על רקע הירידות בשוקי ההון בעולם וגם בישראל, הציבור הישראלי ממשיך לפדות חלק מהסכומים שצבר בשנתיים האחרונות בקרנות הנאמנות - אך הפדיונות הללו מתונים בהרבה מאשר במשברים קודמים.
על פי הערכות בתעשיית קרנות הנאמנות, היקף הפדיונות ביום שני צפוי לעמוד על 400 עד 500 מיליון שקל, ויחד עם כ-300 מיליון שקל שנפדו ביום ראשון מדובר על משיכות כספים של בין 700 ל-800 מיליון שקל. זאת כאשר מתחילת השבוע איבד מדד ת"א 35 כ-3.7% מערכו ומדד ת"א 125 ירד בכ-4.25% (נכון לשעה 13:00 ביום ב'). ההערכות הן כי בסך-הכול התעשייה איבדה כמיליארד וחצי שקל ביומיים, פחות מחצי אחוז מהנכסים, כתוצאה מפדיונות ומירידת ערך השקעות.
למעשה, מדובר בגלגל שמזין את עצמו, לחיוב ולשלילה. כאשר ציבור המשקיעים הפרטיים, שנחשבים באופן מסורתי ל"ידיים החלשות" בשוק ההון, צופים ירידה בשוקי ההון, רבים מהם נוטים להגיב בעצבנות ולמכור את קרנות הנאמנות שבידיהם - שהינן נכס נזיל הניתן למימוש מיידי - ובכך הם מחריפים בעצמם את מגמת הירידות בבורסה.
פדיונות קטנים בהשוואה לעבר
לכאורה, הפדיונות ביומיים הראשונים של השבוע מהווים אובדן משמעותי של כספים לתעשיית הקרנות. אך עם זאת, מבט השוואתי ביחס למשברים קודמים בהם נרשמו ירידות חדות ברחבי העולם, מגלה כי מדובר בפדיונות קטנים יותר מאשר אלה שאליהם הורגלנו בעבר.
כך, ב-24 בינואר השנה, בשל החשש מפלישה רוסית לאוקראינה ולצד החששות מפני העלאת הריבית בארצות הברית, שהתאמתו בתוך זמן קצר, איבדו קרנות הנאמנות ביום אחד 6 מיליארד שקל מנכסיהן (1.5% מסך הנכסים). חלק ניכר מכך בעקבות פדיונות שנאמדו אז בכ-1.5 מיליארד שקל באותו יום והרוב בעקבות ירידת ערך.
בחינת היקף הנכסים מגלה כי קצת יותר מ-50% מהסכום שאבד אז הגיעו מקרנות הסל, 47% מהקרנות האקטיביות ואחוז קטן יחסית מהקרנות המחקות. גם אז הפדיונות נעשו ביום ראשון, בשל ירידות בשווקים בעולם שהחלו בסוף השבוע שקדם לו. משיכות הכספים מהקרנות תרמו את חלקן ובגל הירידות ההוא איבד מדד ת"א 125 כ-6.5% מערכו כאשר מדד הדגל ת"א 35 ירד בשיעור כמעט זהה.
במרץ 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל, הפדיונות היו אף יותר קיצוניים. כך לדוגמה, ב-15 באותו החודש לבדו איבדו קרנות הנאמנות 10 מיליארד שקל בהיקף הנכסים שלהן, שהיו שקולים אז ל-3.6% מהנכסים. בחלק מהגופים אף דובר אז על פדיונות של קרוב למיליארד שקל ביום אחד. זאת כאשר באותו יום מדד ת"א 125 נפל ב-4.6%, ואילו מדד ת"א 35 איבד 4.3%. ביום המחרת הצטמצמו נכסי קרנות הנאמנות ב-2.6 מיליארד שקל נוספים, אך עוד באותו החודש נרשמה מגמת התאוששות, גם אם מתונה יחסית.
"התבגרות ופעילות הסברה של יועצי ההשקעות"
בתעשיית קרנות הנאמנות זוקפים את הפדיונות המתונים יחסית לתהליך שעבר הציבור הישראלי, למרות שהוא עדיין הפודה הגדול, בעוד שהגופים המוסדיים, שהם אלה אשר מחזיקים ברוב נכסי הקרנות, כמעט ולא ביצעו עסקאות קנייה ומכירה.
"לאור המצב בשווקים בשבועות האחרונים, ניתן בהחלט לראות יציבות בהיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הנאמנות בארץ וזאת כתוצאה מהתבגרות של ציבור המשקיעים ביחס למשברים קודמים ופעילות הסברה נהדרת המבוצעת על ידי יועצי ההשקעות בבנקים", מסביר טמיר שפירא, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות.
"ההבנה כי בחינת הביצועים בתיקי ההשקעות של הציבור צריכה להיות מבוצעת לאורך תקופות זמן ארוכות יותר ממה שהיה נהוג בעבר הולכת ומתחדדת בעיקר בשל התנודתיות הגבוהה בשווקים בטווחים הקצרים ונתמכת גם על ידי עדכון מבורך שבוצע לאחרונה במערכות הדירוג של קרנות נאמנות בבנקים השונים בהן הוארכה תקופת המדידה של ביצועי הקרנות", אמר שפירא.
"למדו לקח ממרץ 2020 והפכו לקצת פחות תזזיתיים"
בכיר נוסף בתעשיית קרנות הנאמנות ציין כי "המשקיעים למדו בעשור האחרון שבכל פעם שהם מוכרים את ההחזקות שלהם כאשר יש ירידות, הם נשארים בחוץ ומחמיצים את העליות שבאות לאחר מכן. אם ניקח לדוגמה את מרץ 2020, אנשים שיצאו מההשקעה באותו החודש לא חזרו להשקיע באפריל אלא בדצמבר או שלא חזרו בכלל. אז כן, מדובר בתהליך של התבגרות של לקוחות. הם למדו לקח ממרץ 2020 והפכו לקצת פחות תזזיתיים".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
לדברי אותו בכיר, גורם אחר שמיתן את הפדיונות הוא שהשוק הישראלי חזק לעומת שווקים אחרים בעולם. "השוק המקומי לא דומה כלל למה שקורה בארצות הברית. מבחינה מאקרו-כלכלית אין כאן עליות ריבית חדות, אין אינפלציה מתפרצת ואין תלות בגז הרוסי כמו שיש באירופה. במקביל, התמהיל של המדדים בישראל הוא לא מוטה טכנולוגיה כמו בארצות הברית, אלא נמצאות בו גם חברות נדל"ן ופיננסים שמתפקדים בסדר באופן יחסי, למרות הירידות האחרונות. כך שאובייקטיבית השוק יציב יחסית, הגם שאין בו הזדמנויות קיצוניות מהצד השני".
"אם נראה ירידות חדות נראה פדיונות גדולים"
מנגד, יש גם מי שחושבים שלא מדובר בשאלה של בגרות, אלא של החלטה רציונלית לאור חוסר הוודאות בשווקים. גורם אחר בתעשיית קרנות הנאמנות הסביר כי "הלקוחות שואלים אותנו ואת עצמם אם השוק נמצא עכשיו בתחילת גל של ירידות או שאולי הוא יחזור לעלות בקרוב. לכן מי שחושב שהשוק לא יתאושש מהר ועושה פעולת מכירה זריזה, זה לא מעיד על חוסר בגרות מצדו. אני לא חושב שהמשקיעים בארצות הברית פחות בוגרים מהישראלים והם אלו שהורידו את המדדים המובילים בארצות הברית, כשהחליטו שהם מעדיפים להיות בחוץ לאחר שראו את נתוני העבודה, תחזית הצמיחה והדוחות הכספיים של חלק מהחברות".
הוא הוסיף כי "סיבה נוספת לפדיונות הנמוכים יחסית היא שיש קושי ליועץ הפיננסי בסניפי הבנקים (שמנהלים את רוב הפעילות עבור הציבור, ר"ו) לפדות את כל התיק בבת אחת. אבל אם הירידות יימשכו ויהיו חדות, נראה פדיונות גדולים אצל לקוחות שהתרגלו להרוויח במשך שנים ופתאום מתחילים להפסיד".
בשוק מאמינים כי לא מדובר במחסור באלטרנטיבות השקעה, בעיקר כאשר הריביות ברחבי העולם עולות, שמאפשרות השקעה בסקטורים שנהנים מכך, לפחות בטווח הקצר, כמו ענף הפיננסים, אך גם בענפים שלא מושפעים מכך כמו שירותי הצריכה הבסיסית או האנרגיה.
עם זאת, גורם בשוק הפיננסי ציין כי "הריביות עדיין נמוכות והמוצרים האלו הם לא אלטרנטיבה להשקעה לטווח ארוך. אולם אם הירידות יתעצמו תמונת האלטרנטיבות תהיה אחרת וסביר להניח שנראה דברים איכותיים וטובים שכדאי להשקיע בהם".
עוד זווית: ילין לפידות ואמנון שעשוע מקימים קרן מחקה מבוססת בינה מלאכותית
שיתוף פעולה חדש בין בית ההשקעות ילין לפידות לאיש העסקים אמנון שעשוע (מובילאיי, הבנק הדיגיטלי) וחברת המדדים אינדקס נועד לאפשר למשקיעים לעקוב במדויק יותר אחרי מדד. זאת תוך התמקדות בחברות עם קורלציה גבוהה למדד והשמטה של חברות עם קשר רופף יותר אליו.
אמנון שעשוע / צילום: Heinz Troll European Patent Office-min
את פעילותו הראשונה בתחום הקרנות המחקות השיק בית ההשקעות ביום ראשון, עם קרן העוקבת אחרי תחום הסייבר. המוצר החדש פותח בשיתוף עם חברת המדדים אינדקס וחברת AI21 של שעשוע, מובילה עולמית בטכנולוגיית עיבוד שפה טבעית (NLP). בהמשך צפויים בסדרה מוצרים נוספים עוקבי מדד, מבוססי בינה מלאכותית.
בבית ההשקעות ציינו כי היכולות הטכנולוגיות של המוצר מאפשרות למצוא יותר חברות שקשורות לתחום המדד באופן שמפזר את הסיכונים בקרן בצורה טובה יותר. בילין לפידות, התמקדו עד עתה בקרנות נאמנות בניהול אקטיבי (קרנות מסורתיות), בהן מנהלי ההשקעות בוחרים באופן יזום את ההשקעות והן לא עוקבות אחרי מדד מסוים ואינן קרנות סל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.