למרות הירידות החדות, ברשות ניירות ערך לא מאבדים אמונה בקריפטו

"טוב שאנחנו עושים את הראיון הזה בתקופה של ירידות בשווקים", אומר אילן גילדין, הכלכלן הראשי ויועץ אסטרטגי לראש רשות ניירות ערך. "בירידות, בייחוד בנכסים תנודתיים כמו המטבעות הדיגיטליים, יוצא הרבה מאוד אוויר חם מהשוק, ואז רואים מה באמת קיים בו, ולדעתי קיים. אנחנו ברשות לא מפחדים מחדשנות, להיפך. ואם את שואלת אותי האם יש ערך אמיתי בחברות הקריפטו? התשובה היא כן".

בעוד שחלק מהרגולטורים בישראל מסתייגים מעולם הקריפטו, גילדין ורשות ני"ע דווקא רואים בו פוטנציאל רב. "אבל הפוטנציאל הוא לא בהאם הביטקוין עלה או ירד ובכלל במחירים של מטבעות אלא ביצירת עולמות חדשים, שלאט לאט נראה אותם הופכים לחלק מהחיים שלנו".

כמו מה?
"ניקח למשל את הנושא של עבודה מהבית. בקורונה חל שינוי גדול באופן העבודה שלנו ועברנו לעבוד מהבית, אבל מה בעצם עשינו? שכפלנו את שגרת המשרד לבית. בעזרת תוכנות ופגישות בזום לקחנו את מה שאנחנו מכירים מהמציאות ועשינו התאמות. אבל אם מסתכלים למשל על עולם הגיימינג, מעניין לראות איך מתנהלת שם התקשורת, איך שחקנים חונכים שחקנים אחרים, איך נוצרות קהילות לקידום דברים מסוימים, וכיצד פועלים שם מנגנונים של תגמול. זה יהיה מודל העבודה בעתיד, להערכתי, לא רק בגיימינג אלא כתרבות של עבודה מרחוק. הגיימינג הוא עולם שמקדים כמעט תמיד את העולם האמיתי, ואפשר ללמוד ממנו הרבה, והוא הולך יד ביד עם עולם ה-DEFI שגם הוא מרתק ומפתח את אפשרויות התגמול השונות".

"הקריפטו מאפשר לתת תגמול שהוא מעבר לגמול כספי"

למה צריך אפשרויות תגמול ספציפיות בקריפטו? למה אי אפשר לשחק ושהתגמול יהיה בדולרים?
"אנחנו לפעמים תופסים תגמול כמשהו כספי בלבד, אבל הקריפטו מאפשר לתת תגמול שמייצר חיבור רגשי ומאפשר לחזק את הקשר בין הפרויקט לקהילות. בכלל ה-DeFi יוצר כלים פיננסיים חדשניים, למשל הלוואות בזק שאת לוקחת ומחזירה בשניות, ממש על אותו בלוק, המשמשות לניצול הזדמנויות ארביטראז'".

למה הכלי הזה טוב? זה בטח לא משרת את המשקיע הפשוט. מהצד עולם ה-DeFi  נראה רווי בעיות שבשוקי ההון התמודדו איתם כבר לפני כמה עשורים, כמו ארביטראז' ומסחר מטרים.
"קודם כל שחקני ארביטראז' הם שחקנים לגיטימיים, וטוב שיש אותם, זה משכלל את השווקים. נכון שיש הרבה בעיות בעולמות האלו, אבל אני רואה בזה חבלי גדילה ולא חבלי גסיסה".

הרבה מאוד רגולטורים חוששים מהמטבעות היציבים. מהי עמדתך?
"אני אדבר דווקא מהזווית של המשתמשים: המטבעות היציבים קמו והם נועדו לענות על צורך. אנחנו אולי חושבים על משתמשי קריפטו כ'היפסטרים כאלו, מההייטק', אבל האמת היא שמרבית השימוש בקריפטו נעשה במדינות המתפתחות, היכן שהמטבעות  תנודתיים, ובמקומות שבהם צריך להעביר כסף מעבודה במדינה אחת למשפחה במדינה אחרת. 

"יש טענות שהכיסוי בחלק מהמטבעות היציבים לא מספק, והעקיבה לא תהיה טובה, כלומר שרצית להיות צמוד לדולר, ותקבל פחות מזה. אבל אם ניקח אדם שבגלל עקיבה לא טובה הפסיד 20%; אם היה מעביר את הכסף דרך המערכת הפיננסית, בניכוי העמלות לא בטוח שהוא היה מקבל לידיו יותר. האנשים שמעבירים כספים בין מדינות מבינים את זה, ולכן החשש שהמטבע היציב יתגלה כפחות יציב, לא מטריד אותם".

ואת הבנקים המרכזיים העניין הזה אמור להטריד?
"היכולת של הקריפטו להעביר ערך באופן סופי ומוחלט, (להבדיל מצ'קים או כרטיסי אשראי המגלמים התחייבות להעברה עתידית), ובפרט המטבעות היציבים, הובילו את הבנקים המרכזיים לפתח את ה-CBDC (המטבעות היציבים המדינתיים, א"א), אבל גם  אלו מעלים הרבה מאוד שאלות, ויהיו להם הרבה מאוד השפעות שאנחנו עדיין לא מודעים אליהן, ולכן כל הדיון ב-CBDC צריך לצאת מגבולות הבנקים המרכזיים".

גילדין מזכיר שתי השפעות אפשריות: "למשל אם הבנק המרכזי מקצה לאנשים כסף דיגיטלי, פתאום יהיה לו המון המון מידע ישיר על הפעולות שלהם - לאן הכסף עובר, באיזה קצב הוא נגמר. הרבה דברים שכיום הבנק המרכזי נדרש לסקרים שונים או סטטיסטיקות כדי לבסס החלטות שלו, פתאום תהיה לו גישה ישירה למידע הזה, וזה בוודאי ישפיע על התנהלותו.

"סוגיה נוספת היא הגבלת השימוש. הרי בכסף דיגיטלי ניתן להכניס מנגנונים של חוזים חכמים שיגבילו שימוש, כמו לדוגמה בכסף שניתן כקצבת ילדים יהיה ניתן לקנות רק מזון תינוקות וחיתולים. לא יקבלו אותו במקומות אחרים, נאמר בפיצוציות לקניית סיגריות", מסביר גילדין. "בנוסף, ייקבע לו תאריך תפוגה, כך שאם לא השתמשת בו עד מועד מסוים יפוג תוקפו".  

זה הופך את זה מכסף לקופון, לא?
"זו אחת השאלות שעולות, האם מדינה בכלל יכולה להתערב ברמה של החלטה לתת לך כסף ולהגביל את השימוש בו".

"הדרך לגייס כסף לא השתנתה 300 שנה"

בוא נדבר על ניירות ערך דיגיטליים, שזה ודאי אחד הנושאים הרלוונטיים ביותר מבחינתכם ברשות. ב-2017 היה פה באזז אדיר סביב הנפקות טוקנים, שנרגע, אבל מאז לא רואים איזו פריצת דרך מהותית בתחום.
"אין לי ספק שזה יגיע, גם אם בדרך נעבור עוד 'חורף קריפטו' כמו שהיה ב-2017 (אז נרשמו ירידות חדות בביטקוין ודשדוש בשוק, א"א). הדרך של תאגידים לגייס כסף לא השתנתה ב-300 השנים האחרונות - יש הון ויש חוב, וכל מה שהתפתח מאז הן כל מיני צורות של הון או חוב ודיגיטציה של רישום התהליכים, הסליקה שלהם וכדומה. הקריפטו מביא בשורה בתחום הזה, כשגופים יכולים לגייס כסף בטוקנים מאוד ספציפיים, שאינם הון או חוב, וזה יאפשר גמישות רבה יותר לתאגידים, כמו גם אתגרים חדשים לרשות".

בשאלות מה בעצם המעמד של טוקנים כאלו, כשלמשל חברה מבטיחה לבעלי הטוקנים שלה סכום כסף צבוע שיישאר בקופה, אשר במקרה שהיא לא עומדת בהתחיבויותיה הוא עובר אליהם, מה מקומם בסדר הנשיה - האם הם לפני בעלי החוב או אחריו, מודה גילדין כי אין על כך כרגע תשובה. "נצטרך להתמודד עם השאלה, והמסגרת הרגולטורית תצטרך להיערך לכך".

שמענו את ראש רשות שוק ההון מתבטא נגד השקעה בקריפטו בפנסיה. אתם כרשות, חושבים שזה נכון שהציבור יהיה בקריפטו?
"אנחנו חושבים שהתחום הזה קיים והוא כאן להישאר, והציבור יהיה בו. יש בעולם הזה מספר סיכונים, ראשית סיכון המחיר - התנודתיות בתחום היא גבוהה, וזה כבר עניינו של המשקיע אם הוא רוצה להשקיע בנכס כזה. כמובן שצריך ללמוד את התחום, כמו בכל השקעה אחרת, ויש הרבה מאוד מידע נגיש בחו"ל וגם בארץ. סיכונים אחרים כמו משמורת, אבטחת מידע וכד', הם משהו שהרגולטור צריך לטפל בו. הגנת משקיעים היא חשיבות עליונה מבחינתנו, אנו נשים על כך דגש רב ונדאג להגנה, בלעדי זה השוק לא יוכל לצמוח.

"העברנו לאחרונה את עמדתנו לוועדת הקריפטו שהקים שר האוצר, ואני מאמין שמשם הדברים יתקדמו".

אתם תפתחו גם מכשירי שוק הון ייעודיים - נראה קרן סל על קריפטו של חברה ישראלית?
"קודם כל כבר רואים מכשירי שוק הון לקריפטו (הכוונה לאג"ח מגובות קריפטו, א"א), ויהיו עוד, ואם כל התנאים יבשילו נראה גם קרנות סל. כרגע בעולם הן עוקבות אחר חוזים על הביטקוין, בגלל בעיה של קביעת מחיר ה-SPOT (מאחר שהוא נסחר בהרבה בורסות בעולם ובחלקן יש בעיות נזילות, ישנם הפרשים בשער הביטקוין בין מקומות שונים, וקל לעשות מניפולציה על המחיר, א"א)".

 אתה נשמע אופטימי לגבי התעשייה, כשדווקא בעקבות הצניחות האחרונות במטבעות יש מי שמספידים את התחום.
"צניחה של מעל ל-50% בביטקוין זה משהו שקרה כבר כמה פעמים, זה טיבו של נכס תנודתי. אך הפעם בניגוד ל-2017, השוק מגיע למצב הזה כשיש חברות עם מוצרים וטכנולוגיה שיכולים לתת ערך אמיתי, שבהמשך ישתלב בכלכלה המסורתית ויתרום לפריון.

"ישראל לדעתי צריכה לעודד את התפתחות הקריפטו, יש לנו את ההון האנושי.  הסקפטיות מובנת, כשזוכרים שמי שמפתחים את כל העולם הזה הם אנשים מאוד מאוד צעירים; ויטאליק בוטרין (מייסד את'ריום, א"א) הוציא את הווייט-פייפר של המטבע רגע אחרי התיכון. הם מאתגרים את התפיסות שלנו, וזה בסדר, כל זמן שזה יהיה בסיס להתפתחות".