"נשלם עם שבב במקום כרטיס אשראי": מנכ"ל ענקית הסליקה שחוזה את הדור הבא של התשלומים

בתור מי שמנהל חברת סליקה בינלאומית, ראלף דנגלמאייר, מנכ"ל בלוסנאפ רואה את שוק הפיננסים משתנה לנגד עיניו. חברות התשלומים מתחילות לאתגר את הבנקים בשנים האחרונות עם מוצרים ומודלים חדשים לתשלומים ולאשראי ומטלטלות את הספינה של עולם הפיננסיים. "אם בעבר להיות בנקאי הייתה בחירה נכונה לצעיר שמחפש קריירה ל-40 שנה, היום הפינטק הוא הכיוון הנכון. הפינטקים ישלטו בשוק הפיננסים ב-40 השנים הקרובות".

לדנגלמאייר יש זווית ראייה ייחודית על השוק והוא צופה לא מעט שינויים דרמטיים בעולמות התשלומים. אבל עד אז, בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית של הטווח הקצר, הוא פסימי, ורואה את ארה"ב הולכת לכיוון אחד: "מיתון, אבל לא מיתון שנכנסים אליו באופן חלק, אלא זה יהיה כמו ליפול מצוק. אני לא יודע להגיד בדיוק מתי, אבל עד סוף 2023".

"האינפלציה בארה"ב תדוכא במיתון"

איך אתה רואה את התפתחות האינפלציה בארה"ב?
"האינפלציה תגיעה לקצב שנתי של מעל 10%, אם באמת רוצים להילחם בה צריך להעלות את הריבית בקצב כפול ממה שמעלים אותה עכשיו. ובסוף, אינפלציה גבוהה תדוכא במיתון, וארה"ב תגיע אליו".

אבל למה? בסך הכל נשמע שיש עליית שכר, לאנשים יש כסף, והם קונים.
"הקניות הן לא בגלל עליית השכר, אלא בגלל שאנשים יצאו מהקורונה עם כסף נזיל, אז היה בום. היום אם תרצי לקנות יאכטה בארה"ב לא תמצאי אחת פנויה. אבל בשלב מסוים אנשים יתבגרו ויגידו: למה אנחנו צריכים את כל הדברים האלה?".

הבנקים יאבדו את השליטה בשוק

בלוסנאפ היא חברת תשלומים וסליקה אמריקאית שהוקמה על ידי יזמים ישראליים בארה"ב בשנת 2002. היא מבצעת ניתוב של התשלומים בין 30 סולקים באופן שחוסך לבית העסק עלויות פיתוח וסליקה, ומאפשרת לבית העסק לקבל ולבצע תשלומים בערוצי מכירה שונים, ב-47 מדינות, ובמעל 110 מטבעות. ראלף מספר שהקורונה הייתה "גיים צ'יינג'ר" בענף הסליקה והתשלומים המקוונים "לפני 10 שנים התחלנו לקנות דברים אונליין", הוא אומר. "זה גדל בקצב של 5%-10% בשנה, אבל בשנה של המגפה הייתה צמיחה ששווה לכ-5 שנים".

ואחרי הסגרים וההגבלות אנחנו לא רואים קצת חזרה לאחור, למזומן?
"לא, כי השינוי היה גם ובעיקר אצל העסקים שעברו לשלם חשבונות אונליין. בינתיים חלו גם התפתחויות, למשל התשלומים דרך אפליקציות כמו אפל וגוגל פיי שהופכות את התשלום בטלפון לקצת יותר מאובטח. היום זה נראה לי משוגע להגיש למישהו כרטיס אשראי מפלסטיק".

ראלף צופה שעתיד עולם התשלומים יושפע משלושה טרנדים מרכזיים: "הראשון הוא שניפרד מכרטיסי הפלסטיק לגמרי. חלק יעברו לטלפון, וחלק ישבצו את שבב התשלום על הגוף כמו פירסינג. אנחנו כבר רואים את זה במקומות כמו סן פאולו וניו אמסטרדם, ולדעתי נראה את זה יותר ויותר".

"הטרנד הבא הוא קריפטו, תוך זמן לא רב לכל מי שמתחת לגיל 50 יהיה קריפטו לתשלום או להשקעה".

וזה חיובי? הקריפטו נועד לעקוף מערכות תשלום, כמוכם.
"בכל טכנולוגיה יש טוב ויש רע. הטכנולוגיה תהיה טובה לאנשים שרוצים להעביר כסף מהר, ושירות 24 שעות ביממה. הבנקים יסבלו, וגם האנשים שישקיעו בלי להבין עד הסוף למה הם נכנסים".

"בסוף תהיה רגולציה על שוק הקריפטו. ההתחלה תהיה עוד שנתיים שלוש, אבל כמו שאת חוקי הבנקאות לקח 100 שנה, גם כאן חלק מהחקיקה תתפתח בעקבות מקרים בעתיד".

"הטרנד השלישי יהיה שחברות התוכנה הגדולות יהפכו לספקיות התשלומים והאשראי של החברות הבינוניות והקטנות - עוד נתח שוק שהבנקים יאבדו לטובת חברות כמו וויקס ואורקל. יחד עם התוכנה לניהול החנות, החברות הללו יטמינו את התשלומים כעוד שירות. זו תהיה התפתחות טבעית של טרנד ה-BNPL (קנה עכשיו שלם אחר כך) שתופס תאוצה".

מה הסיבות לעליית ה־BNPL?
"הוא הצליח להפחית את הריבית על תשלומים מבערך 14% לכ-4%".

אבל מדוע? בארה"ב יש לכל אחד דירוג אשראי אישי, למה שלווה טוב מראש ישלם 14%?
"דירוג האשראי בארה"ב משמש בעיקר על מנת להעריך אם תעמוד בתשלומים או לא בשביל לתת את האשראי מלכתחילה, אבל אם ניתן האשראי, הרגישות שלו למחיר נמוכה יותר והוא יכול להוריד את הריבית מ-18% ל-14% אבל לא להביא אותה ל-4%. מודל ה-BNPL ייעל למעשה את השוק בזווית הזאת, כך שבאמת יש יתרון להיות לווה טוב".

"מערכת התמריצים השתנתה. פעם היינו מפחדים מאוד מהבנק. היום אם את לוקחת הלוואה מהבנק, והלוואה ממיזם הלוואות שקוף ברשת החברתית, את תפרעי קודם את ההלוואה של הרשת החברתית כדי שאחרים לא יראו שלא פרעת את החוב. השקיפות הזו גורמת ללחץ והמערכות האלו ינצלו את הלחץ הזה. מה הבנק יעשה? ישלח לך מכתב?".

ישראל מפגרת מאחור בתחום התשלומים

התחזיות של דנגלמאייר אולי נשמעות מרחיקות לכת, אך לדבריו מדובר במציאות קרובה. "היום בחברה כשאנחנו בונים פיתוחים חדשים אלו התרחישים שאנחנו נערכים אליהם בכל קוד שאנחנו כותבים", הוא מסביר.

בישראל אנחנו עוד לא רואים את הדברים האלו

"יש בארץ יזמות מדהימה, אבל אתם מפגרים מאוד בתחום התשלומים. הפעם כשנפגשתי עם גופים ורגולטורים בארץ נראה שהתחלתם להבין את זה ואתם מחפשים איך לצמצם את הפער".

לדברי דנגלמאייר אחד התחומים המרכזיים בו ישראל מפגרת מאחור הוא כל נושא העברות הכספים, בעיקר בשוק המט"ח. "יש בישראל מערכת תמיכה להעברות בדולר בפאונד וביורו, אבל מי שרוצה מטבעות אחרים, המערכת כמעט מכריחה אותו להוציא כסף מחוץ לישראל בשביל לבצע העברות", הוא אומר.

אתה עובד גם בחו"ל וגם בישראל. במה הישראלים חזקים ובמה לא?
ישראלים הם חכמים ישירים, יש להם חוש עסקי והם עובדים. אבל יש להם קושי בתהליכים כשהחברה גדלה מעבר לגודל הסטארט-אפ, בשיווק לשווקים גדולים".

בלוסנאפ

תחום עיסוק: סליקה ושירותי תשלומים לעסקים. החברה מאפשרת תשלום ב־110 מטבעות ב־47 מדינות
היסטוריה: הוקמה בשנת 2001 בשם "פלימוס" על ידי יזמים ישראלים בארה"ב. כעשור מאוחר יותר נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית גרייט היל פרטנרז בעבור 115 מיליון דולר והפכה לבלוסנאפ. בשנת 2014 גייסה עוד 50 מיליון דולר מאותה קרן
עובדים: בלוסנאפ מעסיקה 270 עובדים ברחבי העולם
עוד משהו: באפריל השנה, החברה קיבלה רישיון למתן שירותים פיננסיים בישראל.