אחרי האופוריה באה הפאניקה: מה הביא לנפילות החדות בשווקים יום אחרי הריבית בארה"ב

מדדי המניות המובילים בוול סטריט רשמו אמש את אחד הימים הגרועים בשנתיים האחרונות, כאשר מדד נאסד"ק צלל ב-5%,  הדאו ג'ונס ירד בכ-3.1% וה-S&P 500 נחתך בכ-3.5%. אפשר להגיד שזו תגובה להעלאת הריבית בארה"ב, אך דווקא ביום העלתה הסתיים המסחר בירוק.

כל ניסיון להסביר את התנודתיות בשווקים בתקופה האחרונה וביתר שאת השבוע, קשור במדיניות של הבנק המרכזי האמריקאי (FED) שהשתנתה בחצי שנה מקצה לקצה על מנת לרסן את האינפלציה בארה"ב. האתגר המרכזי של הפד כמו כל בנק מרכזי הוא לשמור על יציבות מחירים וכאשר אלו חוגרים כלפי מעלה עליו לרסן את האינפלציה הגבוהה מבלי לגרור את הכלכלה למיתון. כלומר, להעלות את הריבית עד לרמה "ניטרלית" - כזו שתרסן אינפלציה אך לא תדכא במקביל את הצמיחה.

ריצ'רד קלרידה, לשעבר סגן הפד ונחשב לקרוב לפאוול, אמר אמש שהריבית הניטרלית צריכה להיות אחוז מעל 2.5%. אלא שלא חלף הרבה מאז העלאת ריבית ראשונה מאז 2018 במרץ, ובמקום צמיחה ברבעון הראשון הגיעה בניגוד לציפיות ההתכווצות בפעילות הכלכלה, מה שכבר מייצר קשיים בשלב המוקדם של העלאות הריבית. בינתיים נראה כי התכווצות התוצר זה מחיר שאותו הפד מוכן לשלם.

גובה העלאת הריבית השבוע בארה"ב היה בהתאם לציפיות (0.5%), שיעור ההעלאה הגבוה מאז משבר הדוט.קום. הפד גם הודיע באופן רשמי על התחלת צמצום תוכנית הרכישות נכסים (אג"ח) - מה שמשול להעלאת ריבית, ומה שהשפיע על התשואות בשוק האג"ח כלפי מעלה. לא היו הפתעות בהודעה ובשוק אהבו את זה.

מעבר לכך, אחרי שבשלב של מסיבת העיתונאים פאוול שלל העלאה של הריבית ברמה גבוהה יותר של 0.75%, המשקיעים שאבו אופטימיות ורצו לרכוש מניות. אפשר היה לחשוב, 'אולי המצב לא כל כך חמור ואין צורך בהעלאה אגרסיבית יותר שתדכא את האינפלציה אך תחנוק את הצמיחה'.

כבר לא קונים את דברי פאוול על "נחיתה רכה"

אלא שגם לאחר העלאת הריבית השבוע היא נמצאת בטווח של 1%-0.75% כאשר קצב האינפלציה בחודש שעבר הגיע ל-8.5%. הריבית הריאלית (נטרול האינפלציה) נמצאת עמוק בטריטוריה השלילית. הדבר משקף עד כמה הפד מפגר בתגובותיו בריסון האינפלציה מאז ימי "האינפלציה זמנית" שהגיעו לקיצם בסוף השנה שעבר. עיקר החששות הן כי הפד למעשה איחר את המועד בכך שהתעכב עם העלאות הריבית ובינתיים האינפלציה התבדרה ברוח מעלה, וכך כל ניסיון לרסנה יביא להאטה. האם הפד ימצא את עצמו בשידור חוזר מ-2018?

פאוול הפגין נחישות להמשיך עם העלאות הריבית בפגישות הבאות בקצב גבוה של 0.5% ושלל העלאות בקצב גבוה יותר. אלא שאם עד אתמול בבוקר נראה היה שהמשקיעים קונים את דבריו לגבי "נחיתה רכה", בשלב זה גוברים הקולות כי גם קצב העלאות הזה לא יספיק. האם הפד לא בהכרח יצליח לנווט את הכלכלה לנחיתה רכה, במיוחד כאשר הפגיעה בכלכלה האמריקאית כבר הורגשה ברבעון הראשון של השנה.

רק שלשום יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר כי הוא לא חושב שאמינות הבנק המרכזי נפגעה (למרות הטעות בחיזוי האינפלציה), והנה ביום שאחרי התמונה למעשה שיקפה חוסר אמון שהנחיתה אכן תהיה רכה. המדדים בניו יורק התרסקו כאמור בחדות, התשואות על אגרות החוב הארוכות ל-10 ו-30 שנה זינקו (ומחיר האג"ח ירד בהתאם), ומדד הפחד זינק מעל ל-30 נקודות.

תגובה של רובוטים או ספקולציות בדבר "התפוצצות של גוף גדול"? קשה להסביר ירידות קיצוניות כמו שנראו על גבי המסך. למרות שהטון של פאוול היה פחות ניצי מהצפוי, אולי המשקיעים הפנימו כי עיקר גורמי הסיכון, כמו אינפלציה גבוהה, חוסר הוודאות בנוגע למלחמה באוקראינה, וגם התפתחות הקורונה בסין - כל אחד כשלעצמו מספיק בכדי להוות איום משמעותי לכלכלה.

הירידות בשווקים הפיננסים נרשמו לצד הזינוק בתשואות אג"ח הארוכות ל-10 שנים מעל ל-3%. שוק האג"ח שמתחרה על ליבו של המשקיע עם שוק המניות, נראה כעת אטרקטיבי יותר נוכח זינוק התשואות שעשויות להיות השקעה עדיפה אם נועלים אותה ל-10 שנים בהתחשב לחוסר הוודאות בכלכלה העולמית.

עוד לפני בואה ההערכות היו ששנת 2022 תהיה תנודתית במיוחד, וכעת עוד לא עברה מחצית השנה ורכבת ההרים הורגשה היטב בתיקי המשקיעים. אלא שאם מסתכלים להתנהגות השווקים בעבר, הוכח שמי שיוצא מהשוק לא בהכרח יודע מתי לחזור.