מה טען מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ בבקשה לצו המניעה נגד פיטוריו

ב-26 למאי צפוי להתקיים בבית הדין לעבודה בירושלים דיון בבקשה לצו המניעה שהגיש אלדד קובלנץ נגד פיטוריו מתפקיד מנכ"ל תאגיד השידור "כאן". בבקשה לצו המניעה טוען קובלנץ כי השימוע לפיטורים שקיימה מועצת התאגיד לפני פיטוריו נעשה מסיבות לא ענייניות, ולכן דינו להתבטל. לטענתו, בהליך השימוע עצמו היו פגמים המחייבים את ביטול הפיטורים, ולכן לאור מכלול הפגמים שנפלו בהחלטת הפיטורים יש לבטל את ההחלטה.

בבקשה נטען כי החלטת מועצת התאגיד לסיים את העסקתו של קובלנץ נעשתה על רקע מחלוקות אישיות וללא כל ביסוס ענייני, ולצורך זה הוקמה ועדת פרוקצ'יה שבחנה טענות על דרכי הניהול של התאגיד.

קובלנץ טוען כי משאלת ליבם של חברי מועצה רבים, והיו"ר גיל עומר בראשם, הייתה שוועדת הבדיקה תמליץ לסיים העסקתו או תקבע קביעות וממצאים כה חמורים עניינו, באופן שיקל על המועצה לקדם הליך לסיום העסקתו. "אולם למרבה אכזבתם, דוח ועדת פרוקצ'יה "לא סיפק את הסחורה".

נזכיר כי ועדת פרוקצ'יה קבעה כי אכן קיימת תרבות ארגונית בעייתית בתאגיד. הוועדה הטילה על קובלנץ אחריות שילוחית לכך וקבעה כי למועצה יש אחריות משנית. למרות הטלת האחריות על קובלנץ, הוועדה קבעה כי לאור זכויותיו בהקמת התאגיד והצלחתו, מומלץ להימנע מלהדיח אותו, ויש לאפשר לו לנסות לשקם את התאגיד במשך חצי שנה.

בבקשת צו המניעה נטען עוד כי לאחר פרסום הדוח פנה קובלנץ אל יו"ר התאגיד גיל עומר והציע כי יישמו את המלצת הוועדה לגבי הליך גישור ביניהם, אך עומר סירב.

לטענת קובלנץ, במקום לעשות שימוש במסקנות ובהמלצות הדוח על-מנת לשפר ולטייב את עבודת התאגיד ועובדיו, חברי המועצה החלו עושים בדוח שימוש ציני בניסיון להכפיש את המנכ"ל.

"גלגול עיניים בלתי נסבל" 

כזכור, בשבועות שלאחר הבדיקה שיגר קובלנץ שלושה מכתבים חריפים לחברי מועצת התאגיד, בהם האשמות חמורות כלפיהם וכלפי היו"ר על כך שהם פוגעים לטענתו בתאגיד. אחד המכתבים כלל גם איום בפנייה לבית המשפט. המכתבים הללו היוו את העילה לזימונו של קובלנץ לשימוע לפני פיטורים.

"גלגול העיניים של חברי המועצה ביחס למכתבים אלה הוא בלתי נסבל. העובדה שחברי מועצה של גוף ציבורי מחליטים לסיים את העסקתו של מנכ"ל אשר התועלת שהוא מביא לציבור בהובלתו ובניהולו את התאגיד הם חסרי תקדים, רק על רקע עלבון אישי של חבר מועצה כזה או אחר מסגנון כתיבתה של באת-כוח המנכ"ל, פשוט אינה מתקבלת על הדעת".

קובלנץ מאשים את חברי מועצת התאגיד בכך שהמניע האמיתי שלהם להדחתו הוא  השאיפה לשלוט. "מועצת התאגיד והעומד בראשו רצו, לאורך כל הדרך, וביתר שאת מיום כינוס המועצה הנוכחית בחודש נובמבר, לנהל ולשלוט בפועל בניהול התאגיד".

קובלנץ מתייחס לכמות נכבדה של ישיבות שקיימה המועצה, דרישות להכנת חומרים רבים לקראת כל ישיבה שיצרו עומס על בעלי תפקידים, חברי המועצה נכנסו לרזולוציות של אישור הפקות ואף התערבו בסוגיות כוח-אדם. כל אלה מהווים לטענתו ניסיון לנהל בפועל.

לטענתו, הסיבה העיקרית שבתאגיד הדברים יצאו משליטה היא העובדה שמדובר בגוף ייחודי, במובן זה שלמעשה, ומתוך ככוונת מכוון של המחוקק, אין עליו כל פיקוח או רגולציה. מועצת התאגיד, שממונה על-ידי ועדת איתור עצמאית שבראשה עומד שופט, אינה כפופה לרשות החברות או מפוקחת על-ידי גוף רגולטורי ממשלתי אחר, וזאת כיוון שהיה רצון למנוע פוליטיזציה ולחצים מצד גורמים לא מקצועיים על החלטות המועצה. קובלנץ טוען כי "כוונה ראויה זו ייצרה קרקע פורייה למועצה להתנהל ללא התוויית גבולות וקוים אדומים מצד רגולטור כלשהו ולמעשה לחלוש על תחומי ניהול שוטף שהם באחריות ההנהלה בלבד". 

מחלוקות אישיות עם היו"ר

בבקשה קיימת התייחסות גם למערכת היחסים בין קובלנץ ליו"ר התאגיד גיל עומר שעלתה לדיון בוועדת פרוקצ'יה. נזכיר כי כמו עם רוב חברי המועצה, בין עומר לקובלנץ שררה מערכת יחסים הדוקה בשנים הראשונות של התאגיד, ולמעשה עומר והמועצה הראשונה כולה תוארו לא אחת כ'מונחים בכיס של המנכ"ל'.

בבקשה טוען קובלנץ כי השבר בינו לבין עומר התרחש סביב כתבה שעסקה ב"רשימות השחורות" בתאגיד - אותן רשימות שתייגו את עובדי רשות השידור לשעבר בכינויים משפילים. הסוגיה, שהגיעה בהמשך למבקר המדינה, סבבה סביב מחלוקת מרה האם קובלנץ יידע את עומר בדבר קיומן של רשימות אלה או לא. נקודות חיכוך נוספות היו סביב השאלה האם יש לקחת מהמדינה הלוואה לצורך קיום האירוויזיון. בעת ההצבעה על מינויו של קובלנץ למנכ"ל קבוע, עומר לא הצביע בעדו.

"לאורך השנים היו ממספר נקודות חיכוך ומחלוקות אישיות בין יו"ר המועצה למנכ"ל, אך לא כאלה החורגות מהמתחים והחיכוכים המאפיינים יחסי מנכ"ל-יו"ר דירקטוריון/מועצה, בטח ובטח בגוף מורכב ורגיש כגון תאגיד השידור הציבורי", מתואר בבקשה.

לטענת קובלנץ, ההסלמה הגיע סביב כינוס מועצת התאגיד החדשה ורצונה לשלוט בפועל. עדות לכך רואה קובלנץ בכך שהמועצה מינתה ועדת בדיקה פנימית שתחקור נקודות שעלו בדוח מבקר המדינה, בין היתר את עזיבת הבכירים האינטנסיבית בתאגיד.