שפיר עונה לעתירת שיכון ובינוי ואגד: "אין לקבל טענת ריכוזיות מפי שני תאגידי ענק"

שיכון ובינוי ואגד עתרו בחודש פברואר האחרון לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד ועדת המכרזים הבין-משרדית לרכבת הקלה בירושלים, שהחליטה שלא לפסול את חברת שפיר מהתמודדות במכרז הביצוע וההפעלה לקו הכחול בבירה.

החברות ביקשו להורות כי שפיר אינה רשאית להשתתף במכרז בשל "מעמדה הריכוזי במשק בכלל ובתחום הרכבת הקלה בירושלים בפרט". לפי העתירה, שפיר בעלת זכויות ביותר מ-4 תחומי תשתית חיונית ובאמצעות 10 רישיונות וחוזים. בנוסף, נטען כי היא מחזיקה ביותר ממחצית מהפעילות בתחום הרכבות הקלות, זאת משום שהיא הזכיינית והמפעילה של הקו האדום וחתומה על חוזה לתכנון, להקמה, לתפעול ולתחזוקה של הארכתו ושל הקו הירוק.

בתגובה טוענת שפיר כי הקשיים התחרותיים במכרז מגיעים דווקא מצידה של אגד, "אשר מפעילה במקביל קווי אוטובוס אשר הם תחליפיים לרכבת הקלה, ושיקולי התחרותיות נוגעים בהגבלת כוחה".

כן נטען כי "אין לקבל את טענות 'הריכוזיות' כאשר אלה מגיעות מפיהם של שני תאגידי ענק, מהחזקים במדינת ישראל, בדמות שיכון ובינוי ואגד. לו אדם זר היה קורא את העתירה, המנתחת בהרחבה את עסקיה של שפיר אך מתעלמת לחלוטין מעסקי העותרות, עלול היה להגיע לרושם המוטעה כי שפיר היא גוף ענק ורב-זרועות, ומולה מתמודד כביכול עסק קטן הזקוק להגנת בית המשפט, בעוד שבפועל המצב הפוך לגמרי".

את שפיר מייצגים עורכי הדין צבי אגמון, מתן מרידור, נוי איתן וזאב גוטרייך ממשרד אגמון.

"החלטה על פסילת שפיר עשויה לבטל לחלוטין את התחרות במכרז" 

בנוסף טוענת שפיר כי כי במקביל לעתירה זו, שיכון ובינוי מבקשת גם לפסול שתי מתמודדות נוספות בעתירה נפרדת. "לבית משפט נכבד זה מוצג המצג כאילו קיימות 5 קבוצות מציעים פוטנציאליות, אך לא נאמר אפילו ברמז כי אם כבוד השופט שחם יפסול את קבוצות המציעים הנדונות בפניו, אזי יהיו בסך-הכול 3 קבוצות מציעים פוטנציאליות, ואז החלטת בית משפט נכבד זה על פסילת שפיר עשויה לבטל לחלוטין את התחרות במכרז או לצמצמה באופן דרמטי וקיצוני".

במרץ 2021 הוועדה לצמצום הריכוזיות הכניסה את קבוצת שפיר לרשימת הגורמים הריכוזיים בשל החזקה של למעלה מ-10 זכויות בתחומים שונים. המשמעות של הופעת תאגיד ברשימת הגורמים הריכוזיים היא שמתן רישיונות או זיכיונות מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות. ועדת הריכוזיות קבעה בחודש אוקטובר כי שפיר אומנם "בעלת זיקה ממשית לפרויקט הקו הכחול. מדובר בפרויקט בהיקף דומה שמבוצע מול אותם גורמים, מה שמגדיל את החששות מהגדלת ריכוזיותה הכלל-משקית של שפיר",

ואולם הוועדה קבעה כי "לפעילותה של שפיר במסגרת פרויקט ה-JNET יש גם יתרונות לציבור, שמתבטאים בכך שהיא מחזיקה בניסיון רלוונטי ביותר להתמודדות במכרז, ניסיון שעשוי להוביל אותה להגיש הצעה תחרותית וגם לסייע לה בהקמת הפרויקט ובהפעלתו".

בסופו של דבר הוועדה קבעה כי "ניתן לאפשר את השתתפות שפיר, שלה ניסיון ממוקד בתחום הרכבות הקלות בירושלים, והשתתפותה במכרז בהכרח תוסיף לחץ תחרותי משמעותי ותשפר את התחרות במכרז".

ב-2018 הוועדה דנה גם בעניינה של שיכון ובינוי, שהייתה אז חלק מקבוצת אריסון, וקבעה אז כי "הקצאת הזכות לקבוצת אריסון (שהחזיקה בשיכון ובינוי - א.ז) צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית ולחזק באופן ממשי את החשש להגדלת כוח המיקוח שלה מול מקבלי ההחלטות, כשאין בצידה תועלת משמעותית שעשויה להצדיק פגיעה זו". לאחר מכן קבוצת אריסון מכרה את החזקותיה בשיכון ובינוי, והיא נגרעה מרשימת הגורמים הריכוזיים. 

"חוות-הדעת של עו"ד שטרום אינה קבילה" 

כנגד החלטת הוועדה, שיכון ובינוי צירפה את חוות-דעתו של עו"ד דרור שטרום, שכיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים, והוא טען כי אין להקצות את הקו הכחול לשפיר.

מנגד, בתגובתה, שפיר טוענת כי "חוות-הדעת של עו"ד שטרום הוגשה במקור לוועדת המכרזים בזמן שהוא היה מנוע מלטעון טענות בפני ועדת הריכוזיות. באותה העת, עו"ד שטרום היה חבר בוועדת האיתור לתפקיד הממונה על התחרות. כדי למנוע ניגוד עניינים, עו"ד שטרום חתם על מסמך התחייבות, לפיו לא ייצג לקוחות מול רשות התחרות במהלך כהונתו כחבר בוועדת האיתור".

בכל מקרה, לטענת שפיר, חוות-דעתו של עו"ד שטרום היא משפטית ואינה קבילה כהגשת חוות-דעת מומחה.