פלישת רוסיה לאוקראינה: ניסיון להחזיר איזון שלא היה קיים מעולם

הכותב הוא פעיל אופוזיציה רוסי, לשעבר סגן ראש המטה של אלכסיי נבלני ובעלים שלל ערוץ יוטיוב רוסי מובי

במוחו של ולדימיר פוטין, לאחר מלחמת העולם השנייה ועד להתפרקות ברית-המועצות ב-1991 התקיימו בעולם שני קטבים של כוח, כלכלה ותרבות: ברית-המועצות וארצות-הברית, סוציאליזם וקפיטליזם. התפרקות ברית-המועצות, אפשרה לתרבות והכלכלה האמריקאית להשתלט על העולם עד שהפך לחד-קוטבי וחסר איזון. מטרת הפלישה של פוטין לאוקראינה, כך לפחות בראשו היא-להחזיר את האיזון העולמי. תומכי הפלישה הם אוטוקרטים (סין ורוסיה), שמתנגדים להגמוניה האמריקאית ומורדים בה תוך שהם שואפים לחלק מחדש את "מוקדי ההשפעה" העולמיים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הבינו מנהיגי העולם הנורמטיביים שאי אפשר להמשיך ולחיות בעולם של מלחמות בין מדינות ושהדרך היחידה למנוע אסונות מעשי ידי אדם היא על ידי קשירת הכלכלות והגורלות של המדינות - יצירת תלות כלכלית שתפחית את הרצון ואת היכולת של מדינות להילחם בינן לבין עצמן.

תלות זו החלה כבר בשנות ה-50 ומוכרת עד היום בשמה - "האיחוד האירופי". תחילה תלות של פחם ופלדה במסגרתה היו חברות צרפת, גרמניה, איטליה, בלגיה והולנד ועוד. את תהליך האינטגרציה הכלכלית הובילה ארצות-הברית -שלאור גישתה הפרגמטית לא נפגעה כמו שאר העולם במלחמת העולם השנייה והתהליך נקרא - תוכנית מרשל שנתנה תמיכה כלכלית וייעוץ טכני למדינות אשר הסכימו להצטרף לארגון ה-OEEC (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי, היום OECD). מהאיחוד נעדר הגוש המזרח אירופי היות וסטלין, מנהיג ברית-המועצות לשעבר, ראה בו איום. וכך נולד העולם המערבי (מדינות דמוקרטיות עם כלכלה מפותחת), שחברו מרצונם לבלוקים פוליטיים דוגמת נאט"ו. יציאת צרפת מהאיחוד וחזרתה ב-2009 ללא מלחמה או איום במלחמה מבטאת את החופש של מדינות האיחוד: חופש הביטוי והגדרה עצמית, בחירות תחרותיות ותקשורת חופשית שהובילו לתלות של הפוליטיקאים באזרחים, הגנה על זכויות ומערכת משפט בלתי תלויה - אלה הסיבות לשגשוג הכלכלי העולם המערבי - מדינות עם תמ"ג גבוה (מתוכן יש שני יוצאי דופן: מונרכים של נפט שיש בהם יותר אנרגיה מאזרחים וסינגפור שהיא עיר מדינה).

גוש מוחלש וכנוע

מנגד, הגוש הסוציאליסטי לא נהנה מאותו חופש והצטרפו אליו מדינות אשר "שוחררו" על ידי ברית-המועצות מהנאצים ביניהן: פולין, הונגריה, צ'כיה ועוד. אף לא אחת מהן נכנסה מרצונה החופשי. מדינות שרצו לצאת מהגוש הסוציאליסטי או לבצע רפורמה מערבית כלשהי נתקלו באיומי טנקים סובייטים (מזרח ברלין ב-1953, הונגריה 1956 וצ'כיה 1968). פולין ב-1981 יצאה מהגוש לאור משבר כלכלי שפקד את ברית-המועצות. פחד מהסובייטים ואי כדאיות כלכלית הובילו לקריסת הגוש הסוציאליסטי.

קריסת הגוש הסובייטי גרמה לראשו של פוטין לחשוב שהופר האיזון העולמי וכי האמריקאים השתלטו על כולם. כיבוש אוקראינה לשיטתו ו"שחרורה" יחזיר את האיזון. האמנם?

האיזון שלא היה קיים מעולם, לא יחזור. רוסיה ביחס לכלכלה העולמית מהווה פחות מ-2% והצבא הרוסי מציג כישלונות חוזרים ונשנים אל מול אוקראינה (שלא נחשבה לחזקה במיוחד). כל אלה לא מפריעים לפוטין להמשיך ולהילחם על חשבון איכות חיי האזרחים ברוסיה.

מבחינתו, ארצות-הברית עושה מה שהיא רוצה, מפציצה את בלגרד, כובשת את עיראק ואפגניסטן וגם הוא רוצה את זה. (גם אם נתעלם לרגע מהעובדה שאף אחת מהמערכות האלה אינה דומה לפשעי העם שמבצעת רוסיה באוקראינה).

לא היה קיים מעולם

בעוד ארצות-הברית מהווה רבע מהתמ"ג העולמי, כלכלת רוסיה קטנה בערך פי 15 מכלכלת ארצות-הברית. אזרחי רוסיה יכלו לחיות ברמת חיים הדומה לאזרחי ארה"ב במידה והיו מצביעים אחרת בבחירות האחרונות ומחליפים את פוטין. לרוסיה היה פוטנציאל להגיע למקום השלישי מביו הכלכלות המובילות בעלם אחרי סין ולפני יפן. בדיוק כפי שעשתה אירלנד שיצאה מעוני מחפיר וכיום מדורגת במקום הרביעי מבחינת תמ"ג לנפש, וזאת ללא כל היתרונות שיש לרוסיה, כדוגמת הגז ומשאבי טבע נוספים.

אבל פוטין שפלש לאוקראינה עדיין לא מבין שעולם דו-קוטבי לא היה קיים מעולם, ורוסיה, שאזרחיה השאירו אותו בשלטון ולא דרשו מנהיגות כלכלית ותרבותית, חייבית להפנים את האבסורד הגדול שכדי להתעמת עם ארצות-הברית אתה צריך להשתוות אליה וחייב שיהיה לך את כל מה שיש לה וכשיש לכם את מה שיש לה (דמוקרטיה וכלכלה חזקה) אין לכם סיבה להתעמת עם ארצות-הברית.