מארגון בלי שיניים לברית הגנה משגשגת: איך תשפיע הצטרפות פינלנד ושבדיה על נאט"ו

עד למלחמה באוקראינה, נאט"ו היה ארגון משותק. עמנואל מקרון קרא לו "מת מבחינה מוחית", מפלגות ומועמדי ימין ושמאל קיצוניים מרחבי אירופה, כמו מרין לה-פן בצרפת או מפלגת "די לינקה" בגרמניה, קראו לפרוש ממנו, והנסיגה המבולגנת של ארה"ב ושלו מאפגניסטן העידה על חולשתו. הפסגה השנתית של מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו בשנות כהונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפכה מסמל לאחדות לבמת התנצחויות ("האויב הגדול ביותר של ארה"ב", כינה טראמפ את האיחוד במהלך אחת מהן) ומסלול מקביל להקמת "צבא אירופי" (PESCO) כבר החל להתרקם.

אבל כעת, הברית הצבאית משגשגת מתמיד. המלחמה שבה פתחה רוסיה באוקראינה ב-24 בפברואר טרפה את הקלפים והחזירה את נאט"ו לימי הזוהר שלה בתקופת המלחמה הקרה, אך עם תוספת משמעותית של מדינות, כוחות צבאיים, ומה שנראה כנחישות אירופית לא לסמוך רק על מטריית הגנה אמריקאית יותר, אלא לפתח בתוך נאט"ו יכולות צבאיות משמעותיות ונכונות להילחם. היא גם מהווה בוננזה לתעשיית הנשק האמריקאית.

פינלנד, שהודיעה בסוף השבוע על כוונתה להצטרף לברית, היא דוגמא לחיזוק כוחות משמעותי לברית הצבאית. מדיניות הביטחון הפינית, והעובדה שהיא חולקת גבול של 1,271 קילומטר עם רוסיה, הובילה לבניית צבא חזק-יחסית, עם תעשיית נשק ומערך מילואים, כמו גם הובלה בנושאים כמו סייבר, תעמולה וביטחון אזרחי.

הזעזוע שגרמה הפלישה הרוסית לאוקראינה הביא לשינוי 

לפינלנד יש צבא מילואים פעיל של כ-280 אלף לוחמים (במדינה שבה חיים כ-5.5 מיליון תושבים), ועוד קרוב ל-600 אלף לוחמי מילואים שיכולים להתגייס במדת הצורך ולעבור אימונים. חיל האוויר שלה מתחזק צי של כ-160 מטוסים (בימים אלה חתמה פינלנד על עסקה בשווי עשרה מיליארד דולר לרכש מטוסי F-35) ובחיל הים יש כ-250 ספינות. במדינה גם קיים "מרכז ללוחמה היברידית", שפועל בתחום האיומים מרוסיה בתחום ה"פייק ניוז" והתעמולה. במדינה יש חוק גיוס חובה, וסקרי דעת קהל מצביעים על רמת מוכנות גבוהה של התושבים להגן על ארצם מפני פלישה רוסית אפשרית. יותר מאשר מדינת חסות שתידרש לשליחת כוחות, פינלנד נחשבת ל"תוספת כוח" לברית הצבאית.

הצבא השבדי קטן יותר יחסית (גם בהתחשב שמספר התושבים במדינה כפול), ומשרתים בו כ-25 אלף חיילים בלבד בזמני שלום. עם זאת, למדינה תעשיית נשק מתקדמת, כולל ייצור מטוסי קרב, והיא הודיעה על נכונות להגדיל משמעותית את ההוצאה הביטחונית שלה בעקבות המלחמה באוקראינה. בין היתר, שבדיה מתכננת תרגילים קרובים ו"הגברת הנוכחות הצבאית" באי גוטלנד, הקרוב למובלעת הרוסית קלינינגראד לחופי הים הבלטי.

ההצטרפות תיקח זמן רב, אך ככל הנראה לא תיתקל בהתנגדות

שתי המדינות התקרבו לנאט"ו בעשורים האחרונים, וביתר שאת מאז סיפוח קרים על ידי רוסיה ב-2014, וקיימו תרגילים משותפים יחד עם מדינות החברות בנאט"ו ובמיוחד השכנות הנורדיות דנמרק ונורבגיה. אך הזעזוע שגרמה הפלישה הרוסית לאוקראינה הביא לשינוי מדיניות חד, ולכוונת הצטרפות לנאט"ו - אפילו ללא משאלי-עם בסוגיה, כפי שהוצע בעבר.

ההצטרפות שלהן צפויה לארוך זמן רב, ולפחות עד סוף השנה הנוכחית וייתכן שעד אפריל 2023, אך לפי רוב ההערכות הן לא ייתקלו בהתנגדות משמעותית. נשיא טורקיה רג'אפ טייפ ארדואן ביקר את הנכונות של המדינות הללו לארח מתנגדי משטר טורקיים, וגורמים שאנקרה מגדירה כ"טרוריסטים" בשל שייכותם לארגונים כורדיים מהשמאל הרדיקלי. אך התנגדות זו לא צפויה לטרפד את האישור פה-אחד הדרוש בקרב 30 המדינות החברות בנאט"ו כדי לקבל את פינלנד ושבדיה לשורותיו.

בנוסף לצעדים אלה, המדינות החברות בנאט"ו התחייבו בחודשים האחרונים להגביר משמעותית גם את המחויבות לברית וגם את ההוצאה הצבאית שלהן. אלה הן חדשות מצוינות לתעשיית הנשק האמריקאית, שסומכת על נאט"ו כשוק המשמעותי ביותר שלה, אבל גם לסדר הכוחות וליכולות הצבאיות של הברית שכבר כעת כמעט ונפרשת על כל הגבול המערבי של רוסיה. שבדיה, עם זאת, צפויה להבהיר כי לא תהיה מוכנה לארח נשק גרעיני על אדמתה כחלק מחברותה בנאט"ו וייתכן שגם לא תאפשר הקמת בסיסי קבע.

ברוסיה מאיימים "להגיב בהתאם"

מצד רוסיה, האיומים בימים האחרונים התמקדו לא רק בנושא ההצטרפות, אלא גם באופי. משרד החוץ הרוסי הודיע כי "הרבה תלוי" אם יהיו בסיסי קבע של הברית על אדמת פינלנד ושבדיה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין אמר כי "ההתרחבות של תשתית צבאית לתוך הטריטוריה הזו (פינלנד ושבדיה) בהחלט תיצור פרובוקציה שתדרוש תגובה".

ההבדל עליו רמז פוטין בין הצטרפות לברית לבין התרחבות תשתית צבאית של הברית (בסיסים או הצבת מערכות נשק, למשל) לשטח פינלנד ושבדיה, עשוי לרמוז כי מבחינת רוסיה יש הבדל בין השניים. "לגבי התגובה שלנו", אמר, "נראה אילו איומים ייוצרו עבורנו. בעיות נוצרות עבורנו ללא כל הצדקה, ואנחנו נגיב בהתאם". משרד החוץ הרוסי אמר הבוקר כי "ברור שתהיה תגובה" להצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט"ו.

רוסיה השקיעה משאבים רבים בשנים האחרונות בניסיון להטות את דעת הקהל הפינית נגד הצטרפות לנאט"ו, כולל באמצעות מימון מפלגות ופעילים פוליטיים, אך ראתה כיצד המלחמה באוקראינה סוחפת את דעת הקהל בתוך ימים בודדים. כ-75% מהפינים תומכים בהצטרפות לברית, וכ-60% מהשבדים. לפני שלושה חודשים בלבד היה מחנה זה במיעוט משמעותי.

למעשה, ההצטרפות מחברת את שתי המדינות לגוש הגרעיני המערבי, ולראשונה הן יקבלו ערבויות ביטחוניות במסגרת סעיף 5 של אמנת נאט"ו ממעצמות גרעיניות כמו ארה"ב, צרפת ובריטניה. בטלוויזיה הרוסית התייחסו לכך ונאמר אתמול כי "הסיבה שלהן להצטרפות היא פחד. אבל יש להם יותר ממה לפחד בתוך נאט"ו. כאשר בסיסים של הברית יופיעו בשבדיה ובפינלנד, לרוסיה לא תהיה אפשרות אחרת מאשר לנטרל את חוסר האיזון (שנוצר) ואת האיומים החדשים על ידי נשק גרעיני טקטי".

בנוסף, הנוכחות של נאט"ו בים הבלטי תקבל חיזוק משמעותי, ואנליסט רוסי שדיבר עם הוושינגטון פוסט הגדיר אותו בעקבות ההתפתחויות האחרונות כ"אגם בשליטת נאט"ו". החשיבות של הים היא כמוצא וככניסה לסנט פטרבורג ולקלינינגרד הרוסית.

במציאות החדשה שאחרי המלחמה באוקראינה, הניטרליות של שתי המדינות הפכה כמעט בין-לילה לחולשה, אך המהירות שבה הן מנסות לפצות עליה הפתיעה רבים. בעוד שלפני ה-24 בפברואר "פינלנדיזציה" של אוקראינה נראתה כפתרון לגטימי למתיחות - כלומר הפיכה של אוקראינה למדינה ניטרלית שאינה מחוברת לנאט"ו - כעת נראה כי הפתרון הזה כבר אינו ישים אפילו בעבור פינלנד, והשכנה שבדיה.