ישראל מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי, אך לא ערוכה לגלי חום קיצוניים

בסוף השבוע הקרוב, מזג האוויר הנוח למדי יפנה את מקומו לשרב אביבי. במישור החוף צפויים לשרור 35 מעלות בצל, ואילו בצפון הנגב ובעמקי הצפון 40 מעלות. זהו אמנם אירוע חום קצר ואופייני לעונה, אך מומחים מבהירים: על פי המודלים, שינויי האקלים יגרמו לכך שגלי החום הממושכים יתחילו להופיע יותר ויותר גם מחוץ לעונת הקיץ. הם יהפכו קשים יותר, תוך פוטנציאל להשלכות מסכנות חיים ולפגיעה בתחומי חיים רבים.

"גל חום ממושך באביב עשוי להיות דרמטי יותר בהשלכותיו מאשר גל חום במרכז הקיץ, מפני שהפיזיולוגיה הגופנית שלנו עוד לא מותאמת לתנאי החום לאחר החודשים הקרים, ונדרש לנו זמן הסתגלות", אומר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "לגלי חום יכולות להיות השפעות 'נגררות' כבדות: בתחילת אוגוסט אשתקד, שבוע לאחר גל חום כבד, הייתה השריפה הגדולה בהרי ירושלים. גלי חום ממושכים יוצרים תשתית לא רק לסכנות בריאותיות מידיות, אלא גם לשריפות גדולות על השלכותיהן הרבות".

העשור האחרון ממחיש היטב את השלכות ההתחממות המואצת, שכן הוא העשור החם ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה. שנת 2021 לבדה תיזכר בזכות טמפרטורת שיא של קרוב ל־50 מעלות צלזיוס בקנדה, הדומה לערכים שדווחו במדבר סהרה הלוהט באלג'יריה. בד בבד, אירופה וארה"ב סיכמו את הקיץ החם ביותר שתועד בהיסטוריה שלהן, ובורחויאנסק שברוסיה הקרה נמדדו 38 מעלות - שיא ארקטי חדש. החום הצורב המיס כבלי חשמל, גרם לפגיעה בתשתיות ובכבישים, והוביל לעלייה במספר מקרי המוות. המומחים הצהירו: מדובר בסדר אקלימי חדש ומסוכן.

 פעולות כיבוי אש ברוסיה, שם מתמודדים עם שריפות רבות / צילום: Associated Press

ישראל כבר חשה את הסדר החדש על בשרה. אם הטמפרטורה הגלובלית עלתה עד כה בכמעלה מאז העידן הטרום־תעשייתי, והשאיפה העולמית היא לבלום את ההתחממות בסף המעלה וחצי בממוצע - בישראל הטמפרטורה כבר עלתה ב־1.6 מאז שנות ה-50. היא אף תטפס, כך לפי ההערכות, ב־2.3 מעלות עוד לפני סוף המאה, או לפי התרחיש הפסימי - ללא הפחתת פליטות גזי החממה בעולם, ב־4.5 מעלות.

"בישראל אנחנו כבר רואים התחממות מובהקת", אומרת פרופ' הדס סערוני, קלימטולוגית מאוניברסיטת תל אביב. "בקיץ, אין לנו זמן קריר בין גל חום אחד לאחר. אנחנו עם עומס חום של 24 שעות בקיץ כבר היום. החמרה של זה מבחינת העוצמה והמשך, תגביר את אי הנוחות ותגרום לאנשים להיות פחות מסוגלים לנצל את המרחב הציבורי, למרות שאנחנו כל כך צריכים את השטחים הפתוחים ואת היציאה מהבית".

ב־2050 יהיו בישראל 30% יותר ימים חמים מאוד

כיצד ייראה הקיץ הישראלי בעתיד? לפי השירות המטאורולוגי, עד שנת 2050, ברחבי הארץ נחווה גידול של כ־30% במספר הימים החמים מאוד ותוספת של כ־20% במספר הלילות החמים. מספר גלי החום יגדל, אורכם יתארך ושיא הטמפרטורה צפוי להגיע ליותר מ־42 מעלות צלזיוס, בצל. שולי העונות החמות יתארכו, וכל אזור בישראל יושפע אחרת.

ברצועת החוף צפוי גידול של כ־60% במספר הימים החמים, ומספר גלי החום יוכפל; בנגב, יתרבו ימי החום הקיצוני פי שלושה ומספר גלי החום יוכפלו; באזור הרי המרכז צפויה תוספת של כ־70% למספר הלילות החמים; באזור הבקעה, הטמפרטורה הממוצעת עלולה לעלות ביותר משתי מעלות עד סוף המאה; ובאזור הכנרת, מספר הימים הקיצוניים יגדל ב־60% וערכי שיא הטמפרטורה בגל חום אופייני באמצע המאה צפוי להגיע אף מעל ל־48 מעלות צלזיוס.

  

לפי מחקר שפורסם לאחרונה, שינויי האקלים כבר הפכו את גלי החום לקיצוניים פי חמישה ממה שהיו עשויים להיות. אך אף שהמדע ברור מזה שנים, ושישראל נמצאת ב"הוט ספוט" אקלימי, בניגוד למדינות אירופה וצפון אמריקה, עדיין אין לה כל תוכנית פעולה להתמודדות עם אירועי גלי חום מתעצמים. לאירועים שכאלו עלולים יכולות להיות השלכות כבדות משקל - בריאותיות, כלכליות, וכאלו הנוגעות לשגרת החיים במגוון זירות. תרחיש ייחוס לאומי בנושא נמצא כעת רק בשלבי גיבוש ראשונים, וברשויות לא יודעים לומר מתי יושלם.

"אם העולם ימשיך להתנהל בתרחיש של עסקים כרגיל, הטמפרטורות תעלנה בצורה כל כך משמעותית, שעד סוף המאה, הטמפרטורה בירושלים תגיע ל־35 מעלות, כמו בבאר שבע בצהרי היום", אומר אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי. "בשנת 2100, זה אומר עומס חום בלתי נסבל. אם נגיע למצב שבו יהיו ימים שיהיה קשה לצאת מהם מהבית באזורים מסוימים, אנחנו צריכים להיערך לכך מערכתית בהתבסס על הנתונים המדעיים. היינו צריכים להתחיל להיערך כבר לפני 30 שנה".

החום הקיצוני גורם למאות מקרי מוות בארה"ב בשנה

ההשפעות הבריאותיות של גלי חום בצל הטמפרטורה המטפסת, נותנות אותותיהן בעולם כבר כיום: חום קיצוני הוא תופעת מזג האוויר הקטלנית ביותר בארה"ב ב־30 השנים האחרונות, ואחראי למאות מקרי מוות בשנה. טמפרטורות גבוהות מגדילות את הסבירות לתשישות חום ולמכת חום, עלולות להעלות את לחץ הדם, להחמיר מצבים נוירולוגיים כמו טרשת נפוצה, ואף להפוך תרופות מסוימות לפחות יעילות.

מחקר שפורסם לאחרונה ב־Environmental Health Perspectives, מצא כי 12% מביקורי הילדים בחדרי מיון בסוף האביב והקיץ בשנים 2018-2016 ב־47 בתי חולים, מיוחסים לטמפרטורות הגבוהות. בימים מסוימים, כמעט שליש מהביקורים נקשרו למחלות חום דוגמת מכת חום, ורבע בשל דלקות מעיים חיידקיות המיוחסות לחום. לפי החוקרים, גופם של ילדים סובל מהשפעות ייחודיות של חום, ולכן ככל שיהפכו גלי החום לתדירים, עוצמתיים וממושכים יותר, כך גם תעלה פגיעותם.

בישראל, טמפרטורה גבוהה נמצאה כקשורה ללידת תינוקות במשקל נמוך, לעלייה בסיכון לשבץ, ולהתרבות מחלות מדבקות - כולל קדחת מערב הנילוס וסלמונלה. "עם עליית הטמפרטורה, התחלואה והתמותה מגורמים אלה צפויה להחמיר", אומרת ד"ר מיה נגב, ביה"ס לבריאות הציבור אוניברסיטת חיפה. "יש פערים גדולים בין אוכלוסיות בישראל, אוכלוסיות חזקות ובריאות שיכולות להגן על עצמן, בעיקר באמצעות מזגן, ואוכלוסיות רגישות שהן הרבה יותר חשופות וצפויות להיפגע יותר: קשישים, חולים ואנשים שחיים בעוני ועוני אנרגטי, שאין להם נגישות למזגן, ואנשים שעובדים בחוץ".

הדברים הללו אינם חדשים. למעשה, הם ידועים מזה עשורים. גם אם מדובר בדיווחים שנדחקים לשולי החדשות, לימי החום הקשים יש השלכות על מערכת הבריאות. כך, למשל, בגל חום בספטמבר 2020, במשך יממה, העניקו במד"א טיפול רפואי ליותר מ־230 בני אדם שסבלו מפגיעות חום.

אולם למרות זאת, המדינה כושלת בהיערכות מערכת הבריאות להחמרתם. "כיום, למערכת הבריאות בארץ עדיין כלל אין תוכנית הערכות לשינוי אקלים. רק לאחרונה החל משרד הבריאות לגבש תוכנית. במחקר שערכנו בחיפה נמצא שהמודעות לנושא נמוכה במערכת הבריאות, ושחסרים הנחיות ותקציבים ברמה הלאומית", מסבירה נגב. "למעשה, לא נעשתה הערכה של עלות ההיערכות לשינוי אקלים במערכת הבריאות בישראל עד כה".

 מעיין דני. בהרי המרכז צפויים עוד כ־70% לילות חמים / צילום: Associated Press, Nasser Nasser

נגב מדגישה כי למדינה ישנם כלים להפחתת או למניעת החשיפה לטמפרטורה מסכנת חיים. "רשויות מקומיות צריכות לפעול כיום כדי להפחית את הטמפרטורה בתחומיהן באמצעות תכנון עירוני מותאם אקלים, כולל עצים, הצללות וקירור טבעי של מרחבים ציבוריים, רחובות ומוסדות חינוך. את העצים, שיפחיתו ב־2050 את הטמפרטורה בעיר, צריך לשתול היום. ערים ומדינות יכולות להיערך ולהפחית את הפגיעה העתידית. אך בישראל, רק מספר קטן של רשויות חזקות הכינו תוכנית לכך. אוכלוסיות ורשויות חלשות יישארו מאחור וייפגעו יותר בעתיד", מסכמת נגב.

הסכנות הגלומות בגלי חום הן גם כלכליות. בארה"ב, הפסדי פריון כתוצאה מחום עולים כ־100 מיליארד דולר בשנה, וככל שימי החום הקיצוני יהפכו תכופים יותר - הנתון יכפיל את עצמו עד 2030, אז יעמוד על כ־1% מהתמ"ג. מצבי הקיצון מסכנים גם את החקלאות. הנה דוגמה אחת: במהלך גל החום בארה"ב ב־2012, יבול התירס ירד ב־13%, מה שהוביל לעלייה חדה במחירם, משום שמדובר בספקית 40% מהיצור העולמי.

המקררים והמזגנים פחות יעילים מול המצב

תחנות כוח המספקות חשמל, מקררים ומזגנים, הופכים פחות יעילים ככל שמזג האוויר מתחמם. לקווי חשמל יש קיבולת נמוכה יותר בחום קיצוני, ורשת החשמל עלולה לקרוס בדיוק כאשר אנשים זקוקים לקירור כאוויר לנשימה. שיבושי חשמל עלולים לגלוש לתשתיות אחרות, כמו תברואה במים, משאבות דלק ותחבורה ציבורית. במאי 2020, אז פקד את ישראל שרב אביבי חריג וממושך דווקא בעונה בה צריכת החשמל הקבועה נמוכה באופן יחסי, כמעט ונגמרו הרזרבות של חברת החשמל. לכן, היה צורך "להשיל" צרכנים כבדים מהרשת, ולהעבירם לצריכת חשמל מזהמת באמצעות גנרטורים.

"לישראל צריכה להיות תוכנית היערכות לגלי חום משמעותיים", אומר סתיו. "במערכת הבריאות והרווחה, בגופי החירום וההצלה וגם ברשויות המקומיות. גלי החום כאן להישאר, להתעצם ולהתארך. בעשור הקרוב אנחנו נראה טמפרטורות שיחצו את ה-50 מעלות בעמקי המזרח ונאתגר את שיאי הטמפרטורה ההיסטוריים בכל הארץ שוב ושוב. אמנם אנחנו אוכלוסייה למודת חום, אבל לא כולנו עמידים באותה המידה. בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות על כך שגם אצלנו יש עליה בפניות למיון, באישפוזים וכנראה גם בתמותה עודפת סביב גלי חום משמעותיים".