ביוג'ן נוטשת את התרופה השנויה במחלוקת לאלצהיימר וגם נפרדת מהמנכ"ל

הגורל של אדוהלם, תרופת האלצהיימר השנויה במחלוקת של חברת ביוג'ן, הוכרע השבוע: מדיקר, חברת הביטוח הממשלתית האמריקאית המבטחת את רוב בני ה-65 ומעלה בארה"ב, החליטה סופית לא לכסות את התרופה עבור מבוטחיה, עד שביוג'ן לא תשלים ניסוי שלב IV (ניסוי קליני לתרופה שכבר נמצאת בשוק) שיראה את היעילות של המוצר בחולים.

על הרקע הזה, הוחלט פחות או יותר לחסל את המוצר. רוב צוות המכירות למוצר יפוטר, ואיתם הולך הביתה גם מנכ"ל ביוג'ן, מייקל וונטסוס. האם אפשר להאשים את המנכ"ל שניצל הזדמנות שניתנה לו על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) להשיק תרופה גם אם המידע הקליני מאחוריה לא היה חד משמעי? או האם רק הרגולטור אשם? בסופו של דבר, ההשקה של המוצר הייתה פיאסקו, וביוג'ן לא קראה נכון את השוק. אז כנראה שהאחריות היא אכן גם על המנכ"ל. שוויה של ביוג'ן עומד כעת על 28 מיליארד דולר, ומחיר המניה ירד 28% לעומת היום לפני ההודעה על האישור המיותר בדיעבד.

כעת עולה השאלה - מה הלאה מבחינת ביוג'ן בכלל, ותוכנית האלצהיימר שלה בפרט?

תקציר הפרקים הקודמים: ביוני 2021 החליט ה-FDA לאשר את התרופה למרות שהוועדה המייעצת של המנהל קבעה שהניסוי שערכה החברה אינו מספיק לשם אישור. ההחלטה זכתה להרבה ביקורת ואפילו הובילה להתפטרות שלושה מחברי הוועדה, אבל ה-FDA לא התנער מהחלטתו, ופתח לביוג'ן את הדלת לשוק.

האישור לתרופה של ביוג'ן ניתן למרות שהחברה לא הצליחה להוכיח בניסוי הקליני שלה האטה של מחלת האלצהיימר, אלא רק בניתוח בדיעבד של התוצאות, אחרי שהתרופה כבר הוכרזה ככישלון.

הכנסות של 3 מיליון דולר בלבד ב-2021

אחרי האישור והביקורת, נקבה ביוג'ן במחיר גבוה מאוד, 56 אלף דולר בשנה, ולביקורת על האישור עצמו הצטרפה ביקורת על כך שהצורך לממן את התרופה הזאת ימוטט את מדיקר. ה-FDA הגדיר את האישור של ביוג'ן "אישור מותנה בעריכת ניסויים נוספים", אולם כאשר נשאלה החברה מתי תערוך את הניסויים הללו, התשובה הייתה לא "מהר ככל האפשר", אלא "בהמשך".

על הרקע הזה, מדיקר כאמור סירבה לשפות את התרופה עד ביצוע הניסוי הנוסף. ההכנסות של אדוהלם ב-2021 עמדו על 3 מיליון דולר בלבד.

ביוג'ן הודיעה כי החיסול של תוכנית אדוהלם יחסוך לחברה 500 מיליון דולר בשנה והיא תשקיע אותם בין היתר במוצר נוסף לאלצהיימר בשם Lecanemab. גם זה מוצר שפותח במשותף על ידי ביוג'ן עם חברה קטנה ממנה בשם Esai. הפעם ההתנהלות מול הרגולטורים תבוצע על ידי אסאי, ולא על ידי ביוג'ן. זהו צעד חריג, שבו דווקא החברה הקטנה יותר, ועוד חברה שאיננה אמריקאית, נחשבת לשותפה העדיפה להתנהלות מול ה-FDA. תוצאות מניסוי שלב III של התרופה צפויות ברבעון האחרון של השנה, ואם מוצר זה יוכיח יעילות בחולים, ייתכן והוא יאושר כבר ב-2023. ואז לחולי אלצהיימר גם באמת תהיה תקווה, במקום עוד חששות.

חברות נוספות יצטרכו לשקול מחדש את צעדיהן

השינוי הזה משפיע על כל תחום האלצהיימר. ההחלטה של ה-FDA התבססה על כך שהרשות קיבלה את הגישה המדעית השנויה במחלוקת, לפיה הסרה של חומר בשם פלאק מסוג עמילואיד בטא מהמוח, משמעותו טיפול באלצהיימר, למרות שלא כל השוק מקבל כי הסרת הפלאק אכן מובילה לשיפור במחלה, וביוג'ן לא ממש הצליחה להראות זאת בניסויים שלה. על הרקע הזה, חברות נוספות החליטו להגיש מוצרים לאישור, על בסיס היכולת שלהם להפחית פלאק, מבלי להידרש לתהליך הארוך, היקר והלא-וודאי, של ניסוי שנועד להדגים שיפור ממש בתסמינים הקליניים של המחלה.

כעת, אחרי התגובה הצוננת לתרופה מסוג זה בשוק, גם החברות המתחרות על התחום הזה וגם ה-FDA, יצטרכו לשוק מחדש האם יש טעם לאשר תרופה שרק הוכיחה הפחתה של פלאק. נראה כי השוק, כלומר בעיקר המבטחים וגם רוב הרופאים, לא מוכן לקבל מוצר כזה ללא הוכחות נוספות. נפל דבר בשוק הביוטק, לפיו המבטח הוא במידה רבה חזק יותר מה-FDA, בהחלטה מהו רף ההוכחה הנדרש לכניסת תרופה לשוק. גם התרופה החדשה שעליה בונה ביוג'ן מבוססת על השערת העמילואיד, כך שהמסלול הרגולטורי שלה היום פחות ברור מבעבר.

"הסיפור של העמילואיד בטא עדיין מתפתח", אמר וונטסוס עם עזיבתו. "הסיפור הזה ימשיך". נראה כי הוא מקווה כי המוצרים הנוספים בקטגוריה יצדיקו בדיעבד את הגישה המדעית הזו, באופן שיציל בדיעבד גם את המוניטין שלו.