לאן נעלמה "מניית העם", ומדוע לא קמה יורשת לטבע

במשך יותר משלושה עשורים, החל מאמצע שנות ה-80, דיברו בישראל על מניית טבע כ"מניית העם", כלומר המניה שכמעט כל ישראלי מכיר ואשר נמצאת בתיקי ההשקעות  של הציבור יותר מכל מניה אחרת. ואכן, מבט על מחזורי המסחר של טבע בשנת 2002 מגלה כי המחזור היומי הממוצע של המניה בתל אביב עמד על 35.3 מיליון שקל, כ-15% מתוך מחזור המסחר היומי בכל המניות בבורסה המקומית.

"אני זוכר לפני 20 שנה, כאשר הייתי מנהל השקעות, נכנס אלי יום אחד מורה לנהיגה ואמר לי שהכסף שלו ושל כמה מחבריו מורי הנהיגה מושקע כולו במניית טבע, שהייתה אז 'מניית העם'", נזכר יניב פגוט, כיום סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "'אני רוצה שתעשה לי יותר טוב מטבע, וכך אני מודד אותך כמנהל השקעות', ביקש אותו מורה נהיגה". פגוט מזכיר כי זו אכן הייתה תקופה שבה אנשים החזיקו היקפים מאוד גדולים של מניית טבע, משקלה במדד ת"א 25 דאז היה 10% ונייר הערך שלה הניב תשואה טובה.

גם צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב ומבכירי שוק ההון המקומי בעשורים האחרונים, זוכר סיטואציות דומות. "אני נוסע הרבה מאוד עם נהגי מוניות, והייתה תקופה של חמש-שבע שנים שהשיחה התגלגלה לא פעם לנושא, והייתי שומע מהנהגים את המשפט 'יש לי טבע'. כששאלתי כמה יש לך בתיק, הרבה פעמים אמרו אפילו 30%, ועוד שאלו אם כדאי להגדיל את ההחזקה", משחזר סטפק.

ואכן טבע הרוויחה בעבר בזכות את התואר "מניית העם". בשיאה, אי שם באוגוסט 2015, נסחרה חברת התרופות בשווי של כ-240 מיליארד שקל (לעומת 32 מיליארד שקל כיום). "טבע הייתה כנראה המניה הכי מוכרת, כי זו הייתה הצלחה ישראלית של חברת שצמחה והתפתחה - גאווה מאוד גדולה שחברה ישראלית מצליחה בזירה הבינלאומית", מסבירה רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים. "גם הקופקסון של טבע, שהיה פיתוח מקומי, הביא גאווה לאומית".

  

סטפק מוסיף כי תור הזהב של מניית טבע התרחש בזכות "תשואה פנומנלית שעוררה השתאות, והיותה חברה שמוכרת מוצרים לציבור הרחב - תרופות, ולא חברת הייטק שמוכרת מוצר או שירות לחברות אחרות. בנוסף היו לטבע פנים מוכרות - האישיות של אלי הורוביץ, אשר כמנכ"ל הפך אותה לחברה הגדולה בישראל, שגם היא תרמה, וכמובן הקופקסון (התרופה המקורית של טבע לטרשת נפוצה, ר"ו) שהצית את הדמיון של הרבה אנשים והיה אחראי לאותה תשואה הפנומנלית".

● היציאה לחו"ל הפכה גם את מיקרוסופט וסמסונג ל"מניות העם" 

"השוואת שיעור המס על ניירות ערך פתחה את העולם לישראלים"

אלא שבשנת 2015 גם נזרע זרע הפורענות שהוביל למפלתה החדה של טבע, שנוהלה באותה עת על ידי ארז ויגודמן: עסקת ענק לרכישת חטיבת התרופות הגנריות של אלרגן האמריקאית, אקטביס, תמורת כ-40 מיליארד דולר (שהושלמה בשנת 2016). עסקה זו שבדיעבד התבררה כיקרה הרבה יותר מדי, לא הניבה את התרומה המצופה ממנה ואף סיבכה את טבע בחובות כבדים, עד כדי חששות לגבי יכולתה לשרתם.

בשנים הבאות המשיכו המכות לנחות על המניה החבוטה בזו אחר זו - הפסדים כבדים,  תביעות ענק שהוגשו נגדה בארה"ב בגין שיווק משככי כאבים אופיואידיים ממכרים ובגין תיאום מחירים בשוק הגנרי, והמשך ההיחלשות בתרומת הקופקסון לתוצאותיה, על רקע כניסת תחרות גנרית. כפועל יוצא צנחה מניית החברה כמעט ב-90% מהשיא ב-2015.

שורת המכות הביאו את טבע לאבד את מקומה כ"מניית העם", אך גם ב-2021 היא עדיין נמצאת בעשירייה הראשונה של המניות הנסחרות ביותר בבורסה בת"א, למרות שכיום היקף המסחר בה - 42 מיליון שקל בממוצע - מהווה "רק" 3% מהמחזור היומי בבורסה.

ובכלל, האם בשנת 2022 עדיין יש מקום ל"מניית העם"? אלגריסי מסבירה כי "היום המושג לא קיים כי ישנם המון סטארט-אפים מישראל שמצליחים בעולם, וחברות ישראליות רבות שמנפיקות בחו״ל ומגיעות להישגים מרשימים בזירה הבינלאומית. נוסיף גם את האלמנט הטכני, אך החשוב, שבשנת 2004 בוצעה השוואה של שיעור המס על ניירות ערך זרים לשיעור שמשלמים על ניירות ערך ישראליים. זהו מהלך שפתח את העולם הרחב בפני המשקיעים הישראלים, שלמדו להכיר חברות בינלאומיות גדולות. כך גילינו שלטבע ולכימיקלים לישראל יש מתחרות משמעותיות, וגם לבנקים".

לפני השתלטות הבנקים היו גם גז ופארמה

כך או כך, הירידה במעמדה של טבע בצמרת המניות הסחירות היא עוד דוגמה לשינוי שחל בהעדפות ההשקעה של הציבור, כפי שמתבטא במקרה של קבוצת אי.די.בי, שנחשבה עד אמצע העשור הקודם לקונצרן הגדול והמצליח בישראל.

ב-2002 התברגו בעשירייה הפותחת של החברות בעלות הסחירות הגבוהה ביותר בת"א שלוש חברות הקבוצה - אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פתוח ודיסקונט השקעות (דסק"ש) - וזאת בתקופה שקדמה להעברת השליטה באי.די.בי לידי נוחי דנקנר. מקץ 20 שנה  שלושתן נעלמו מצמרת הדירוג בעקבות קריסת עסקי הקבוצה, ואליהן מצטרפת חברה נוספת - כור, שגם את השליטה בה רכש דנקנר, ובהמשך מיזג אותה לתוך דסק"ש.

מי שלא נעלמו מצמרת המניות החביבות על המשקיעים בת"א מאז 2002 הן אלה של הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, שבאותה שנה נהנו מהסחירות הגבוהה ביותר אחרי טבע. קפיצה מהירה ל-2011 מגלה כי טבע, לאומי והפועלים המשיכו לבלוט, אך מי שכבשה את הפסגה מבחינת היקפי המסחר הייתה מניית ענקית הדשנים איי.סי.אל (לשעבר כיל) שבשליטת עידן עופר. באותה שנה הושפע המסחר בת"א מגילוי מאגר הגז לוויתן, שהוביל לכניסתן לעשירייה הפותחת של הנסחרות את שותפויות רציו, המחזיקה במאגר, וישראמקו.

ארבע שנים חולפות, וטבע כאמור בשיאה. יחד איתה נמצאות בדירוג שתי חברות פארמה נוספות, זרות: אופקו ופריגו, שנכנסה לבורסה בעקבות רכישת חברת אגיס וכבשה אז את המקום הרביעי המכובד. עם זאת, בדומה לטבע איבדה גם מניית פריגו מעל 80%  משווייה ב-2015, עת בוצע ניסיון השתלטות עוינת עליה מצד המתחרה מיילן. הנהלת פריגו שכנעה את המשקיעים להדוף את המהלך אך לא עמדה בהבטחה לייצר עבורם ערך. אשתקד, לאחר מכירת פעילותה בתחום התרופות הגנריות וחיסול הפעילות בישראל, היא נמחקה מהמסחר בת"א.

השנה החולפת מסמלת באופן סופי את השתלטות הבנקים על צמרת המניות החביבות על המשקיעים בת"א. אשתקד תפסו הבנקים ארבעה מתוך חמשת המקומות הראשונים של המניות הסחירות ביותר, כשאל לאומי והפועלים (מחזור יומי ממוצע של מעל 80 מיליון שקל כל אחד ב-2021) מצטרפים דיסקונט ומזרחי טפחות, שדחקו את טבע למקום השישי. הביקוש של המשקיעים למניות הבנקים השתלם להם בגדול כאשר מדד הבנקים זינק ב-2021 בשיעור של 68%, כשמניית לאומי קפצה ב-86% וזו של הפועלים ב-52%.

"כשאני מסתכל בשנת 2022 על המקום שהציבור מרגיש בו הכי נוח, אין ספק שזה סקטור הבנקים ומניות הבנקים", אומר פגוט. "אפשר לראות זאת בהיקף הנכסים שעוקב אחר מדד 'אינדקס בנקים' ומרכז כבר 12 מיליארד שקל. אמנם בחלקו זהו כסף של מוסדיים אבל בעיקרו השקעות ישירות של הציבור הרחב".

עוד לדברי פגוט, "במדד הזה יש צבירות כמעט כמו בקרנות העוקבות אחר מדד ת"א 125, והוא השני בגודלו בהיקף הנכסים המנוהלים מבין המדדים הישראליים. גם משקיעים זרים אוהבים את ההשקעה הזו וגם מוסדיים שיש להם מגבלת החזקה של 7.5% במניות הבנקים (וקונים קרנות סל על הבנקים כדי לעקוף אותה)".

שינוי נוסף שמספקת 2021 הוא הימצאותן של חמש חברות דואליות בין עשר המניות הנסחרות. מדובר בנייס, טבע, אלביט, איי.סי.אל ואורמת. המגמה הזו משקפת עד כמה שוקי ההון בעולם הפכו לגלובליים, ועד כמה הרישום של אותן חברות בבורסה נוספת לצד זו התל אביבית לא משפיע על היותן סחירות.

חשוב לומר כי גם היקפי המסחר השתנו לאורך השנים. כך לדוגמה, ב-2002 עמד מחזור המסחר היומי במניות בבורסה בת"א על 236 מיליון שקל בלבד (לא כולל מחזורי מסחר בני"ירות ערך המירים, קרנות ועסקאות מחוץ לבורסה). בשנים שלאחר מכן התרחשה קפיצה משמעותית, כשב-2007 הממוצע היומי חצה את רף ה-1.5 מיליארד שקל. לאחר  שבאמצע העשור הקודם נרשמה ירידה בהיקפי המסחר, התפרצות מגפת הקורונה הקפיצה שוב את היקף המסחר במניות, והוא עמד אשתקד על 1.34 מיליארד שקל בממוצע ליום.

המצב כיום: "מניות העם" ומעקב אחר סקטורים

לדברי ניר עובדיה, מנהל ההשקעות הראשי של עמיתים, המנהלת את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, המושג "מניית העם" לא קיים אבל כן קיימות "מניות העם". "הייתי מסתכל על ענפים שמייצגים את הכלכלה הישראלית - הבנקים, חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו נייס וצ'ק פוינט, חברות הנדל"ן הגדולות שכולם מכירים כמו עזריאלי, מליסרון, ואולי גם אלביט מערכות. וכן גם מניות של חברות ישראליות שלא נסחרות בישראל, אך בעיקר חברות יותר יציבות, בוגרות ומובילות שוק בתחומן", אומר עובדיה.

ברמת הסקטורים, לדבריו, יש קונצנזוס בעולם ההשקעות כיום סביב מניות אנרגיה והסקטור בכללותו שעשוי להרוויח מעליית מחירי הגז והנפט כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. "אני חושב שגם מניות הפיננסים, בטח בעולם של ריביות עולות ושל אינפלציה גבוהה יותר, עשויות ליהנות מכך, וכן מניות של צריכה בסיסית", מציין עובדיה.

אלגריסי מצידה טוענת כי אם מדברים על מדד ישראלי נבחר, הרי שמאוד חשוב לעקוב אחר סקטור הטכנולוגיה המקומי. "כלולות בו חברות שירותים שהבסיס שלהן מאוד יציב. לא מדובר בסטארט-אפים שעשויים להפוך לחדי קרן, אלא בחברות בוגרות עם רווחיות יציבה, למשל מטריקס, חילן, סאפיינס. לא 'מניית העם' אלא פיזור ענפי, מאחר שזה ענף מאוד איכותי בישראל. כשאנו מייעצים ללקוחות שלנו, אנחנו שמים עליו דגש", היא מסבירה.

לעומתם, סטפק טוען כי אין בעיניו מניית חובה בתיק. "התיק צריך פיזור ואני באופן כמעט מסורתי ממליץ על מניות הבנקים, אך כסקטור. אני אוהב גם את מניות האנרגיה הירוקה, אבל המחירים שם לא זולים. מנגד, הייתי מתרחק מחברות נדל"ן קבלניות, כי השיא כבר מאחוריהן.

"אבל בסוף, המניות שצריכות להיות בתיק הן של חברות שרמת הניהול בהן איכותית וכך גם הממשל התאגידי שלהן, תוך שהן מתנהלות בצורה קשובה לכל מחזיקי העניין שלהן", מסכם סטפק.