המשקיעים ניצבים מול עולם חדש שבו המניות הן כבר לא השליטות הבלעדיות

במשך שנים אחרי המשבר הכלכלי 2008-2009 שיעורי הריבית היו כל כך נמוכים, שמשקיעים רבים טענו שכדי לקבל החזר טוב צריך להשקיע חלק גדול מהתיק בשוק המניות. האמונה הזו הייתה כל כך פופולרית, שבוול סטריט העניקו לה כינוי: TINA, קיצור ל"אין אפשרות אחרת" (There is no alternative) חוץ ממניות.

מובן ששוק המניות היה סיכוני יותר לעומת איגרות חוב ממשלתיות, למשל, שסיפקו ערובה לתשואות כל שנה. אבל התשואות ממניות היו טובות יותר מכל דבר אחר בשווקים בהפרש כל כך גדול, שמשקיעים ראו מעט חלופות כשחיפשו היכן להשקיע את כספם.

הפדרל ריזרב הפך את הדינמיקה הזו על פיה. הבנק המרכזי, הנחוש לרסן את האינפלציה, החל במה שעלול להתגלות לבסוף כמבצע העלאות הריבית הגדול ביותר מאז שנות ה־80. משקיעים צופים שעד 2023 תגיע הריבית לאזור ה-3%, לעומת אפס כמעט בתחילת 2022. מניות שבעבר היו אהודות הידרדרו לרמות שפל של כמה שנים.

השינוי הזה מכאיב לשווקים ולמשקיעים מכל הסוגים, וההפסדים נערמים בקרנות ההון סיכון, אצל הסוחרים היומיים ובקרנות המנהלות יותר מ־4.5 טריליון דולר בחסכונות פנסיה של כבאים, שוטרים, מורים ועובדי ציבור אחרים. זה פוגע בחברות סטארט-אפ שרק לפני שנה מצאו דרך קלה לגייס כסף.

רשימה מתארכת של חברות המנסות להיות מונפקות דרך מיזוג עם SPAC, חברות צ'ק פתוח כפי שהן מכונות, ביטלו את התוכניות שלהן, וציינו כסיבה לכך את תנודתיות השוק.

סוחרים במטבעות קריפטו ו־NFT גם הם נפגעו השנה, לאחר ששינוי המדיניות של הפד פגע בכוח המשיכה של השקעות בסיכון, שפעם נראו אטרקטיביות יותר.

 השוד השני בהיקפו / צילום: Shutterstock

משקיעים מעבירים את כספם ממניות לנכסים בטוחים במיוחד, שברובם לא היו אהודים בעשור האחרון - כמו מזומן, איגרות חוב של האוצר, תעודות פיקדון וקרנות כספיות.

המשקיעים הכניסו 51.4 מיליארד דולר לקרנות כספיות בעולם בשבוע שנגמר ב־27 באפריל, הנתון השבועי הגבוה ביותר מאז אוקטובר, על פי Refinitiv Lipper. במהלך כל חודש אפריל משכו קרנות אלה 19.2 מיליארד דולר מקרנות סל הנסחרות בבורסה - העברת הכסף הגדולה ביותר מאז 2019, על פי Morningstar.

בינתיים, 47% ממנהלי קרנות שנסקרו על ידי בנק אמריקה באפריל אמרו שהיו להם פוזיציות מזומן גדולות מהממוצע בתיקים - הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2020.

החדשות הטובות לחלק מהמשקיעים האלה הן שהימורים שמרניים מתחילים כעת לספק יותר תמורה לכסף. איגרות חוב לשלושה חודשים של משרד האוצר מציעות כעת תשואה של כ־0.97%, עלייה מכמעט אפס במשך רוב השנתיים האחרונות.

ב־Capital One Financial Corp נותנים למחזיקי תעודות פיקדון לחמש שנים תשואה שנתית של 2.25%, ואיגרות החוב המותאמות לאינפלציה של משרד האוצר יתנו למשקיעים תשלומי ריבית של 9.62% בששת החודשים הבאים.

"יש הרבה ישיבה בחוסר מעש", אמר ג'ייסון דרהו, מנהל הקצאת נכסים ב־UBS Global Wealth Management. הרבה מלקוחות ההון הפרטי של UBS מחזיקים במזומנים במקום לנסות לזהות היכן נמצאת קרקעית השוק, אמר.

"אני לא רוצה לקנות מניות"

אם המניות עדיין היו עולות כפי שעלו בשנים האחרונות, החלופות לא היו מעניינות את המשקיעים. אחרי ככלות הכל, מדד S&P 500 נתן בחישוב שנתי תשואה של 17% בעשור האחרון. אבל בין חששות המשקיעים והידוק המדיניות המוניטרית, האינפלציה, סגרי הקורונה וההפרעות בשרשראות האספקה, שהאטו את הצמיחה בעולם, לא ניתן להתווכח על כך שהייתה לשוק המניות שנה עגומה.

מדד S&P 500  ירד ב־16% בינתיים ב־2022 - ונמצא על המסלול להניב את התשואה הגרועה ביותר מאז 2008. אפילו איגרות החוב, שנפגעו בגלל המכירות הגדולות, הצליחו בינתיים השנה טוב יותר ממניות.

מדד Bloomberg U.S. Aggregate Bond, הכולל אג"ח של משרד האוצר, אג"ח משכנתאות וחוב תאגידי ברמת השקעה, הניב ב־2022 תשואה שלילית של 9.4%.

"לפני זה, אנשים אמרו 'אני לא רוצה יותר לקנות אג"ח בגלל שהתשואה כל כך קטנה, אני אקנה מניות במקום זה'. היום, הם אומרים, 'אני לא רוצה לקנות מניות כי הן קורסות'", אמר אנדי קפירין, מנהל השקעות משותף ב־RegentAtlantic, משרד המנהל כ־6 מיליארד דולר בנכסים.

הדבר הלא שגרתי לגבי תגובת המשקיעים הוא שבעשור האחרון, מנהלי כספים לרוב מיהרו להיכנס לתמונה אחרי מכירות גדולות, כדי לרכוש את המניות בזול - או כמו שאומרים בוול סטריט, "לקנות בשפל" (buying the dip). וזה עזר לשמור שהירידות במחירי המניות יהיו קצרות יחסית.

הפעם, השוק לא קיבל את העזרה הזו. מדד S&P 500 הציג ביום שישי את השבוע השישי הרצוף של הפסדים. הפעם אחרונה שבה המדד הציג הפסדים תקופה דומה הייתה בשיא משבר החוב האירופי ב־2011. משקיעים רבים רואים את התהפוכה הזו כתוצאה של ההחלטה של הפדרל ריזרב לצמצם סוף-סוף את מדיניות הכסף הקל, שגרמה למניות לנסוק ועודדה אנשים להמשיך להכניס כסף לשוק המניות, בגלל שלא היו להם אפשרויות אטרקטיביות אחרות.

סיבה אחת לכך שמניות מתקשות לעשות קאמבק, כך אומרים משקיעים, היא מתמטיקה פשוטה. מדד S&P 500 כולל תשואת דיבידנד של כ־1.5%. בתוך התהפוכות של השנה הנוכחית, התשואה על איגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי לעשר שנים היא סביב 2.9%. החזקת מניות נעשית אטרקטיבית פחות כשיש למשקיעים אלטרנטיבה זמינה שהיא בפועל ללא סיכון, אמר דרהו.

משקיעים במניות העומדים מול עליית שיעורי הריבית ומניות שיורדות בערכן, עברו תקופות כאלה בעבר על ידי היצמדות למניות והמתנה להתייצבות השוק. לדוגמה, ב־1986 וב־1987 העלה הפדרל ריזרב את הריבית כדי להילחם באינפלציה. לאחר שהמניות קרסו ביום שני השחור, מיד הוריד הבנק המרכזי את הריבית שוב, ועזר למניות להניב תשואות בשיעורים דו-ספרתיים בשנתיים שלאחר מכן.

 בורסת הנאסד''ק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

מאוחר יותר, ב-2018, המניות ירדו אחרי שהפדרל ריזרב העלה את הריבית וציין שימשיך לעשות כן גם בשנה העוקבת. בסופו של דבר קיצץ הבנק המרכזי את הריבית שלוש פעמים - ובפועל ביטל את העלאות הריבית של 2018 - כדי לנסות להגן על הכלכלה האמריקאית ממלחמת הסחר ומההאטה בצמיחה העולמית.

מדד S&P 500 שוב דהר קדימה, והעניק למשקיעים תשואות דו-ספרתיות ב־2019, ב-2020 וב־2021. התשואות על מזומן והשקעות דמויות מזומן פיגרו בהרבה אחרי מניות בתקופה זו.

מה שגרם למשקיעים לעצור ולחשוב הוא התחושה שהפעם עלול הפד לגשת לעניין באופן שונה. רבים מאמינים שיש סיכוי קטן לכך שהבנק המרכזי יהפוך כיוון בעניין החמרת המדיניות המוניטרית בקרוב, אפילו אם הירידות בשוק יחמירו מאוד לעומת המצב כיום, וזה מונע מרוב המשקיעים לפעול לפי גישת TINA לתקופה מסוימת.

הפד ציין שהעדיפות הראשונה שלו בימים אלה היא לרסן את האינפלציה. נתונים שפורסמו בחודש שעבר הראו שהמדד המועדף על הפד למדידת אינפלציה, מדד מחירי ההוצאות על צריכה פרטית, עלה במרץ בקצב המהיר ביותר מאז 1982. המחירים של כל דבר - ממכוניות ועד מוצרי מכולת ודלק - עלו בחודשים האחרונים, וגרמו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן להכריז בנאום בשבוע שעבר שהאינפלציה היא האתגר הגדול ביותר לכלכלה.

יושב ראש הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר בעצמו שהחזרת היציבות למחירים היא "חיונית לגמרי", בפאנל מומחים שאירחה קרן המטבע הבינלאומית באפריל. "כלכלות לא יכולות לפעול ללא יציבות מחירים", אמר בזמנו.

אין איפה להסתתר

השאלה ששואלים משקיעים רבים היא, כמה זמן ייקח לפדרל ריזרב להשתלט על האינפלציה? ואיך יתמודדו השווקים בינתיים? אנליסטים בוול סטריט שירטטו כמה דרכים שבהן יכולה השנה להתקדם.

לפי תסריט אחד, הפד יצליח לבצע מה שנקרא נחיתה רכה: צינון של הכלכלה מספיק כדי שהאינפלציה תרד בחזרה קרוב ליעד של 2%, אבל תוך הימנעות מהטיית הכלכלה לכיוון של מיתון. זה עשוי לעזור למניות להיראות אטרקטיביות שוב, בגלל שרווחי החברות יישארו חזקים, דבר שאמור לעודד משקיעים להמר על חברות הנסחרות בבורסה.

בתסריט אופטימי פחות, העלאות הריבית של הפדרל ריזרב יכניסו בסופו של דבר את הכלכלה לסכנה של מיתון. תשואות של איגרות חוב יירדו במצב כזה, כי לרוב הן יורדות כשמשקיעים אופטימיים פחות לגבי הכלכלה, ועולות כשבאופק רואים צמיחה גבוהה ואינפלציה.

האם זה יחזיר לחיים את אפקט TINA? כנראה לא באופן מיידי, אומרים בגולדמן סאקס. בתור התחלה, רווחי החברות כנראה ייפגעו. אם בודקים משנת 1949, הירידה החציונית ברווחי מניות בזמני מיתון עמדה על ב־13%, כך כתבו אנליסטים של גולדמן סאקס. במצב כזה מחירי המניות יירדו אפילו עוד. בחישוב חציוני, בזמנים קודמים של מיתון ירד מדד S&P 500 ב־24% בין השיאים לרגעי השפל, כך לפי אנליסטים.

המסקנה הלא כל כך סימפטית למשקיעים היא אולי, שלאחר תקופה ארוכה וחזקה באופן יוצא דופן בשווקים, אם פשוט יתנו לכסף "לחנות" במניות, לא יקבלו את התשואות שאותן התרגלו לקבל בעשור האחרון.

קפירין מ־RegentAtlantic מייעץ ללקוחותיו להגביל את חשיפתם לאיגרות חוב ארוכות, הנוטות להיות רגישות יותר להעלאות ריבית לעומת אג"ח של משרד האוצר, שלרוב מבשילות בפרקי זמן קצרים יותר, בין כמה ימים לשנה. הוא ממליץ גם שבתוך שוק המניות יסתכלו המשקיעים מעבר למניות הטכנולוגיה, על מניות של חברות מוצרי צריכה, שיש להן פוטנציאל לספק תשואות קבועות גם בסביבה תנודתית.

"כשהפדרל ריזרב עובר תהליך מסוג זה, יש מעט מאוד מקומות להסתתר", אמר קפירין. "הבנק שוב אינו ידיד של השוק".