לקראת הודעת הפד השבוע: הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר מתחזק מול השקל לרמה שלא נראתה מאז נובמבר 2020, וזאת אחרי שעלה בסוף השבוע האחרון לשיא של 20 שנה מול המטבעות בעולם, לקראת הודעת הריבית של הפד מאוחר יותר השבוע (ביום רביעי ב-21:00 שעון ישראל).  בהמשך לירידות החדות שנרשמו בסוף השבוע בניו יורק, הדולר עולה בהתאם הבוקר בכ-0.8% לרמה של 3.34 שקלים.

הציפייה להידוק המדיניות המוניטרית על ידי הפד הביאה להתחזקות הדולר בעולם שנסחר ברמתו הגבוהה ביותר מאז שנת 2002. מעבר לכך, הדולר שנחשב לנכס בטוח בעת משבר זכה לעדנה בשל המלחמה באוקראינה שהגבירה את חוסר הוודאות בכלכלה העולמית, וזו בתורה הביאה להנמכת התחזיות על ידי קרן המטבע הבינלאומית.

להתחזקות הדולר יש מן הסתם השפעות על השקל הישראלי. אחרי שבלט אשתקד בשנה חזקה במיוחד נוכח העודף בחשבון בשוטף, האקזיטים של חברות ההייטק, והתערבות בנק ישראל בשוק - כעת השקל מסמן מהפך ונחלש בחדות. מתחילת השנה רשם פיחות של 7.8% מול הדולר, ופיחות של 4.4% רק באפריל. וכך, מהלך שניסה למתן בנק ישראל אשתקד כשרכש 35 מיליארד שקל בשוק, נעשה עקב בצד אגודל מתחילת השנה. 

הסיבות לכך מגוונות. פער הריביות לטובת הדולר האמריקאי מחליש את השקל, בנק ישראל כבר לא מתעב בשוק המט"ח, בהתאם לצמצום המדיניות המרחיבה שבה נוקט הבנק כעת, אך פעילות האקזיטים תימשך ככל הנראה למרות הכותרות על האטה בגיוסים של חברות ההייטק.

לצד פערי הריביות מול ארה"ב, שמאירות את הדולר כאטרקטיבי יותר לעומת השקל, השווקים הפיננסים רשמו ירידות חדות מתחילת השנה וביתר שאת בפברואר. הירידה בשערי המניות בשווקים הפיננסים מאלצת את הגופים המוסדיים לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים על מנת לעמוד בתנאי מדיניות ההשקעה. לפי הערכת כלכלני בנק הפועלים, בחודשים האחרונים דובר בסכום של כ-3 מיליארד דולר לחודש בינואר ובפברואר. "אנו סבורים כי לא השתנו הגורמים הבסיסיים שתומכים בשקל חזק, אולם בטווח הזמן הקצר ההשפעה של מחירי המניות היא הדומיננטית ומשפיעה על כיוון שער החליפין", כתבו כלכלני בנק הפועלים.