קונים נכסים, מסתירים זהב ומחליפים לירות בקריפטו: הטורקים נמלטים מהמטבע השחוק

האינפלציה בטורקיה כבר נושקת ל־70% בשנה, הריבית הריאלית השלילית עומדת על 32% - ואלו עוד הערכות שמרניות. בסטאטוס הנוכחי, דינו של כל חיסכון בלירות טורקיות להישחק במהירות. מי שמעוניין לשמר את ערך הכסף והנכסים מוכרח לעשות זאת בדרך אלטרנטיבית, שניתן לסמוך עליה לאורך זמן. מעבר לשימוש הצפוי בדולרים, יש שלוש השקעות אלטרנטיביות עיקריות שמאפשרות להתמודד עם האינפלציה הדוהרת: נדל"ן, זהב וקריפטו.

  

אחת הדרכים הנפוצות ביותר לשימור ערך בזמן תהפוכות כלכליות הוא לרכוש נדל"ן. צניחת הלירה הפכה את הדיור בטורקיה לזול למי שמגיע עם מטבע זר, אך יקר מנשוא למי שמקבל את משכורתו בלירות. כיום, ניתן לקנות דירות באזורים מרכזיים באיסטנבול במאות אלפי שקלים, וכותב שורות אלו אף מצא מודעה לדירת שני חדרים בסכום מגוחך של 80 אלף שקלים בלבד.

ואכן, מכירות הנדל"ן זינקו בזכות זרים שרוכשים דירות: לפי הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה - ברבעון הראשון של 2022, נמכרו 22% יותר דירות מבתקופה המקבילה אשתקד. בשל המגמה, אנקרה שינתה את החוק שמעניק אזרחות טורקית למי שמשקיע במדינה, כולל בנדל"ן. ב־2017, חוקק חוק שמעניק אזרחות לכל מי שמשקיע יותר ממיליון דולר במדינה. ב־2018, כדי למשוך השקעות זרות, החוק הורחב למי שמשקיע יותר מ־250 אלף דולר. אך באפריל 2022, בעקבות זרם הנמלטים מאוקראינה ומרוסיה שהניחו את כל הונם בנדל"ן בשביל האזרחות - הרף הועלה ל־400 אלף דולר לנדל"ן ו־500 אלף דולר להשקעות אחרות.

● הטורקים נותרו עם לירות חסרות ערך והבטחות ללא בסיס

גאות בשוק הנדל"ן: המדד עלה ב־96.4% בשנה

ובכל זאת, רוב רוכשי הדירות, ובהתאם רוב מי שתדלקו את הגאות בשוק הנדל"ן - היו טורקים מקומיים. ככה או ככה, ההשפעה של אותה גאות היא זינוק במחירי הנדל"ן: לפי הבנק המרכזי, מדד מחירי הדיור עלה ב־96.4% בין פברואר 2021 לפברואר 2022. אפילו במונחים ריאליים, כלומר בניכוי האינפלציה, מדד מחירי הדיור רשם עלייה של 26.9%. מבין הערים המרכזיות, העלייה הניכרת ביותר היא באיסטנבול, שבה מחירי הדיור זינקו ב־106.3% בשנה. שוק הנדל"ן בעיר רותח, וניתן לראות כמעט בכל מקום פרסומות לקניית דירה ולסוכנויות נדל"ן.

זה, כמובן, מגדיל את חוסר השוויון בין מי שהצליח לרכוש דירה לבין מי שלא, וצריך לשלם פי שתיים על השכירות שמתייקרת בקצב דומה למחירי הנדל"ן. מצב זה בעייתי כאשר שיעור הבעלות על דירות בטורקיה בירידה: מ־61% ב־2014 ל־58% בלבד מאוכלוסיית טורקיה שהיו הבעלים של דירותיהם ב־2020.

כדי לפצות על כך, ממשלת טורקיה נוקטת בצעדים דרסטיים: לפני ימים ספורים, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הודיע כי המדינה תספק משכנתאות בריבית של 0.99% לחודש, שלא מושפעת מהאינפלציה, עבור בתים חדשים שמחירם עד 2 מיליון לירות (131 אלף דולר). אנקרה תספק גם מימון לקבלנים בסך 20 מיליארד לירות, עבור סיום מיזמי בנייה אשר 40% מהם הושלמו.

 מתמחרים מנות במסעדה על גבי פלקטים / צילום: עידן ארץ

הפתרון הבנקאי היצירתי: צ'קים במונחי זהב

דרך נוספת לשמור על ערך הכסף ולחסוך אותו בזמן אינפלציה, היא להשקיע אותו במתכת יקרה, עם ביקוש מתמשך ושוק גדול, כמו זהב. בתרבות הטורקית מקובל לתת זהב כמתנה לאירועים חשובים, מנהג שהאינפלציה בוודאי סייעה לשמר. בטורקיה אף יש מונח בשם "זהב מתחת למזרן", המקביל ל"מתחת לבלטות" בישראל, ככינוי לנכסי זהב שנשמרים בדיוק כדי לשמר ערך בתקופה של אי ודאות כלכלית.

טורקיה היא צרכנית זהב גדולה במיוחד, והיא ככל הנראה צרכנית הזהב הרביעית בגודלה בעולם. לפי הערכות, טורקים רוכשים 181 טונות של זהב מדי שנה. אייסה אסן, מנהל של מצרפת זהב גדולה, העריך כי יש בטורקיה בין 3,000 ל־5,000 טונות של זהב "מתחת למזרן", בשווי 300-200 מיליארד דולר - עשרות אחוזים מהתוצר השנתי של המדינה. בנקים אף מציעים חשבונות זהב שבמסגרתם הכסף יופקד בצורת מטילי זהב. באמצעותם, בין השאר, ניתן לכתוב צ'קים במונחי זהב.

בפברואר השנה, שר האוצר נורדין נבאטי הכריז על תוכנית שמטרתה לאסוף מידי האזרחים את הזהב, ולחזק את הלירה. הוא הבטיח כי ממשלת טורקיה תקנה אותו דרך עשרות אלפי חנויות הזהב, אם האזרחים יסכימו לקבל לירות בתמורה. אולם, מסתמן כי האזרחים לא ממהרים להיענות לקריאה. למעשה, חלק ניכר מהזהב שבידי הטורקים אינו ניתן למכירה בקלות, משום שהוא בצורת תכשיטים. תעשיית התכשיטים גם היא מפותחת במיוחד, ו־40 אלף צורפים טורקים הופכים כ־150 טון זהב לתכשיטים כל שנה. מנהל חנות תכשיטים שבה ביקר כותב שורות אלו העיד שמבחינתו, העסקים פורחים.

אם הזהב הוא אחת הדרכים העתיקות ביותר לשמר ערך בזמן אי ודאות כלכלית, הרי מטבעות קריפטו הם אחת הדרכים החדשות. אמנם מטבעות דיגיטליים לא ידועים ביציבותם, והביטקוין באופן ספציפי נחתך ב־25% משוויו בחודש האחרון - אך הסכנה בהחזקת הלירות היא, כנראה, גבוהה יותר. לכן, טורקים מעדיפים את הסיכון בקריפטו, על פני לסמוך על המטבע שמנפיקה ממשלתם.

חזקים בזירת הקריפטו: יותר ממיליון המרות ביום

בסיור באיסטנבול נתקלים בכמות ניכרת של פרסומות לאפליקציות, ואף לבתי עסק העוסקים בקנייה ומכירה של מטבעות דיגיטליים. כבר בדצמבר 2021, חברות מחקר העוסקות בקריפטו העריכו כי כמות עסקאות הקריפטו בטורקיה עולות על מיליון מדי יום. ערוצי טלוויזיה פופולריים אף מציגים את שער הביטקוין לצד שער האירו והדולר בסגמנט הכלכלי בחדשות. סימה בקטש, עורכת דין המתמחה במטבעות קריפטו והמייסדת של עמותת CryptoWomen שמטרתה השכלת הציבור הרחב בנושאי קריפטו, העריכה כי 14 מיליון איש מתוך 84 מיליון טורקים (17%) מחזיקים במטבעות דיגיטליים. עם זאת, מדובר בהערכה גסה למדי.

הבנק המרכזי של טורקיה אוסר על שימוש בקריפטו כאמצעי תשלום על מוצרים ושירותים, אבל הסחר בו עדיין מותר. מדיניות המיסוי על מטבעות דיגיטליים לא ברורה, אך היחס הוא כאל נכס, ולא כמטבע.

חברת צ'יינאנליס מעריכה כי שווי הביטקוין בטורקיה עלה ב־4.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, מה שהופך את טורקיה למדינה השישית בעולם במדד זה. נראה שבנוסף לחשש מהאינפלציה, טורקים רבים מתחברים לרעיון של מטבע מבוזר, שאינו נשלט על ידי אף ממשלה, ויש כמות סופית ממנו.

ברחובות טורקיה בולט כי בעלי עסקים ויתרו על שלטים שמציינים את המחיר. האינפלציה עולה מהר מכדי שאלו יישארו רלוונטיים. במקום זאת, תולים פלקטים ולידם מקום ריק, במטרה לרשום את המחיר המעודכן באמצעות טוש.

ניכר שלאור האינפלציה המשתוללת, טורקים מוכנים לבצע מאמצים כדי להיפטר מהלירות שבידם ולרכוש נכסים אלטרנטיביים. השימוש בדולרים עדיין חזק, אך האזרחים פונים למגוון רחב של השקעות אלטרנטיביות. בראייה רחבה, ניתן לראות זאת כעוד אחד מנזקי האינפלציה: במקום שאנשים ישימו את כספם בבנק או ישקיעו בנחת וימקדו את זמנם ביצירת ערך כלכלי אמיתי, הם נאלצים לרדוף אחרי השקעות שונות ומשונות - במטרה שכספם לא יאבד את ערכו במהירות.