התנודתיות החריגה שנרשמה בשווקים הפיננסים על רקע ההידוק המוניטרי של הפד האמריקאי לא פוסחת על שוק המט"ח. הדולר מתחזק בעולם ומול השקל עולה היום המטבע האמריקאי ב-0.8% לרמה של 3.46 שקלים - שיא של עשרים חודשים.
אחרי שהפד העלה בשבוע שעבר את הריבית בשיעור של 0.5% (העלאה הגדולה ביותר מאז שנת 2000), בינתיים השווקים מתמחרים יותר ויותר חששות בנוגע לצמיחה לעומת סיכוני האינפלציה. בישראל האינפלציה עד כה שמרה על רמות נמוכות יחסית לעולם הרבה בזכות השקל החזק שבלם את עליות המחירים, אחרי שהתחזק בשיעור החד מבין המטבעות המובילים בעולם בשנה שעברה. עם החלשות השקל כעת גוברים הלחצים לעליות מחירים שיתרמו ללחצי האינפלציה.
הנהנים מהעלייה של הדולר הם אלו ששכרם או הכנסותיהם נקובים בדולר ומנגד הוצאותיהם או המשכורות שהם משלמים הם בשקלים. כמו היצואנים, למשל, שנזקקו בשנים האחרונות לתמיכה מצד בנק ישראל שרכש דולרים בהיקף של 35 מיליארד שקל בשנה על מנת למתן את התחזקות השקל. גם המשקיעים בנכסים שנקובים בדולר זוכים לחצי נחמה בהתחשב בירידות החדות בשווקים.
בשנים האחרונות, מגמת התחזקות (ייסוף) השקל תמכה באינפלציה מתונה יחסית. התחזקות השקל נבעה מעודף בחשבון השוטף ועליות בשווקים הפיננסים שאילצה את הגופים המוסדיים למכור מט"ח על מנת לגדר את ההשקעות שלהם מעבר לים בהתאם למדיניות ההשקעה. הירידות בשווקים הפיננסים מאלצות את הגופים המוסדיים להגדיל ביטחונות וכך הביקוש לדולר בשוק המקומי מזנק. למרות הריבאונד בשווקים הבוקר, לפי הערכות, המוסדיים רכשו היום מט"ח בהיקפים גדולים על מנת לגדר את ההשקעות לאור הירידות החדות בוול סטריט בימים האחרונים.
בלידר שוקי הון כותבים כי כבר קשה לסמוך על ייסוף השקל למתן את האינפלציה. "למרות שישראל עדיין צפויה ליהנות מעודף בחשבון השוטף, נדמה שהעצבנות (לכיוון ירידות) בשווקים תמשיך לתמוך בפיחות בשקל ותקזז את ההשפעה החיובית של הגורמים הבסיסיים. בינואר-פברואר גופים מוסדיים רכשו נטו 7 מיליארד דולר. על רקע הציפייה להמשך חולשה בשווקים, קשה יותר להניח מגמת ייסוף בשקל בתור גורם בולם אינפלציה, כפי ארע בשנים האחרונות. מרבית גורמי המאקרו תומכים בהאצה באינפלציה".
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו: "הירידות שנרשמו בשוקי המניות גררו את הגופים המוסדיים לרכוש מט"ח ולהתאים את היקף החשיפה המטבעית לשווי הנכסי שברשותם. ירידת שערי המניות בארה"ב גורמת לצורך לבצע התאמות משמעותיות בהיקף פעולות הגידור, מהלך הגורר לביקושי מט"ח גדולים ולפיחות השקל. להערכתנו, הדולר עשוי לנוע אל עבר רמת 3.5 שקלים לדולר כבר בעתיד הקרוב. העלאות הריבית הצפויות גם באירופה על רקע רמת האינפלציה הגבוהה צפויות להתחיל כבר בקיץ הקרוב, מהלך אשר עשוי לתמוך בשער האירו החבוט".
לגבי ההמשך התמונה לא נראית ברורה. בהתחשב בפעולות הגידור של הגופים המוסדיים נראה כי השווקים הפיננסים ימשיכו לתת את הטון. וגם, לצד התחזקות הדולר בעולם על רקע התגברות לחצי האינפלציה, פערי הריביות שבין ארה"ב לישראל יתמכו בהיחלשות השקל, ככל שהעלאות הריבית בארה"ב יהיו בקצב גבוה מהעלאות בישראל. בכך מלאכתו של בנק ישראל נעשית על ידי פערי הריביות והירידות בשווקים.
עפר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, מעריך כי פיחות השקל מקרב עליית ריבית נוספת. "האינפלציה העולמית והתגובה האגרסיבית של הבנק המרכזי האמריקאי ממריצות את רוב הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית דבר שמביא לחששות מהאטה בצמיחה ולעלייה בתנודתיות. התחזקות הדולר בעולם לא פסחה על ישראל ובעקבות זאת עדכנו בשבוע שעבר גם אנחנו את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.