עד כמה בעייתית השיטה של "מחיר למשתכן", ניתן ללמוד מהסיפור שחשפה הכלכלנית הראשית באוצר על דירות שנמכרו במסגרת התוכנית הממשלתית בשכונת תל השומר, שתוקם בשטח המוניציפלי של רמת גן.
לראשונה התבצעו מכירות במסגרת "מחיר למשתכן" במקום, והכלכלנית ניסתה להבין, מי רכש דירות במקום, שהמחירים בו עולים על 3 מיליון שקל, אחרי הנחה.
ניתוח רמות השכר של הרוכשים הצביע, שלא במפתיע, על רמות שכר חריגות בגובהן, כאשר השכר הממוצע למשק בית עמד על 38.2 אלף שקל ברוטו לחודש, והשכר החציוני גבוה אף הוא ועומד על 34.7 אלף שקל למשק בית. 53% מהרוכשים היו הייטקיסטים.
בפילוח לפי חמישוני שכר של הרוכשים נמצא כי רק החמישון הנמוך בקרב רוכשים אלו הינו בעל רמות שכר הנמוכות מהממוצע בקרב כלל משקי הבית בישראל. מנגד, בחמישון העליון של הרוכשים מגיע השכר הממוצע למשק בית ל-75 אלף שקל ברוטו לחודש.
"אלו רמות השכר הגבוהות ביותר שנרשמו עד עתה בפרויקטים במסגרת 'מחיר למשתכן'", ציינה הכלכלנית הראשית. גם זה אינו מפתיע. לפני כמעט 5 שנים נערכו ההגרלות המפורסמות ב"גליל ים" שבהרצליה, שבהן הזוכים חסכו כמעט מיליון שקל ממחירי השוק. מחירי הדירות שרכשו עמדו אז על סביבות 2 מיליון שקל. מאז המחירים עלו מאוד, כמובן, וכדי לעמוד ברף המחירים הנוכחי, שכאמור גבוה בכמיליון שקל מהגרלות גליל ים, הצטרכו הרוכשים של 2022 לשלם יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
