היציאה לחו"ל הפכה את מיקרוסופט וסמסונג ל"מניות העם"

הגלובליזציה המואצת, הסרת החסמים הרגולטוריים והטכנולוגיה המתפתחת אפשרו בשנים האחרונות למשקיעים ישראלים, פרטיים ומוסדיים, לבחור היכן לשים את כספם, גם מחוץ לבורסה בתל אביב. הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, לקחו את ההזדמנות בשתי ידיים והגדילו משמעותית את היקף ההשקעות של כולנו בחו"ל.

בדיון שנערך בוועדת הכספים ביולי 2021, אמר הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, כי כ-30% מהכסף המנוהל בחיסכון הפנסיוני מושקעים בחו"ל. "כ-50% מכל שקל חדש שמגויס, הולכים לחו"ל, ובעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70%", אמר ברקת.

על-פי נתונים של חברת סמארטבול, אשר פיתחה מערכת לניתוח שוק ההון, מחזיקות קופות החיסכון ארוך-הטווח (קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוח) מניות בחו"ל בהיקף של כ-150 מיליארד שקל (45 מיליארד דולר). זאת לעומת החזקת מניות בישראל בשווי של 233 מיליארד שקל. 43.6% מהמניות בחו"ל מרוכזות בסקטור הטכנולוגיה, 12.7% במניות של גופים פיננסיים, 9.3% במגזרי צריכה (מדיה, מסעדות ומלונאות), 9% בתעשייה ו-6.2% ברפואה.

  

מנתוני החברה עולה עוד כי נכון לסוף 2021, מיקרוסופט הייתה המניה המועדפת על המוסדיים הישראלים כהשקעה לטווח ארוך, עם החזקות בשווי של כ-2 מיליארד דולר. ענקיות טכנולוגיה בולטות נוספות בתיקי ההשקעות שמנהלים המוסדיים בישראל הן יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC (החזקות של מעל 1.8 מיליארד דולר), סמסונג (החזקות ב-1.5 מיליארד דולר), אלפאבית  ואמזון  (כ-1.4 מיליארד דולר כל אחת), אפל  (1.3 מיליארד דולר) ופייסבוק  (891 מיליון דולר דולר).

בטבע  הישראלית, לשם השוואה, מחזיקים המוסדיים הישראליים בהיקף של 707 מיליון דולר "בלבד" בבורסה בניו יורק (לצד החזקה בשווי 2.8 מיליארד שקל בבורסה בתל אביב).

"זול יותר כאן, אבל יש מקום גם להשקעה בחו"ל"

יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, מציין כי ישנם הבדלים שכדאי לישראלים להביא בחשבון כשהם שוקלים אם להשקיע בישראל או בחו"ל. "ישנה סוגיית המטבע. בהסתכלות לאורך 5 או 20 שנה, אין ספק שבתיק השקעות שמשלב השקעה בדולר, המשקיע משלם מחיר גבוה של ייסוף ומפסיד מדי שנה כמה אחוזים על ההחזקה המטבעית", הוא אומר.

"ישנו גם הבדל בתמחורים. בשוק המקומי יש פחות כסף ונזילות, לכן התמחורים יותר צנועים מאשר בוול סטריט. במקביל, למשקיעים ולאנליסטים כאן יש יכולת לנתח טוב יותר בנק מקומי למשל, או השקעה בשופרסל מול וולמארט, הודות להיכרות עם יוקר המחיה בארץ. בנוסף, הרבה יותר זול לסחור בישראל. אין עלות של המרת מטבע, ויש פה מחירים הרבה יותר נוחים, לפחות תאורטית, כי עמלות הבורסה יחסית זולות. אבל בסוף זה לא שחור ולבן, ויש מקום לשתי המגמות".

פגוט מזכיר כי האינפלציה הגבוהה והצפי להמשך התגברותה מגבירים את הצורך של הציבור לשמור על ערך הכסף הנזיל שלו. "הר השקלים בתיק נכסי הציבור עומד על 1.9 טריליון שקל, והוא נשחק ריאלית באופן ניכר", אומר פגוט. "שוק המניות מהווה חלופה טובה מאוד לטווח ארוך ליתרות הנזילות, ויעידו על כך הביצועים הרב-שנתיים הטובים של מדדי המניות".