הירידות בשוק מסכנות את עסקאות הביומד: "האנג אובר מגל ההנפקות הענק"

תחום הביומד בשוק ההון נמצא כיום במצוקה. מדד נאסד"ק ביוטק  המייצג את הביקוש לחברות צעירות בתחום הטכנולוגיה הרפואית החדשנית, איבד 36% מהשיא אליו הגיע באוגוסט 2021. זאת לאחר עשור של עליות כמעט רצופות, בהן הכפיל המדד את שוויו פי 5. לשם השוואה, מדד הנאסד"ק  איבד באותה תקופה 24% מערכו מהשיא, ומדד S&P  איבד 15%.

בכיר בתחום הביומד, ד"ר מרק צ'רסט, שותף מייסד בקרן השקעות של קבוצת LifeSci, טוען כי "לא חווינו כאב כזה מאז המשבר של 2007-2008. ירידות הערך הן דרמטיות. למדד נאסד"ק ביוטק מעולם לא היו שנתיים רצופות של ירידות, עכשיו יש".

הקושי להשלים עסקאות רכישה גדולות בעקבות המפולת בשוקי המניות הגיע גם לתחום הביומד. השבוע חברת אלרון  מקבוצת דסק"ש דיווחה לבורסה כי חברת האורתופדיה האמריקאית ביובנטוס (Bioventus), שהתחייבה לרכוש את חברת שיקום הסחוס הישראלית קרטיהיל (בה מחזיקה אלרון 27%) פנתה אליה בבקשה לדון מחדש בתנאי העסקה. קרטיהיל הייתה אמורה להירכש תמורת 350 מיליון דולר, ו-150 מיליון נוספים אם החברה תרשום הכנסות של לפחות 100 מיליון דולר במהלך שנה אחת.

 הטכנולוגיה של קרטיהיל / צילום: באדיבות החברה

במקביל הודיעה ביובנטוס כי גיוס חוב של 415 מיליון דולר שביקשה לבצע כדי לממן את העסקה, בוטל בגלל תנאי השוק. "אנחנו מחפשים מימון חלופי לתשלום המקדמה עבור האופציה לרכישת קרטיהיל", מסרה.

בעלי המניות הגדולים בקרטיהיל הם אלרון, קרן אקסלמד וקרן פרגרין, עבור השתיים האחרונות מדובר בעסקה שנייה הנופלת קורבן לחולשת השוק בשוק הביומד הישראלי: חברת הרובוטיקה ממיק, גם היא בשליטת הקרנות, הייתה אמורה להתמזג ל-SPAC בוול סטריט לפי שווי של מיליארד דולר, והודיעה על ביטול העסקה אחרי שכבר נחתמה.

אי ודאות אופפת גם את ה-SPAC קקטוס 1 של כלל ביוטכנולוגיה  ושותפים נוספים, אשר גייס 110 מיליון דולר להשקעה בחברה ששווייה יהיה בין חצי מיליארד למיליארד דולר. בתנאי השוק הקיימים, יהיה קשה למצוא עסקה בגודל כזה שתשכנע את משקיעי הספאק להשאיר את הכסף בחברה. 

"האנג-אובר מגל ההנפקות הענק"

"חברות רבות נסחרות מתחת למזומן שלהן למרות שיש להן מזומן לכמה שנים קדימה. זו תופעה חדשה לי", אומר צ'רסט. "אנחנו רגילים לראות חברות נסחרות מתחת למזומן כשהמזומן מוגבל ואירוע מימון נמצא באופק, אבל לא כשהן יכולות לחיות בלי גיוס עד הגאות הבאה. מבחינתי זו עדות לעוצמת המגמה, ולאופן שבו היא לא מבדילה בין חברות".

מדוע זה קורה?
"אחת הסיבות היא ההאנג-אובר מגל ההנפקות הענק של השנתיים האחרונות. מספר החברות שנסחרות אחרי הקורונה גבוה ב-40%-50% מאשר לפניה, אבל כמות הכסף לא גדלה באותה המידה. למשקיעי התחום פשוט אין מספיק כסף וקשב להתייחס לכל כך הרבה חברות.

"במקביל, משקיעים שזרמו לתחום הבריאות כשבתחומים אחרים לא ניתן היה להשיג תשואה בגלל הריביות הנמוכות, עזבו בהמוניהם כשהכסף הזול שלהם נגמר ומנגד נוצרו הזדמנויות אחרות".

 מרק צ'רסט, שותף ומייסד בקרן ההשקעות של LifeSci / צילום: יח''צ

זה החטא ועונשו, אומר צ'רסט. "ב-2020-2021 הוולואציות הרקיעו שחקים, גם עבור חברות בשלבים מוקדמים מאוד. הן פומפמו על ידי משקיעי אלגוריתם. אמרנו כבר בזמנו - אלה ולואציות שלא תואמות שום מתמטיקה, אבל כל עוד אנשים הרוויחו כסף, זה נמשך.

"אבל כעת, אם החברות הללו מדווחות חדשה לא טובה - והרוב המוחלט של תוצאות הניסויים שפורסמו השנה היו לא מספיק טובות - הן נופלות בלי רצפה. ראיתי חברות משמידות 20 מיליארד דולר תוך חודשים ספורים. עבור ההנפקות של 2021, שכמעט כולן בתחום הביומד, ההחזר החציוני הוא מינוס 50%. התמהיל הוא המון חברות שהתרסקו כליל, ומעט מאוד הצלחות שמהן נגזר כל הערך שנותר".

צ'ארסט משתדל לשמור על פרופורציות. "עברתי את משבר 2008, והוא נתן לי קצת משמעת לגבי וולואציות, אבל גם איזו שהיא תחושה שיש למה לצפות אפילו כשדברים נראים נורא".

חברה שהנפיקה ב-2021 וכעת נסחרת מתחת למזומן - זו הזדמנות השקעה? או שכל מחזור החברות הזה בעייתי?
"אני מתלהב היום מחלק מהחברות בביומד. אלו שיש להן מזומן שנתיים-שלוש קדימה, ובטווח הזה הן אמורות להגיע לאירועים בוני ערך, ויש להן בעל מניות חזק שיכול לחלץ אותן בעת צרה - על החברות האלו הייתי הולך עכשיו".