הבורסה של תל אביב חזרה היום לפעילות לאחר 4 ימי הפסקה (עקב חופשת יום העצמאות) ומגיבה לירידות החדות בוול סטריט בימים האחרונים. מדדי המניות המובילים צונחים ביותר מ-2% וממשיכים למעשה מגמה שהחלה כבר ב-24 באפריל. מדד ת"א 125 הגיע ל-2,150 נקודות ומאז צנח ב-6% (כולל ירידה של 2.2% היום).
במקביל, הדולר זינק מול מטבעות מרכזיים בעולם וגם מול השקל, שנחלש לכ-3.40 שקלים לדולר. האם הירידות בשווקים צפויות להימשך?
● מה הביא לנפילות החדות בשווקים יום אחרי הריבית בארה"ב? | גיא בן סימון, פרשנות
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציין בסקירה שפרסם הבוקר (א') כי שוק המניות המקומי הפגין עד לאחרונה יתרון יחסי על שוקי חו"ל, אך כעת, "לאחר החגים" נכונו לו מבחנים רציניים. תחילה, עליו להמשך להצדיק את הבידול משוקי חו"ל, מה שהולך ונעשה קשה כשהירידות והסנטימנט השלילי מחלחלים כמעט לכל מקום. שנית, לאחר העלאת הריבית בארץ ל-0.35%, אנחנו לפני סבב של העלאות ריבית נוספות. אמנם מספרן והיקפן יהיה, כנראה, נמוך מאשר בעולם (ובמיוחד בארה"ב), אך עדיין תהייה תקופה מאתגרת יותר מבחינת עלות גיוס ההון.
שלישית, כותב מנחם, מושב הקיץ של הקיץ נפתח ובהיעדר רוב לקואליציה, מתערערת היציבות הפיסקלית (דווקא לאחר התנופה מאישור התקציב בשנה שעברה) ו"ריח בחירות" ילווה את השווקים. "אנו יודעים היטב עד כמה חשובה ההמשכיות התקציבית מבחינת חברות דירוג האשראי והמשקיעים הזרים וכמו כן היא תאפשר לבנק ישראל לבצע ריסון הדרגתי יותר. רביעית, הרעה בסביבה הביטחונית בעקבות הפיגועים האחרונים והרטוריקה הנוקשה במבט קדימה. לכל אלו תתווסף עונת הדוחות הכספיים לסיכום הרבע הראשון, שתשקף, לראשונה, את השלכות העימות באוקראינה על המגזר העסקי".
לדבריו, "עונת דוחות בשגרה מבליטה לטובה ולרעה חברות שונות ומניותיהן נתונה לתנודתיות חדה. כשהיא מתרחשת על רקע כל המבחנים שציינתי, עונת הדוחות הפעם עלולה להיות "עצבנית" מהרגיל. בתוך כך, אנו עדים לפיחות חד ומהיר בשער השקל, תופעה שלא הורגלנו אליה בשנה-שנתיים האחרונות, עם השלכות מרחיבות על קצב האינפלציה ותמיכה נוספת לכוונת בנק ישראל להעלות שוב את הריבית בהמשך השנה. פיחות השקל נובע הן מהתחזקות הדולר בעולם והן על רקע הבעיות המקומיות - ולראייה השקל נחלש גם מול האירו והיין".
עם זאת, הוא כותב, יש לזכור את הגורמים הפועלים לטובת השוק. "ראשית, לאור הגירעון התקציבי הנמוך מאוד, גם גיוסי הממשלה קטנים והם יקזזו חלקית את השלכות העלאת הריבית על עלות ההון (פחות תחרות לסקטור העסקי). שנית, נתוני הצמיחה עדיין טובים וכך גם ירידת האבטלה. שלישית, פיחות השקל יסייע לייצוא המקומי (גם אם סחר החוץ העולמי נמצא כעת בהאטה). רביעית, פחות רגישות של האינפלציה המקומית לסעיפי הנפט והגז מאשר באירופה ובארה"ב. בסך הכל, שוקי חו"ל עלולים לדחוף גם את השוק המקומי לכיוון ירידות, אך עוצמתן והימשכותן אצלנו תושפע, בין השאר, מהתפתחות עונת הדוחות והשיקולים המקומיים".
מיטב דש: להגדיל בהדרגה חשיפה למניות
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך בסקירתו השבועית כי מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל (שיתפרסם בעוד שבוע), צפוי לעלות ב-0.9% ומדד מאי יעלה ב-0.6%. "עלייה בסיכון האינפלציה והתחממות של שוק העבודה מגבירים סיכוי לעלייה מהירה יותר בריבית של בנק ישראל. מהתשואות בשוק ההון אפשר לגזור הערכות שבנק ישראל יעלה ריבית ב-0.25% ב-7 מתוך 8 פגישות במהלך השנה הקרובה. אנחנו מעדכנים את התחזית לעליית ריבית בעוד שנה ל-1.75%-2%".
לגבי ההתרחשויות בוול סטריט בימים האחרונים הוא כותב כי המסקנה שעולה מההתפתחויות בשווקים לאחר הודעת הפד בשבוע שעבר מעידה שהמשקיעים שחששו קודם מפני עליית ריבית מוגזמת תוך זלזול בסיכון האינפלציה, פוחדים כעת יותר מהאינפלציה שהופכת לסיכון דומיננטי יותר. בנסיבות אלה הדבר הנכון ביותר שיכול לעשות בנק מרכזי ולא רק האמריקאי הוא העברת מסר לפיו יעשה הכל כדי לרסן אינפלציה ללא ניסיונות "ריכוך" כדי "לשמח" את השווקים.
לדעתו, "הסיכון להמשך עליית התשואות הארוכות בארה"ב פחת. לאור זאת, ועל רקע עליית ריבית של בנק ישראל שמגולמת בעקום התשואות, אנו מעלים מח"מ מומלץ ממח"מ קצר-בינוני לבינוני. אנו ממשיכים להמליץ על הטיה לאפיק הצמוד".
זבז'ינסקי מעלה המלצה גם לשוק המניות האמריקאי ל"חשיפה בינונית". זאת, בין השאר, מכיוון שלהערכתו עליית ריבית הפד כבר מגולמת במידה רבה במחירי המניות. מכאן, "לא צפויה עלייה נוספת משמעותית בתשואות, שהייתה אחת הסיבות לירידות בשוק המניות, במיוחד במניות הצמיחה". בנוסף, הסיכון למיתון משמעותי בארה"ב יחסית נמוך, החברות מחזיקות יתרות נזילות גדולות מאוד וממשיכות להשקיע בקצב מוגבר, שוק העבודה חזק לא רק בארה"ב, אלא גם במדינות מפותחות רבות, האבטלה ממשיכה לרדת במרבית המדינות ומספר משרות פנויות נמצא ברמה מאוד גבוהה.
עוד הוא מציין כי על פי הסקר של המשקיעים הפרטיים בארה"ב, הם די פסימיים. נראה שהרבה "כסף חם" כבר יצא מהשוק. בנוסף, מכפיל רווח עתידי של מדד S&P 500 במשקל שווה ירד ל-16.2 לעומת הממוצע של 30 השנים האחרונות שעומד על 17.2.
בצד הסיכונים, הוא כותב כי "הסיכון הגדול ביותר לכלכלה ולשוק המניות כעת הם השלכות המלחמה באוקראינה וההתמודדות של סין עם המגפה. קשה להעריך כמה זמן האירועים הללו ימשכו ופוטנציאל הנזק שלהם".
שורה תחתונה: "אנו מעלים המלצה לאפיק המנייתי לחשיפה בינונית. אנו ממליצים להגדיל בהדרגה חשיפה למניות הצמיחה, בפרט הטכנולוגיה".
"ממשיכים להעדיף בשוק האג"ח את האפיקים הצמודים הקצרים"
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים בסקירה שפרסמו כי ריבית בנק ישראל תעמוד בסוף 2022 על 1.5% ובעוד שנה על 2%. "אנחנו ממשיכים להעדיף בשוק האג"ח את האפיקים הצמודים הקצרים עקב המשך מגמת הפיחות בשקל וציפייה למדדים גבוהים גם באפריל וגם במאי (מעל ציפיות השוק)".
לגבי המט"ח הם כותבים כי "בשנים האחרונות מגמת הייסוף בשקל תמכה באינפלציה מתונה יחסית. הייסוף בשקל נתמך על ידי גורמים בסיסיים חיוביים ועליות בשווקים. במבט קדימה, למרות שישראל עדיין צפויה ליהנות מעודף בחשבון השוטף, נדמה
שהעצבנות (לכיוון ירידות) בשווקים תמשיך לתמוך בפיחות בשקל. גורמי האינפלציה האחרים גם תומכים בהאצה במחירים, כולל האצה בשכר, יציבות או עלייה במחירי הסחורות והאצה במחירי השכירות".
בלידר מעריכים כעת שהאינפלציה בשנה הקרובה תעמוד על 3.3% (לעומת תחזית קודמת ל-3%) ושער השקל מול הדולר יעמוד על 3.40 בעוד שנה (בדומה לשערו היום).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.