התקנים, שמכוחו נקבעים תקנים רבים למוצרי מזון. משרד הפנים ממונה על חוק רישוי עסקים, שעל פיו ניתנים רשיונות להפעלת עסקים בתחומים השונים לרבות מזון.

"צורך להקים רשות מזון מרכזית"

"המשרד להגנת הסביבה אינו עוסק בפיקוח על מוצרי מזון אבל אחראי לבדיקת התנאים הסביבתיים מחוץ למפעלי המזון ומתן שימוש לחומרים מסוכנים. משרד החקלאות מפקח על בתי המטבחיים, על המשחטות התעשייתיות, על מפעלי עיבוד הבשר, על הדבש ועושה את זה עם הכלים שיש בידיו ועם הכלים שיש בידי המחלקות לשירותים וטרינריים. משרד הבריאות מופקד על פיקוח מוצרי המזון - מוצרי גלם והמזון עצמו. הוא גם אחראי לפעול למניעת הרעלות במוצרי מזון, ובודק אם המוצרים מיוצרים על ידי החוקים והתקנות.

"שנים רבות מדברים על הפיצול הזה ובצורך להקים רשות מזון מרכזית שתרכז את נושא הפיקוח על איכות ובטיחות המזון. וכמו שקורה במדינת ישראל מקימים ועדות וזה נידון בכנסת, וכשצריך להגיע להחלטות מתחילות מלחמות בין המשרדים השונים. ובסיכומו של דבר אנחנו נשארים במצב שאין פיקוח, וגם הפיקוח שנעשה הוא לא רציני.

"הציבור במדינה אוכל בוודאות עופות שיש בהם סלמונלה, ושום דבר לא קורה. לא שמים לב למה שקורה בשטח. ואפילו כשמאתרים מקרה של שחפת או סלמונלה, לעיתים התוצאות מתקבלות רק אחרי חודשים. ומינהל המזון במשרד הבריאות לא מגיבים מהר. מעבר לפגיעה הכלכלית ביבואנים, שמחכים לאישורים לייבא לארץ מוצרים חודשים ולעיתים אף יותר מזה, לדעתי רמת המקצועיות הקיימת כיום במינהל המזון היא לא ברמה הנדרשת".