ל"ג בעומר במירון: לגייס את החוגגים להתארגנות להילולה ולא להיאבק בהם

הכותבת היא ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי אשר תתקיים בל"ג בעומר הקרוב, תערך תחת השפעת הזיכרון של האסון הכבד שהתרחש בשנה שעברה, במהלכו מצאו את מותם 45 מבוגרים וילדים, ונפצעו מעל 150 אנשים.

היערכות להתמודדות יעילה עם אירוע רב נפגעים מושתתת על תיאום יעיל בין כל גורמי המענה, החל ממשטרת ישראל, מד"א, כוחות הכיבוי, הרשות המקומית, והרשות הדתית המנהלת בשגרה את מתחם קבר הרשב"י. תיאום יעיל מושתת על אמון בין הגורמים השונים הנדרשים לעבוד יחדיו, לרבות האמון של הציבור בגופים הללו. שמירת האמון והעבודה בהרמוניה מאתגרת במיוחד השנה, מאחר וההיערכות להילולה מתבצעת במקביל לוועדת החקירה הממלכתית הבוחנת את הגורמים וההחלטות שהובילו להתרחשות האסון ואשר נדרשת להמליץ על הדרך הנכונה לערוך אירועים המוניים במקומות פולחן דתיים.

דהיינו, הגורמים האחראים על הכנת המענה לאירוע רב נפגעים פוטנציאלי במירון עושים זאת במקביל למתן עדות בפני הוועדה וניסיון לשכנעה שאין הם נושאים באשמה כלשהי לאסון שהתרחש. לעיתים אף ננקטת טקטיקה של הטלת דופי באחר, על מנת להרחיק את האחריות מאותו גורם. פעולות אלו מקשות על בניית ושימור האמון ההדדי.

גיוס כולל

התיאום והשליטה באירועים המוניים מושגים לאו דווקא מתוך היררכיה פיקודית נוקשה אלא דווקא מתוך גיוס הגורמים הרלבנטים השונים כשותפים שווים וחיוניים למתן מענה לאירוע. נדבך משמעותי בניהול המענה לאירוע פוטנציאלי הינו הציבור הפוקד בהמוניו את קבר הרשב"י. פעמים רבות אנו שומעים את הטענות המושמעות נגד הציבור על שהוא " אינו ממושמע " וכי " רק אכיפה קשה תביא להתנהגות רצויה ". טענות כאלו הושמעו באופן תדיר במהלך מגפת הקורונה, כאשר הציבור נתפס כמזלזל בהנחיות בריאות הציבור כדוגמת עטיית מסכות, שהייה בבידוד, או שמירת ריחוק חברתי. הופעלו לחצים שונים על גורמי האכיפה להעלות את הקנסות המוטלות על מפרי ההנחיות והועברו מסרים שנועדו להפחיד את הציבור, מתוך אמונה שצעדים אלו יובילו להפחתת התחלואה. המציאות הראתה תמונה הפוכה. ממחקרים שקיימנו בחוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב למדנו כי איומים בהטלת קנסות וניסיונות אכיפה נגד הציבור אינם תורמים להגברת ההיענות להנחיות הרשויות. לעומת זאת, מסרים המחזקים את הערבות ההדדית, הסולידריות וההבנה כי התנהגות הפרט תשפיע בחיוב על בריאות ורווחת האחר, הם המובילים לבניית אמון הציבור ולהגברת ההיענות להנחיות.

את ההבנה אודות חשיבות הציבור כחלק אינטגרלי בתכנון מענה לאירועי חירום יש לאמץ גם בתכנון ההיערכות להילולה שתתקיים במירון השנה. חיוני לגייס את ציבור החוגגים כנדבך חיוני בהיערכות הכוללת, כמשאב יסוד, ולא כ"בעיה" שיש למצוא לה פתרון . גיוס זה צריך להתבסס על שקיפות מלאה אודות תכנון ההתנהלות בהר מירון בעת ההילולה והסברה יעילה של כל החלטה המתקבלת. במסגרת זו, נכונה ההחלטה לאפשר לכל אחד מהחוגגים זמן מוגבל על ההר, אך יש לדברר ולהסביר לציבור את היעד של החלטה זו - דאגה לאחר ומתן אפשרות לכל המבקשים לחגוג את ההילולה, בבטחה ובשמחה. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חלק מהרשויות כי הציבור בעייתי ואינו ממושמע, אוכלוסיית החוגגים שתגויס לדאוג לאחרים, תעשה זאת בצורה ראויה, מתוך סולידריות וערבות הדדית.

שינוי תפיסתי

שינוי תפיסתי זה של אמון הרשויות בציבור (לעומת אמון הציבור ברשויות) לא יתרחש ביום אחד. בניית אמון אורכת זמן ומחייבת שקיפות וכיבוד הדדי. עם זאת, תוצאתה תהיה שינוי של ממש ביכולת הפיקוד, השליטה והעבודה המשותפת והיעילה בעת אירועים המוניים, כמו גם במצבי חירום שונים. השינוי התפיסתי יתממש רק אם כלל הגורמים יאמצו אותו כנדבך יסוד בהתנהלותם, לרבות הרשויות השונות, המגיבים הראשונים וגם התקשורת. במקום ל"הלין" על הציבור, יש לרתום ולכלול אותו כמשאב חיוני בניהול כל אירוע; יהיה זה המשאב החשוב והיקר מכולם.