רגולטורים פדרליים חוקרים את הגילוי המאוחר של אילון מאסק מהחודש האחרון לגבי ההחזקה המשמעותית שלו בטוויטר , כך אמרו אנשים המכירים את הנושא. עיכוב בגילוי הרכישה אפשר לו להמשיך לרכוש מניות נוספות מבלי שבעלי מניות אחרים ידעו שהוא הופך לבעלי החברה.
ברשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) חוקרים את ההגשה באיחור של הטפסים שעל המשקיעים להגיש כשהם קונים יותר מ־5% של מניות חברה כלשהי. הגילוי מתפקד כסימן מוקדם לבעלי המניות וחברות, שמשקיע בעל השפעה עשוי לנסות להשתלט או להשפיע על החברה.
מאסק, מנכ"ל טסלה , הגיש את הטופס ב־4 באפריל, לפחות 10 ימים אחרי שההחזקה שלו בחברה עברה את הנקודה שממנה יש צורך להגיש בנושא זה טופס לרשויות. מאסק לא הסביר באופן פומבי מדוע לא הגיש את הטופס בזמן.
בעבר לא דיווח על החקירה של ה־SEC. דובר של הרשות סירב להגיב. עורך הדין המייצג את מאסק גם לא הגיב אתמול לבקשת התגובה.
מאסק כנראה חסך יותר מ־143 מיליון דולר בכך שלא דיווח שדהחזקתו בטוויטר חצתה את רף 5%, כך אמר דניאל טיילור, פרופסור להנהלת חשבונות מאוניברסיטת פנסילבניה, בגלל שמחיר המניה עלול היה לעלות אם בשוק היו יודעים שהנתח של המיליארדר בחברה גדל.
משקיעים החוצים את הקווים לבעלות צריכים להגיש ל־SEC טופס המגלה את החלק שלהם בתוך 10 ימים. ההחזקות של מאסק עברו את ה-5% ב־14 במרץ, על פי דיווחי ה־SEC, והמשמעות היא שלפי חוקי ה־SEC היה צריך להגיש את טופס הגילוי לכל המאוחר עד 24 במרץ.
אחרי 24 במרץ, רכש מאסק מניות טוויטר ב־513 מיליון דולר במחירים הנעים בין 38.20 ל־40.31 דולר למניה, על פי הדיווח לרשויות הרגולציה. כשנגמר מסע הקניות הזה, הפך לבעל המניות הפרטי הגדול ביותר בטוויטר, עם 9.2% ממניות החברה.
על בסיס מחיר הסגירה של מניית טוויטר מ־4 באפריל, 49.97 דולר, היום שבו מאסק גילה מה גודל ההחזקה שלו בטוויטר, מבוססת הערכתו של ד"ר טיילור שמאסק חסך על הרכישות האלה יותר מ־143 מיליון דולר.
היסטוריה ארוכה של סכסוכים עם ה־SEC
"מדובר במקרה פשוט, אבל האם הם יחליטו ללכת על הקרב הזה נגד אילון זו כבר שאלה אחרת", אמר טיילור, בהתייחסות לסיכוי שתוגש תביעה רגולטורית נגד היזם חובב ההתבטאויות המקטבות.
ה־SEC יכול לזנוח את החקירה מבלי להגיש תביעה אזרחית, בגלל שלא כל חקירה מגיעה לבסוף לפעולה רשמית. תביעה ב־SEC נגד מאסק ככל הנראה לא תטרפד את עסקת טוויטר בגלל שחבר המנהלים בחברה תמך בצעד ול־SEC באופן כללי אין סמכויות לעצור מיזוגים או עסקאות רכישה בהן חברות עוברות לידיים פרטיות, כך אמרה ג'יל פיש, פרופסורית למשפט תאגידי ומשפט הקשור בני"ע בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה.
רגולטורים עלולים לבקש צו של בית משפט המונע ממאסק החזקות במניות עם זכויות הצבעה שרכש ללא גילוי ראוי, אבל ה־SEC לרוב לא מבקש סעד זה, אמרה פיש.
בטופס הראשוני שבו גילה את רכישות המניות של טוויטר, כתב מאסק שהוא היה בעל מניות פאסיבי, כלומר שאין לו תוכניות להשתלט על טוויטר או להשפיע על ההנהלה של החברה או התנהלותה. יום אחר כך, הגיש טופס נוסף שהראה מעורבות עמוקה יותר בחברה, כולל הצעה מ־4 באפריל להצטרף לדירקטוריון שלה.
מאסק הציע לרכוש את טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר כשבוע אחר כך. העסקה צפויה לצאת לפועל בהמשך השנה ותצטרך לקבל אישור מבעלי המניות של טוויטר. חוקרי ה־SEC, שביקשו מטוויטר מסמכים, חוקרים אם הגילוי הראשוני של מאסק היה צריך לכלול מידע נוסף הנוגע לתוכניות ההשקעה שלו, כך אמרו האנשים.
מאסק הוא משתמש פורה בטוויטר וטוען שהפלטפורמה נפגשת תחת גישה תאגידית למידור תוכן המביאה לצנזורה של חלק מהמשתמשים. "אני מקווה שגם המבקרים החריפים ביותר שלו יישארו בטוויטר, כי זו המשמעות של חופש הביטוי", צייץ ב־25 באפריל.
יש לו גם היסטוריה ארוכה של סכסוכים עם ה־SEC. הרשות תבעה אותו בספטמבר 2018 בעקבות הצהרות כוזבות לכאורה שצייץ בטוויטר על כך שהשיג את המימון הנחוץ להפוך את טסלה לחברה פרטית. מאסק סיים את התביעה על ידי תשלום קנס של 20 מיליון דולר, ויתר על תפקידו כיושב הראש של טסלה והסכים לתנאי שלפיו עורכי הדין של החברה יאשרו מראש ציוצים שלו לפני שיעלה אותם לטוויטר.
לאחרונה הכחיש מאסק ששיקר ב־2018 כשדיבר על הפיכת טסלה לפרטית ואמר שהרגיש שלוחצים עליו לסיים את חקירת ה־SEC. שופט פדרלי בחודש שעבר דחה עתירה של מאסק לבטל את ההסדר ואת המדיניות לפיה כל הציוצים של מאסק מנוטרים על ידי עורכי דין.
בנפרד, מועצת הסחר הפדרלית חוקרת אם מאסק הפר חוק המצריך שחברות ואנשים ידווחו על עסקאות החל מסדר גודל מסוים לרשויות אכיפה הקשורות להגבלים עסקיים, כך אמר אדם המכיר את הנושא. לאחר שמשקיע מגיש את הטפסים, לרוב הוא מחכה לפחות 30 יום - נותן לממשלה זמן לבחון את הרכישה ולבדוק אם היא פוגעת בתחרותיות - לפני שהוא קונה מניות נוספות.
משקיעים אקטיביסטים כפופים לדרישות הדיווח על הגבלים עסקיים כשהרכישות שלהם במניות של חברה כלשהי עוברת רף - לרוב 92 מיליון דולר - והנכסים הקיימים שלהם גדולים מ־20 מיליון דולר. משקיעים פסיביים שיש להם פחות מ־10% במניות של חברה כלשהי ולא מתכננים להיות מעורבים בניהולה או בכיוון ההחלטות העסקיות שלה פטורים מהצורך להגיש גילויים על ההחזקות שלהם.
אם מועצת הסחר הפדרלית תטען שהייתה הפרה של החוק, היא עלולה לדרוש קנס בגובה של עד 43,792 דולר ביום. חקירה של המועצה דווחה מוקדם יותר על ידי האתר The Information.
רבקה אליוט השתתפה בהכנת הכתבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.