הן היו שוות יותר ממיליארד דולר, ואז התרסקו: שלוש חברות שממחישות את עומק המשבר בהייטק

המפולת בשוק ההון בימים האחרונים רק החריפה את מצבן של חברות הטכנולוגיה, שאיבדו גובה עוד קודם לכן, לאחר שנתיים חזקות בתחום. מניות הטכנולוגיה הישראליות, חלקן ותיקות וחלקן כאלה שהחלו להיסחר בעקבות הנפקות במהלך 2021, איבדו אחוזים ניכרים מהשווי שלהן מאז השיאים שרשמו.

אנליסט הטכנולוגיה של בית ההשקעות פסגות, שחר כרמי, כותב כי בפן הריאלי, גם לאחר שוך מגפת הקורונה - המהפכות הטכנולוגיות הגדולות (במסחר המקוון, הפינטק, הבינה המלאכותית, הרכב האוטונומי ועוד) לא ייעלמו, אלא לכל היותר המגמות יתמנו מעט.

  

עם זאת, בפן הפיננסי, מאז שהאינפלציה "הרימה ראש" בסוף 2021, נגמרה התקופה של הזרמת הכספים לשוק, ולדבריו, בארה"ב "הורדת האינפלציה מחייבת העלאת ריבית, סיום תהליך רכישת אג"ח וטון ניצי מאוד, המעיד על כוונה להמשיך ולהעלות את הריבית ככל שיידרש, גם במחיר של פגיעה בכלכלה בטווח הקצר".

בחיבור שני הצדדים, הריאלי והפיננסי, כרמי אומר כי "חברות שהציעו צמיחה מאוד גבוהה (שהועצמה על ידי הקורונה) הציתו את דמיונם של המשקיעים, והביאו אותם לרכוש מניות לפי שוויים גבוהים מאוד, גם כשמדובר בחברות מפסידות, מן הטעם שבעתיד הרחוק, חברות אלה ייהנו מהכנסות אדירות ומרווחים מרשימים.

"מכפילי מכירות של 10, 20 ואפילו 30 הפכו למראה נפוץ", אך לאחר שינוי הכיוון, מניות אלה יורדות, בפרט חברות שלא מציגות תזרים חיובי. "נכון להיום, חברה שלא מרוויחה כסף הופכת כמעט למוקצה, ועדיין, למרות הירידות החריפות, אנחנו מצויים בסביבת מחירים לא זולה", מתריע כרמי.

על רקע המומנטום השלילי של התקופה האחרונה, הנה שלושה סיפורים קטנים על ירידות שווי גדולות בתחום.

טוקספייס: פרזנטורית בולטת של טרנד ה-SPAC

טוקספייס  (Talkspace) הפכה לפרזנטורית בולטת של טרנד חברות ה-SPAC (חברות ללא פעילות שמגייסות כסף בבורסה במטרה לרכוש חברה קיימת). זה היה טרנד משמעותי בוול סטריט ב-2020-2021, אך מאז הוא דעך, מספר ההנפקות התכווץ, והחברות שמוזגו לחברות SPAC סבלו (ועדיין סובלות) מסנטימנט שלילי.

לא תמיד החברות שמוזגו בעסקאות האלה התאימו לשוק הציבורי, ורבות הציגו תוצאות מאכזבות אחרי המיזוגים. 

טוקספייס הפכה לדוגמה מייצגת לתופעה. החברה, שהוקמה על ידי בני זוג מישראל, אורן ורוני פרנק, פיתחה פלטפורמת אונליין למתן שירותים בתחום בריאות הנפש, המחברת בין מטופלים ובין פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ומאפשרת להם לתקשר בווידיאו או בצ'אט.

 הנפקת טוקספייס בנאסד''ק / צילום: צילום מסך מתוך אתר נאסד''ק

בשיא ההייפ, בינואר 2021, היא הודיעה על מיזוג לחברת SPAC לפי שווי פעילות מכובד של 1.4 מיליארד דולר - כשנתיים לאחר שגייסה לפי שווי של 300 מיליון דולר. במצגת שפורסמה ביום ההודעה על המיזוג נכתב שלחברה יש "פרופיל פיננסי יוצא דופן", והתחזית שנמסרה הייתה להכנסות של 125 מיליון דולר ב-2021 (תחזית שלא התגשמה) ו-285 מיליון דולר ב-2023, לעומת 74 מיליון דולר ב-2020.

בדומה להרבה חברות שהגיעו לשוק הציבורי ב-2021, גם טוקספייס לא הייתה רווחית: ב-2020 ה-EBITDA שלה (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי, בגובה 15 מיליון דולר, ולפי התחזיות היה אמור להפוך לחיובי רק ב-2022.

מגפת הקורונה, שכפתה הגבלות של ריחוק חברתי, הקשתה על מטופלים בתחום להיפגש עם המטפלים, והמפגשים הווירטואליים של טוקספייס היוו פתרון מתאים; זה היה הרקע למיזוג ולשווי. אולם תוך זמן קצר מהפיכתה לציבורית, מחקה טוקספייס למשקיעים ערך רב.

הרקע לכך, מלבד הסנטימנט השלילי לחברות שמוזגו ל-SPAC, ובהמשך גם מעבר להעדפת השקעה בחברות ערך רווחיות על פני חברות צמיחה, היה התגברות התחרות בשוק, וכן חזרה מסוימת לשגרה לצד המגפה במדינות רבות.

וכך, בנובמבר שעבר, לאחר מחיקת כמיליארד דולר משווי החברה, נאלצו בני הזוג פרנק, המייסדים, לעזוב את תפקידיהם (מנכ"ל ומנהלת השירותים הקליניים), ונציג חברת ה-SPAC, דאגלס בראונסטין, מונה למנכ"ל זמני (עד כה לא מונה מנכ"ל קבוע).

 אורן פרנק, מייסד טוקספייס / צילום: יוטיוב

גם עזיבת המייסדים לא עצרה את ההידרדרות, והמניה נפלה השבוע לשפל של כל הזמנים, שמשקף לטוקספייס שווי של 190 מיליון דולר. בפועל, השוק מתמחר את פעילות החברה בשווי אפסי, משום שבסוף הרבעון הראשון היו לה בקופה 184 מיליון דולר.

איירובוטיקס: ריחפה כל הדרך למטה בת"א

מניית איירובוטיקס  זינקה ביום רביעי בשיעור דו-ספרתי, לאחר שהחברה, העוסקת באיסוף, ניתוח והנגשת מידע באמצעות רחפן אוטומטי, דיווחה על הזמנה עתידית מגוף ממשלתי באיחוד האמירויות, בסך 2 מיליון דולר.

למרות העלייה החדה, משקיעים בהנפקת החברה בת"א בקיץ שעבר רחוקים מלרוות נחת ממניית החברה, שיכולה לשמש מודל מייצג לגל הנפקות הטכנולוגיה ששלח לבורסת ת"א עשרות חברות סטארט-אפ מפסידות לאחר פרוץ משבר הקורונה, אשר איבדו מאז מחצית משוויין ואף יותר.

איירובוטיקס עצמה הצליחה להנפיק בספטמבר 2021 לפי שווי של 100 מיליון שקל, לאחר שחודש קודם לכן היא נאלצה לבטל ניסיון הנפקה ראשון בשל היעדר ביקושים. בהנפקה שבוצעה לבסוף גייסה החברה 21 מיליון שקל, לפי שווי חברה הנמוך בכ-40% מזה שבו ניסתה להנפיק בתחילה, ונמוך ב-90% כמעט ביחס לשווי של יותר מ-750 מיליון שקל שלפיו ביצעה החברה גיוס הון פרטי כשלוש שנים לפני כן. זאת נוכח הצורך האקוטי שלה במזומנים להמשך פעילותה, כפי שהעידו דוחותיה הכספיים, ששיקפו את מצבה הפיננסי המאתגר.

 רחפן של איירובוטיקס / צילום: יוני בן חיים

מאז ההנפקה, הגרף של איירובוטיקס מצביע על מגמת ירידה חדה, ועד יום ג' השבוע, היא איבדה קרוב ל-75% מערכה (במחזורי מסחר לא גדולים) לשווי של 30 מיליון שקל בלבד.

את שנת 2021 סיימה החברה עם הפסד נקי של 19.2 מיליון דולר על הכנסות של 3.3 מיליון דולר. הוצאות החברה ב-2021 גדלו, בעיקר בשל תשלום מבוסס מניות לעובדים. מנהלי החברה, בראשות המנכ"ל מאיר קליינר והמייסד והנשיא לענייני האסטרטגיה והפיתוח העסקי רן קראוס, קיבלו ב-2021 תגמולים בעלות כוללת של 5 מיליון דולר.

קלטורה: אכזבה מהתוצאות ריסקה את המניה

גם קלטורה  הגיעה לשוק בניסיון השני שלה - אך במקרה שלה מדובר על וול סטריט ולא על ת"א. החברה הישראלית, בניהולו של המייסד המשותף רון יקותיאל, פיתחה ומשווקת מערכות לניהול וידיאו עבור ארגונים וחברות מדיה. היא יצאה להנפקה באפריל שעבר, אך ביטלה אותה בשל ביקושים נמוכים. כעבור שלושה חודשים, היא הנפיקה בהצלחה בנאסד"ק בשווי נמוך יותר מהמתוכנן במקור, 1.24 מיליארד דולר במקום כ-2 מיליארד דולר, וגייסה 150 מיליון דולר.

גם קלטורה רכבה על גלי הקורונה בדרך לשוק הציבורי, והתשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה הצביע על עלייה בהכנסות על רקע המגפה. עם זאת, גם הפסדיה ב-2020 גדלו, כי החברה האיצה את המעבר שלה לענן הציבורי, במטרה לענות על ביקושי הלקוחות.

מכל מקום, כשקלטורה הונפקה, יקותיאל הבטיח כי "החברה צומחת מהר, ועכשיו, מעמדת כוח, נגדיל את ההשקעות בשיווק. מהפכת הווידיאו רק החלה. הקורונה האיצה את הטרנד, הגדילה מודעות ותקציבים". 

 הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

בתחילה עלתה המניה והגיעה לשיא ששיקף לחברה שווי של כ-1.7 מיליארד דולר. אולם, בהמשך המגמה השתנתה, וכיום שווי החברה (שהתאוששה מעט מהשפל שאליו צנחה לאחרונה), ומגיע ל-190 מיליון דולר בלבד, ירידה של 85% מההנפקה. בסוף הרבעון הראשון היו לקלטורה 120 מיליון דולר בקופה, שמהווים כ-63% מהשווי שלה.

הירידות הגדולות במניה הגיעו על רקע אכזבה מהתוצאות הפיננסיות. כך למשל, בנובמבר שעבר, התחזיות שיקפו לשוק שה-EBITDA השנתי יהפוך לשלילי לעומת EBITDA חיובי ב-2020, והחברה מסרה כי היא בעיכוב מסוים בגיוסי העובדים ביחס לתוכניותיה המוקדמות.

בהמשך, בדוחות השנתיים התוצאות היו נמוכות מתחזיות בשוק. בדוחות הרבעון הראשון, שפורסמו השבוע, החברה העריכה שתצמח השנה ב-5%-8% (צמיחה חיובית, אך נמוכה משמעותית מהצמיחה ב-2021, שהייתה 37%), ושתציג EBITDA שלילי של 27-32 מיליון דולר.