כל הסיבות לירידות בשווקים והאם זה הזמן לברוח

הבורסות בניו יורק ממשיכות לרדת בפתיחת שבוע המסחר אחרי ירידות חדות בסוף השבוע האחרון, כאשר הנאסד"ק משלים נפילה של 25% מהשיא, אם כי מדדי המניות בארה"ב חזרו לרמתם מלפני קצת יותר משנה בלבד. בהתחשב בתשואות החלומיות שהציגו המדדים בשנים האחרונות, אולי זה היה נסבל אלא שהתנודתיות הקיצונית משקפת את הפחד שהפעם זה אחרת, שכן לפד נותרו כלים מועטים נוכח עלייתה של האינפלציה בארה"ב (שכבר הגיעה לרף ה-8.5% בשנה). בזמן שהמגמה השלילית שנרשמה מתחילת השנה בשווקים הפיננסים לא עוצרת,  המשקיעים מעכלים את הסיכונים ואת הדילמה של הפד: המשך עלייתה של האינפלציה או גלישה למיתון. האם אנו עומדים בפתחו של משבר ואיך הירידות החדות בשווקים בארה"ב קשורים בנו, הישראלים? הנה שאלות ותשובות.

האם העלאת הריבית בארה"ב בגובה של חצי אחוז שעליה הצהיר ביום רביעי האחרון יו"ר הבנק המרכזי, ג'רום פאוול, הייתה מפתיעה?

לא, העלאת הריבית בארה"ב הייתה צפויה. מה שכן היה מפתיע הוא הצהרתו של פאוול במסיבת העיתונאים כי הוא שולל העלאת ריבית בקצב גבוה יותר, של 0.75%. זהו קצב שנחשב מהיר ועלול לגרום לזעזוע. צריך לומר, כי העלאה של 0.5% בגובה הריבית, כפי שנעשתה בשבוע שעבר לראשונה זה עשרים שנה, נחשבת חריגה גם היא. משתמע מכך כי הפד ימשיך בקו העלאות הדרגתי ולא יאיץ את הקצב.

אחרי ההכרזה של פאוול על העלאת הריבית, השווקים זינקו אך אך כך ירדו. וזאת בהמשך לכך שבחודשי האחרונים ראינו את מדד הנאסד"ק רחוק כבר 24% מהשיא שלו ואת מדד ה- S & P סוגר שבוע חמישי ברציפות של ירידות. איך אפשר להבין את הסערה הנוכחית בשווקים?

אחת הפרשנויות היא שהמשקיעים לא האמינו לניהול הציפיות שהוביל פאוול, שמנסה להביא ל"נחיתה רכה" של הכלכלה האמריקאית; כלומר, להשתלט על האינפלציה, מבלי להביא למיתון. כבר בבוקר שאחרי הודעת הריבית, החוזים בשוק צפו כי כן תהיה העלאה של הריבית בגובה של 0.75% בהמשך. המשקיעים הבינו שקצב העלאות ריבית הדרגתי יותר לא מספיק כדי לרסן את האינפלציה, וייתכן גם שנראה שילוב של אינפלציה והאטה כלכלית בארה"ב, מה שמכונה "סטגפלציה".

מודי שפריר, אסטרטג השווקים הפיננסיים של בנק הפועלים, מוסיף כי "הסערה התרחשה לדעתי על רקע ההבנה של השווקים שבניגוד למגמה בעשור, כרגע הפד פחות יכול לתמוך בשווקים. כשהפד העלה את הריבית ב-2016 למשל, אז הוא עשה זאת באופן מאוד הדרגתי, כדי לא לפגוע בשווקים יותר מדי. והוא יכול היה לעשות זאת, כי בתקופה זו האינפלציה הייתה מתחת ליעד, מתחת ל-2%. כעת האינפלציה היא הבעיה העיקרית של הפד, ולכן הוא נמצא בדילמה: מצד אחד, לא לפגוע בשווקים, כי הם יכולים לפגוע בצריכה הפרטית ובכלכלה; ומצד שני, גם להעלות ריבית באופן שיצליח לרסן את האינפלציה. כי גם אינפלציה גבוהה פוגעת בצריכה הפרטית ובכלכלה".

 מודי שפריר / צילום: אילן בשור

לצד הירידות בשווקים, מתחילת השנה ראינו מגמה של התחזקות הדולר מול השקל ומול מטבעות אחרים. מה הקשר בין ירידות בשווקים לבין התחזקות של הדולר?

הדולר נחשב לחוף מבטחים בעת משבר, אז כאשר השווקים יורדים, באוקראינה מתחוללת מלחמה ובסין יש סגרים - הדולר עולה. מעבר לכך, פערי הריביות בין ארה"ב לישראל (בישראל הריבית נמוכה יותר מזו בארה"ב) פועלים לטובת הדולר, ובהתאם השקל נחלש. זאת ועוד, הגופים המוסדיים מנהלים את ההשקעות מעבר לים, וכך כאשר אלו יורדות, הגופים הללו נאלצים לרכוש דולרים לצורך האיזון. כך ההיצע של הדולרים בשוק המקומי יורד והשקל נחלש.

שוק איגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב עשוי להיות יותר מעניין כעת בגלל העלאות הריבית?

לדברי מודי שפריר, "כבר עכשיו תשואת האג"ח לעשר שנים הנומינלית היא מעל 3%, אז לכאורה מקבלים ריביות טובות יותר ופחות שווה להשקיע במניות. ובכל זאת, גם בשוק האג"ח כיום המשקיעים הפסידו הרבה כסף מתחילת השנה. אומנם הם רכשו אג"ח מסוימות ויקבלו ריבית שהן יגיעו לפדיון, אבל התשואות בשוק עלו והמחיר של האיגרת ירד. לכן כרגע, בגלל ירידת המחירים של איגרות החוב, מי שהשקיע באג"ח הללו הפסיד כסף".

האם תגובת המשקיעים מייצגת חוסר אמון בפד? לדברי שפריר, "לא יודע אם הייתי מגדיר זאת כחוסר אמון, אך אין ספק שהפד שבא ואמר לאורך כל שנת 2021 ש'האינפלציה זמנית, הכל בסדר לא נעלה את הריבית' ואז שינה דיסקט כמעט ב-180 מעלות - זה פגע באמינות שלו והשווקים הגיבו לכך.

"כרגע ציפיות האינפלציה בארה"ב, כשמסתכלים קדימה, הן גבוהות יחסית. הציפיות לעשר השנים הן באזור ה-3% זאת אומרת שלפד יש עוד עבודה".

לדבריו הוא לא רואה התפתחות משבר בארה"ב, כי "ברמת הכלכלה הריאלית, המצב נראה מצוין. האבטלה היא ברמת שפל, יש ביקוש לעובדים, וגם בישראל תמונת המצב דומה. אומנם הנתון הרשמי הצביע על התכווצות ברבעון הראשון של השנה, אבל הכלכלה עדיין במצב טוב. החשש של השוק הוא לגבי מה שיקרה ב-2023. ההבנה שהפד הולך להעלות את הריבית לרמה מרסנת, בשילוב עם עליית האינפלציה, בשילוב עם הבלגן בשרשראות האספקה בעולם - כל הדברים האלה מגבירים את הסיכויים לכך שאנו עלולים לראות גלישה למיתון".

שפריר גם לא צופה שבנק ישראל ישנה את התוכניות שלו לגבי העלאת ריבית שתגיע ל-1.5% בעוד שנה, בעקבות המתרחש בארה"ב. "האינפלציה בישראל היא מעל היעד 3.5% וההערכה שלנו היא שבשנה הקרובה האינפלציה תמשיך להיות מעל היעד. לקראת 2023 האמצע והלאה היא תתמתן לאזור היעד. כרגע זה נראה שגם בנק ישראל ימשיך בהעלאות ריבית".

שפריר צופה שהשקל יוסיף להתחזק בטווח הארוך, למרות המגמה הנוכחית של התחזקות הדולר מול השקל בטווח הקצר. "בשנים האחרונות הייתי בפוזיציה של לונג על השקל בגלל הכוחות הבסיסיים שפועלים להתחזקות השקל, וזה בעיני מה שימשיך לקרות בטווח הארוך. אך בשנה הנוכחית צריך להחזיק בעמדה ניטרלית בשוק המט"ח בגלל הציפייה להעלאה ריבית בארה"ב והציפייה לתנודתיות בשווקים".

האם המפולת הנוכחית היא זמנית או דרמטית הרבה יותר?

"אין לדעת, אך אין ספק שהירידות שנראות כעת בשווקים בארה"ב הן מפולת של ממש. האם זה הזמן לצאת מהשוק? תלוי מהי מטרת ההשקעה. בהשקעות לטווח ארוך - 5-10 שנים ולמעלה מכך - כל משבר בשווקים הוא בגדר אפיזודה חולפת והשווקים בטווח ארוך הם בתנועה מעלה. ויש לזכור שהמשבר הוא לא כתוצאה מברבור שחור, אלא בגלל האינפלציה. מדיניות הפד היא זו שתכתיב את המצב בשווקים ויש לחכות ולראות אם "השוק" ייחס לפד יותר אמינות מאשר הוא מייחס לו כעת".