מנהיגי פינלנד הכריזו היום (ה') רשמית על שינוי כיוון משמעותי בהיסטוריה של המדינה, ועל המלצתם להצטרף לברית נאט"ו "ללא עיכובים ובדחיפות" בשל התוקפנות הרוסית והמצב הביטחוני החדש שנוצר אחרי שמוסקבה פתחה במלחמה נגד אוקראינה בפברואר. נשיא פינלנד סאולי ניניסטה (שהיה בעבר חבר במפלגה השמרנית מימין) וראשת ממשלת פינלנד סאנה מארין (מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית משמאל) הודיעו יחד על הצעד במסיבת עיתונאים.
כעת מצפים להכרזה דומה מצד הממשלה השבדית, וראשת הממשלה מגדלנה אנדרסון הודיעה כי תכריז על עמדת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והממשלה כולה לכל המאוחר ביום ראשון הקרוב.
רוב גדול של כ-76% מתושבי פינלנד תומכים בהצטרפות לנאט"ו, לעומת שיעור של 28% לפני פתיחת המלחמה, בינואר האחרון. השינוי בדעת הקהל הציבורית הוביל גם לשינוי במערכת הפוליטית, שבה הסוגיה הייתה שנויה במחלוקת כבר עשורים רבים. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שבשלטון שינתה למעשה את עמדתה לגבי ההצטרפות.
רוסיה מאיימת בתגובה
דמטרי מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה וכיום סגן נשיא המועצה לביטחון לאומי, פירסם אחרי הודעת ההצטרפות טקסט קצר, שבו הוא מאיים מגלישת המצב למלחמה גרעינית, אך נמנע מהתייחסות לפינלנד ולשבדיה. "בהקשר למלחמה באמצעות שליח (פרוקסי) שהחלה על ידי מדינות המערב נגד רוסיה, אני רוצה להבהיר שוב באופן ברור את הדברים שהפכו לנהירים לכל אדם בעל הגיון: 1. השליחה המסיבית והחימוש של נשק ממדינות נאט"ו לאוקראינה, האימון של כוחות אוקראינים בשימוש בציוד מערבי, השליחה של שכירי חרב והתרגילים של מדינות הברית ליד הגבולות שלנו מגבירים את הסיכוי לעימות פתוח וישיר בין נאט"ו לבין רוסיה, במקום מלחמת פרוקסי. 2. עימות כזה תמיד נושא עמו סיכון להפוך למלחמה גרעינית מלאה. 3. תסריט כזה יהיה קטסטרופלי לכולם".
עד להצהרת מדבדב, רוסיה הסתפקה באיומים כלליים על "איזון מחדש של המצב באזור הבלטי" וכן איימה להציב כלי נשק גרעינייים במובלעת קלינינגראד הסמוכה, מהלך שבעבר הכחישה אך שככל הנראה כבר קרה בחשאי לפני שנים.
ראש ממשלת פינלנד לשעבר אלכסנדר שטוב העריך בראיון לעיתון גרמני כי הרוסים ינסו להתמקד בתגובה בקמפיינים של "פייק ניוז" שינסו לערער את המצב הפנימי בפינלנד, ואולי אף במתקפות סייבר. הוא העריך כי לא תהיה פעולה צבאית ישירה של רוסיה נגד פינלנד.
"חברות בנאט"ו תחזק את הביטחון של פינלנד"
הצעד הפיני שובר עשורים של נייטרליות, שנשמרה גם בזמן המלחמה הקרה, מחשש לתגובה רוסית. מאז שהכריזה על עצמאותה מרוסיה ב-1917, חוותה פינלנד פלישות, ניסיונות התערבות ואף תמיכה במלחמת אזרחים פנימית מצד המדינה. מאז האביב התנהלו התייעצויות והערכות, כמו גם בחינה פורמלית מחודשת של המצב הביטחוני, שהמליצה על הצטרפות לברית הצבאית המערבית. "חברות בנאט"ו תחזק את הביטחון של פינלנד", אמרו שני המנהיגים בהצהרה משותפת. "פינלנד חייבת להגיש בקשת הצטרפות לנאט"ו באופן דחוף. אנו מקווים כי ההליכים הדרושים כדי לקדם זאת ייעשו בימים הקרובים".
כעת צפוי הפרלמנט הפיני להצביע על הצטרפות לברית, ולפי רשת השידור הממלכתית מובטח רוב לכך. לאחר מכן, נאט"ו צריכה להזמין באופן פורמלי את המדינה להצטרף לברית. הליכי האישור שלאחר מכן כרוכים באישורים של הצטרפות פינלנד ב-30 המדינות החברות בארגון, ורק בסוף התהליך - בטווח זמן שיכול לארוך כשנה, יצביע הפרלמנט הפיני שוב על ההצטרפות המעשית. התקופה בינתיים, עד להצטרפות ולחסות של נאט"ו על ביטחון פינלנד בשם סעיף 5 של הברית, נחשבת למסוכנת יחסית מבחינת תגובה רוסית.
כדי להבטיח את ביטחונה של המדינה, צפויות מדינות לפרוש חסות ביטחונית על פינלנד עד להשלמת מהלך ההצטרפות. אתמול הודיעה בריטניה, מעצמה גרעינית, כי חתמה על הסכם הגנה משותף עם פינלנד ועם שבדיה וראש הממשלה בוריס ג'ונסון הבהיר כי משמעותו היא "היחלצות לעזרה הדדית" במקרה של מלחמה. הבעות תמיכה נוספות צפויות להתפרסם לכל המאוחר בפסגת נאט"ו השנתית שתתקיים בסוף יוני במדריד.
כעת צפויה גם שבדיה להכריז על הצטרפות קרובה, וסקרים העלו כי רוב גדול מהציבור תומך במהלך - במיוחד אם פינלנד תצטרף לברית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.