הקאמבק של הדולר: כל הסיבות לפיחות החד של השקל מתחילת השנה

שינוי תנאי המשחק מצד הבנקים המרכזיים, שהחלו בהעלאות ריבית, הביא עימו טלטלה בשווקים שלא פסחה על שוק המט"ח, שם נרשם שינוי דרמטי במגמה של המטבע המקומי שנסוג מול הדולר מתחילת השנה. היום הדולר מזנק ביותר ב-1% ל-3.46 שקלים בצל הירידות בשווקים הפיננסים.

מאחד המטבעות החזקים בעולם השקל הפך השנה לאחד המטבעות החלשים מול הדולר מבין המטבעות המרכזיים בעולם. זאת אחרי שהשקל עלה לשיא בשנת 2021 לאור הצמיחה החזקה, העליות בשווקים, האקזיטים של חברות ההייטק ורכישות המט"ח של בנק ישראל.

תנועות ההון שנכנס או יוצא מהמדינה מגלמות את הביקוש וההיצע למט"ח, אך את שינוי המגמה שצפוי להשפיע על האינפלציה, על הריביות בישראל ועל כלל המשק, צריך לנתח קודם בפרספקטיבה רחבה יותר של עליית הדולר בעולם. לאור העצבנות בשווקים שהחלה מאז תחילת השנה, "הריצה לנכסים בטוחים" העלתה את קרנו של הדולר האמריקאי.

בעולם הדולר עלה לשיא של 20 שנה, בין היתר על רקע הצפי להעלאות ריבית בארה"ב על מנת לרסן את האינפלציה והפלישה לאוקראינה בסוף פברואר שהחריפה את האי ודאות. מול השקל לעומת זאת הדולר קרוב לשיא של שנתיים, כאשר מצוקת הדולרים בשוק המקומי מורגשת מכורח פעילותם של גופי ההשקעות המוסדיים, שנאלצים לגדר את השקעתם כנגד הירידות בשווקים הפיננסים.

  

אלא שכמה מהגורמים שהביאו אשתקד להתחזקות השקל ירדו מקדמת הבמה והשאירו את המגרש לכוחות שפועלים להיחלשות השקל, כמו למשל הירידות בשווקים מעבר לים, שבאו לידי ביטוי ביתר שאת בחודש האחרון. האם המגמה של היחלשות השקל תימשך, מי הנפגעים מהמצב ומי נהנה מהתחזקות הדולר? כדי לענות על השאלות הללו צריך לבחון מה הן הסיבות להתחזקות הדולר מול השקל, או אם תרצו להיחלשות השקל מול הדולר.

הפרשי הריביות לטובת ארה"ב

סיבה מרכזית להתחזקות הדולר על פני השקל נעוצה בהפרשי הריביות בין ארה"ב לבין ישראל. על פי התיאוריה, מאחר שהריבית בארה"ב גבוהה יותר, המשקיע ירצה להמיר את השקלים שבידיו לדולרים על מנת להשיא תשואה גבוהה יותר. בפועל, הדבר מתבטא לא בהכרח בפעולות של המשקיע הקטן אלא בעיקר בגידורים של גופי ההשקעות המוסדיים, או חברות עסקיות, שמבקשים לנטרל את ההשפעה של שינויי שער החליפין.

בזמן שהצפי להעלאות ריבית בארה"ב מטפס מעלה, פערי הריביות מתרחבים וכך מתחזק הדולר האמריקאי. כמו השקל, גם האירו נחלש מול הדולר בשל פערי הריביות, אך שם הבנק המרכזי האירופי (ECB) מנומנם בכל הנוגע להעלאות ריבית שיחנקו את הכלכלה, למרות שהאינפלציה גבוהה הרבה יותר מזו שבישראל.

"אם בישראל אנו מצפים לשלוש עד ארבע העלאות ריבית עד סוף השנה, הרי שבארה"ב קיים צפי בשוק לשמונה העלאות ריבית עד לסוף שנת 2022. מריבית שקלית נוכחית של 0.35% אנו צפויים לסיים את 2022 עם ריבית של 1%. לעומת זאת, הריבית הדולרית צפויה לעלות מ-1% כיום לרמה של עד 2.5% בסוף 2022", אמרה ורד יצחקי, מנכ"לית פרוטקטיב ו-EZ Finance. "סיבה נוספת לצפי של התחזקות הדולר אל מול השקל הוא התפכחות של משקיעים בשוק ההון לגבי הנפקות מתחום ההייטק בישראל. השקעות של קרנות זרות בחברות ישראליות היוו קטליזטור מרכזי להיחלשות הדולר מול השקל בשנתיים האחרונות. בזמן הקרוב אנו צפויים לראות פחות דולרים של משקיעים מחו"ל שיושקעו בתעשיית ההייטק, מגמה שצפויה לחזק את הדולר מול המטבע הישראלי".

 ורד יצחקי / צילום: תמר מצפי

בהתחשב בהיקף העצום של הדולרים שרכש אתשקד בנק ישראל על מנת לצמצם את ההיצע בשוק, סביר להניח כי בבנק ישראל נהנים מפערי הריביות שמביאים להיחלשות השקל, אם כי המחסור בדולרים בשוק המקומי עשוי להביא את בנק ישראל לספק במקרה קיצון דולרים מיתרות המט"ח האדירות שצבר, כפי שעשה במשבר הקורונה. 

חלק מהגורמים שתמכו בשקל ירדו מהמגרש

סיבה נוספת שתורמת להיחלשות השקל נעוצה בסיום תוכנית הרכישות של בנק ישראל בשוק המט"ח בהתאם לצמצום המדיניות המוניטרית. בשנה שעברה בנק ישראל רכש דולרים בהיקף של 35 מיליארד דולר על מנת למתן את התחזקות השקל במטרה לסייע למנוע צמיחה מהותי של המשק - היצואנים. אבל אי אפשר להמשיך לרכוש דולרים בעולם של העלאות ריבית שנועדו לרסן את האינפלציה. מדובר בפעולות מנוגדות. מצד אחד, רכישות הדולרים מצמצמות את ההיצע בשוק וכך תורמות להתחזקות הדולר, כשהביקוש עולה וההיצע דל ערכו של הדולר עולה. ומצד שני העלאות ריבית מייקרות את מחיר הכסף ומסייעות על פי התיאוריה לעליית ערכו של השקל.

כמו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם המערבי גם המדיניות של בנק ישראל השתנתה ותוכניות הסיוע לכלכלה בתקופת הקורונה צומצמו, בהן רכישות המט"ח. בנק ישראל כבר לא רוכש דולרים בשוק מתחילת השנה על מנת למתן את התחזקות השקל, ומלאכתו נעשית על ידי פערי הריביות שבין ארה"ב לישראל.

בולם את האינפלציה, אבל פחות

אם בשנה שעברה התחזקות השקל בלמה את האינפלציה שמקורה מעבר לים - מה שאיפשר לשמור על קצב אינפלציה נמוך בהשוואה לעולם ובהתאם להותיר את גובה הריבית ללא שינוי, ככל שהשקל נחלש כך פוחתת תרומתו להאטת עליות המחירים במשק.

  

מתחילת השנה המטבע המקומי רשם פיחות של כ-11% מול הדולר, וההתייקרויות הצפויות שיספגו היבואנים עשויות להתגלגל לעליות מחירים במשק - מה שיתרום ללחצי האינפלציה ויקרב העלאת ריבית נוספת מצד בנק ישראל. "התחזקות הדולר כנגד השקל פוגעת ביבואנים ובעסקים הקטנים בישראל המייבאים חומרי גלם, אשר מחירם זינק בשנה האחרונה בחדות על רקע הזינוק במחירי הסחורות והבעיות בשרשראות האספקה. עד לאחרונה התחזקות השקל הייתה הגורם (הכמעט יחידי) אשר מיתן את עליית מחירי התשומות לעסקים וליבואנים בישראל. לאותם עסקים ויבואנים לא תהיה ברירה, אלא לגלגל לפחות חלק מעליית המחירים לצרכנים", אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים בשיחה עם גלובס. "עובדה זו תעלה עוד יותר את האינפלציה בישראל, ולפיכך עשויה לפגוע בצריכה הפרטית בישראל, מנוע הצמיחה העיקרי של כלכלת ישראל.עליית האינפלציה תומכת, מצידה, גם בהמשך העלאות ריבית מצד בנק ישראל".

היצואנים נהנים, היבואנים מפסידים

היצואנים שסבלו מהתחזקות השקל אשתקד נהנים כעת שכן הכנסותיהם נקובות בדולרים ומנגד סעיף ההוצאות שלהם, או המשכורות שהם משלמים, נקובים בשקלים. מנגד, היבואנים נאלצים לשלם יותר על אותה סחורה מיובאת, והדבר עשוי להתגלגל לצרכנים. ברקע לירידות החדות בשווקים הפיננסים ושינויי המט"ח חצי נחמה אפשר למצוא בערכם של הנכסים שנקובים בדולר. מאחר שהדולר עולה כך בהתאם ערך ההשקעה הדולרית עולה.

 מודי שפריר / צילום: אילן בשור

"התחזקות הדולר צפויה לתמוך ביצוא התעשייתי מישראל, במיוחד בתקופה בה הפגיעה בשרשראות האספקה בעולם והחזרה לצריכת שירותים על חשבון מוצרי סחורות (לאור הסרת מגבלות הקורונה בחלק ניכר מהמדינות המפותחות) מובילות להאטה בפעילות התעשייה הגלובלית", אמר שפריר. "גם חברות ההייטק נהנות מהתחזקות הדולר (שכן הן יצואניות שמוכרות בדולרים, גב"ס), אם כי סקטור ההייטק בישראל יושפע בשנה בקרובה בעיקר מסנטימנט המשקיעים בעולם לחברות הטכנולוגיה", כפי שמגלם מדד הנאסד"ק שנפל בחדות מהשיא. "הירידה החדה לאחרונה בנאסד"ק מצביעה על התמתנות ניכרת (ואולי אף להתכווצות) יצוא השירותים בישראל לקראת סוף 2022 - עובדה אשר תעיב על צמיחת הכלכלה המקומית", הוסיף שפריר.

מה יעשה האוצר ומה ייתן את הטון

לגבי ההמשך, אחרי שגירעון הממשלה ירד באפריל לשפל מאז 2008, יש אומנם למשרד האוצר כיסים עמוקים על מנת לסייע בדרכו בהפחתת לחצי המחירים במשק - כמו למשל הארכת הפחתת המס על הבלו שתוקצה מראש לשלושה חודשים - אלא ששר האוצר אביגדור ליברמן אמר כי הכסף לא ישמש לכלכלת בחירות. אולי כן על מנת לסייע להתמתנות עליות המחירים במשק כפי שנעשה בתעריף החשמל והדלק. יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית חזקה, סוכנויות הדירוג מפרגנות בדירוג אשראי גבוה, וגם כמות מסחרית נוספת של גז התגלתה השבוע מול חופי ישראל - כל אלו גורמים שתומכים דווקא בהתחזקות השקל, והם כאן כדי להישאר. אלא שבינתיים נראה שהתנודתיות בשווקים ומדיניות הריבית של הבנקים המרכזיים הן אלו שיתנו את הטון בנוגע לשערו של השקל.

יצחקי מעריכה כי "הדולר ימשיך להתחזק, גם אם הבורסה תתייצב וככל הנראה, אנו לא נראה את הדולר חוזר לרמות השפל שראינו בעבר. 2022 היא שנה שונה בתכלית משנים קודמות, עליית האינפלציה בארה"ב תשפיע על עלייה בפער הריביות בין הדולר לשקל שהוא הסיבה העיקרית להתחזקות הדולר. בגלל הפער הזה בקצב האינפלציה יש לצפות כי שיעור התחזקות הריבית הדולרית יהיה גבוה יותר משמעותית מאשר העלאת הריבית בישראל".