כמו מדינות אחרות במערב אירופה, ארה"ב וישראל, גם גרמניה מתמודדת בחודשים האחרונים עם זינוק משמעותי בעלויות המחיה. האינפלציה לחודש אפריל שפורסמה השבוע עמדה על 7.4% (בהשוואה לאפריל אשתקד), שיא של יותר מארבעה עשורים, והיא גבוהה אפילו ביחס למדינות כמו צרפת, בעיקר בשל מחירי האנרגיה הגבוהים בגרמניה בשל מסים ממשלתיים וקשיי אספקה.
האינפלציה הגבוהה שוחקת למעשה את חסכונות העתק של הגרמנים, אחת מהאומות החסכניות ביותר באיחוד האירופי (שנייה רק לשבדיה), ומגבירה את הקריאות להעלות את הריבית מצד הבנק המרכזי האירופי כבר ביולי במטרה להיאבק בה. "אנחנו חייבים לפעול", הבהיר נשיא הבנק המרכזי הגרמני החדש, יואכים נאגל, חבר במועצת הנגידים של הבנק המרכזי האירופי. החשש מאינפלציה, ובמיוחד מהיפר-אינפלציה שכעת אינה נראית כמו תסריט אפשרי, היא פוביה גרמנית ותיקה.
לצרכנים הגרמנים אין הרבה סיבות לאופטימיות
הגרמנים מתמודדים כעת עם מחירי חימום מזנקים, מחירי גז ובנזין ששוברים שיאים וגם ברמת מחירים חדשה בסופרמרקטים הרבים, שנחשבים בדרך כלל לזולים ביותר במערב אירופה. כעת פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה פירוט לגבי המוצרים שהתייקרו ואלו שהוזלו או שמחירם לא השתנה, כדי להראות את התמונה המורכבת שנובעת מקשיי אספקה גלובליים, ירידת ייצור בסין, המלחמה באוקראינה ומחירי האנרגיה. מה שמדאיג כלכלנים היא העובדה שמחירים של מוצרי יסוד רבים כמו שמן, לחם וביצים עלה באופן לא-פרופורציונלי, כך שהשכבות החלשות נפגעות אפילו יותר מעליית המחירים.
תחום האנרגיה מוביל את הזינוק במחירים. מחיר נפט לחימום עלה ב-77%, מחיר הגז עלה ב-31%, מחירי הנפט בתחנות הדלק עלו ב-61% ומחירי הדיזל ב-52% בשנה האחרונה. מחירי עץ לחימום עלו ב-26%. בגלל דרך החישוב המורכבת של הצריכה לחימום, שנעשית לרוב בדיעבד לשנה הקודמת, משקי בית רבים עדיין לא מרגישים את העליות במחירים. כתוצאה מהעלייה במחירים אלו, גם מחירי השכרת כלי רכב זינקו ב-60%.
בתחום מוצרי המזון, העגבניות התייקרו ב-40%; שמן חמניות התייקר ב-37% (חלק גדול מהאספקה בגרמניה מגיעה מאוקראינה, ובימים הראשונים למלחמה נרשמה "התנפלות" על המדפים, כפי שהיה לגבי נייר טואלט בתחילת מגיפת הקורונה); החמאה התייקרה ב-31%, והקמח הלבן ב-21%.
אך הלמ"ס הגרמני מציינת גם ירידה במחירם של כמה מוצרים: מחיר השוקולד ירד ב-7%, מחיר הגזרים ב-10%, מחיר הכרוב והכרובית צנחו ב-11.3% ומחירי הגמבה ב-22%.
בתחום מוצרי החשמל, ישנה דווקא ירידה במחירים: טלוויזיות מעולם לא היו זולות כל כך בגרמניה (ירידה של 34% במחיר בשבע השנים האחרונות) וכך גם טלפונים ניידים (ירידה של 26% במחיר בשבע השנים האחרונות).
לעלייה במחירים יש השפעה מיידית על הצרכן הגרמני. לפני נתונים שפורסמו השבוע, חלה ירידה של 18% במרץ (בהשוואה לשנה שעברה) במכירות המזון והמוצרים האורגניים, שמוסברת במחירים הגבוהים יחסית שלהם. צרכנים רבים עוברים לרכוש ברשתות זולות, ורוכשים כעת מוצרים רבים יותר מהמותגים הפרטיים של הסופרמרקטים, ולא ממותגים יוקרתיים-יחסית. מחירי המזון הם אלה המתדלקים את האינפלציה בגרמניה, והם עלו ב-8.5% באפריל, לעומת השנה שעברה.
בעלי דירות לא יכולים להזניק את השכירות
למכוני המחקר הכלכליים אין בשורות טובות לצרכנים הגרמנים בשלב זה. "האינפלציה בגרמניה תישאר מעל 7% גם בחודשים הקרובים", אמר כלכלן ממכון המחקר IfO במינכן לתקשורת הגרמנית. הם צופים כי האינפלציה השנתית לשנת 2022 תעמוד על קרוב ל-7%, לעומת 3.1% בשנה שעברה. הם גם מעריכים כי המחירים עלולים לעלות עוד יותר משום ש"לא כל היצרנים גלגלו את העלויות על הצרכנים עדיין", לפי חברת הייעוץ EY.
בניגוד למצב בארה"ב ובישראל, אפשרויות התאמת שכר הדירה של בעלי דירות בגרמניה אינה גבוהה. עד כה, בעלי דירות הסתפקו בהעלאה לפי טבלת מחירים מותרת, כעת, לפי הדיווחים, מנסים בעלי דירות להכניס סעיף שמאפשר את העלאת שכר הדירה בהתאם למדד. "כמעט כל החוזים החדשים להשכרת דירות כוללים את הסעיף החדש", אמר נציג של איגוד בעלי דירות לעיתון הכלכלי "הנדלסבלאט".
הזעם הציבורי מופנה ל"מאדאם אינפלציה"
האינפלציה המזנקת מציבה את גרמניה בנקודה שונה מזו של כלכלות עצמאיות כמו ארה"ב או ישראל, גם מבחינת המפה הפוליטית. גרמניה תלויה בבנק האירופי המרכזי לצעדים מוניטריים כמו העלאת ריבית, ולקונצנזוס שיירשם בין נגידי הבנקים המרכזיים השונים של 19 החברות בגוש האירו. הבנק, מצדו, צריך לשמור על איזון בין ריבית שתילחם באינפלציה המזנקת אך שגם לא תמנע התאוששות במדינות דרום אירופה ממגיפת הקורונה, ועד כה היה "יוני" בגישתו. נשיאת הבנק הצרפתית כריסטין לגארד אמרה כי המצב באירופה "שונה מהותית" מזה בארה"ב, בין היתר בגלל שוק העבודה שלא התאושש לחלוטין. לכן, היא סירבה עד כה להעלות את הריבית. כלי התקשורת בגרמניה כינו אותה "מדאם אינפלציה" וביקרו את החלטתה והזעם הפוליטי מכוון ברובו כלפיה ופחות כלפי הממשל בברלין.
נגיד הדויטשה בונדסבנק (הבנק המרכזי של גרמניה), יואכים נאגל, אמר השבוע באופן ברור, כי לדעתו יש להעלות את הריבית בגוש האירו ביולי. "יש עדויות מטרידות שהעלייה באינפלציה צוברת מומנטום", אמר, "והסיכון שכרוך בפעולה מאוחרת גובר באופן משמעותי". הוא נימק את הצעד הדרוש, בין היתר, במלחמה באוקראינה ובהשלכות החריפות על מחירי האנרגיה, שעדיין לא הגיעו לשיא. הוא אמר כי הציפיות לאינפלציה בעוד חמש שנים בקרב הציבור והמגזר העסקי עומדות כעת על 4.5% וכי מדובר ב"התפתחות מדאיגה". "הממשלות והשווקים הפיננסיים צריכים להתכונן לשיעורי ריבית עולים", הזהיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.