הקטר של המשק האט: האם היחלשות ההייטק תגרור את ישראל למיתון?

נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון חשפו כי המשק הישראלי נכנס להאטה, שבאה לביטוי בהתכווצות התוצר ב-1.6% ברבעון הראשון של 2022. אם עד היום משך קטר ההייטק את המשק למעלה, הרי שהנתונים הנוכחיים והתבטאות של שר האוצר אביגדור ליברמן חושפים כעת תמונה בעייתית, עד כדי דיבורים על אפשרות לסטגפלציה או אפילו מיתון.

"מבין כל הנתונים של המשק, מה שאותי מטריד זו הירידה ביצוא ההייטק הישראלי אחרי הירידות בוול סטריט", אמר שר האוצר ליברמן בוועידת האנרגיה הלאומית של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. "לגבי האינפלציה, אנחנו חלק מהכלכלה העולמית, ושתי הכלכלות החשובות, ארה"ב וגרמניה, רושמות אינפלציה גבוהה, וגם שם מחירי הדיור עלו בחדות", הוסיף.

ליברמן רומז כי החולשה בענף ההייטק כבר כאן, והחשש שלצדה הוא מפגיעה בהכנסות המדינה ממסים. יצוא שירותי ההייטק ירד ברבעון האחרון ב-17% (אך זה אחרי צמיחה של 35% ברבעון הקודם). מניתוח של האוצר אשתקד עולה כי כל עלייה של אחוז במדד הנאסד"ק - שלו יש קורלציה גבוהה להייטק הישראלי - תורמת הכנסות של 12 מיליארד שקל. אחרי שהמדד האמריקאי השלים בשבוע שעבר נפילה של 25% מהשיא, אפשר להבין את החששות של ליברמן. בנק ישראל, אגב, הזהיר בחודשים האחרונים שלא כדאי להמשיך להסתמך על הכנסות המדינה ממסים מענף ההייטק.

הנתונים הפתיעו את הכלכלנים

הנתונים הפתיעו לרעה, שכן הכלכלנים ציפו דווקא לנתון צמיחה חיובי ומעבר לכך נחשפו כמה נקודות תורפה שעלולות להשפיע לרעה על הצמיחה בהמשך, מה שמהווה בעיה בסביבה אינפלציונית. האטה לצד עליות מחירים במשק משמעותה סטגפלציה, ועולה שאלה אם היא תגיע במקודם או במאוחר נוכח הנתונים.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות חושב כי נתוני הלמ"ס מהשבוע שעבר אינם מעידים על חולשה בסקטור ההייטק. "אמנם תשומת הלב מופנית לנתוני התוצר שפורסמו השבוע, אך לפי נתוני סחר החוץ, שפורסמו לפני מספר ימים, יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית עלה בכ-12 בקצב שנתי בחודשים פברואר-אפריל (נתוני מגמה), בהמשך לעלייה של כ-21% בחודשים נובמבר-ינואר. מאחר וסקטור זה מהווה קרוב ל-40% מסך ייצור התעשייה (למעט יהלומים), מדובר בנתון שממשיך לתמוך במשק ולחזק אותו.

ובכל זאת, מזהיר כי "אם בכל זאת תירשם חולשה בסקטור ההייטק, הדבר יורגש היטב בכלכלה המקומית, הן בשל חשיבותו לתוצר ולתעסוקה והן משום ששורה ארוכה של תעשיות ותעשיות-משנה תומכות אותו על בסיס שוטף ומתפרנסות מצרכיו".

השפעה על העלאת הריבית

תוצר המשק אמנם ירד 1.6% בקצב שנתי ברבעון הראשון של השנה, אך בהשוואה לרבעון הראשון של 2021 מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 9% בשנה שממקמת את ישראל במקום גבוה מבין מדינות ה-OECD. אלא שברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון הקודם לפי האומדן הראשוני ישראל נמצאת במקום השלישי מהסוף מבין המדינות שפרסמו את נתוני הצמיחה, יחד עם שבדיה ונורבגיה.

נתוני האינפלציה שחרגו מתחום היעד תומכים בהעלאת ריבית בקצב גבוה, אלא שנתוני התוצר והחשש מהאטה תומכים בהעלאת ריבית הדרגתית יותר. יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון, מעריך כי גברו הסיכויים להעלות ריבית של 0.25% בלבד ולא 0.4% בשבוע הבא. מאוד יתכן שחלק מהוועדה המוניטארית יעדיף להיות זהירים יותר במינון העלאת הריבית", אמר כץ.

  

אינדיקציות מדאיגות נוספות

בכל מקרה, מיתון קלאסי אין כאן - מצב של מיתון מוגדר בעת ירידה בתוצר שני רבעונים ברציפות, ולעת עתה גם אין הרעה בשוק העבודה כאשר האבטלה בשפל של חמישה עשורים. כך שבסך-הכול מדובר בנחיתה מהרמות הגבוהות של הצמיחה שהציג המשק. אבל נתוני האומדן הראשוני חשפו כמה נקודות תורפה ואינדיקציות לגבי מצב המשק שבנק ישראל ייקח בחשבון בבואו לקבוע את גובה הריבית בשבוע הבא.

את הסיבות לדאגה מספקים הצריכה הפרטית שהתמתנה נוכח נסיעות הישראלים בהמוניהם לחו"ל, מה שהגדיל את סעיף היבוא של סחורות ושירותים ב-17% ברבעון הראשון. גם הירידה בצריכת רכבים מעלה סיבה לדאגה, שכן התוצר בנטרול המסים נטו על היבוא שאת חלקם הנכבד תופס ענף הרכב הצביע על התכווצות חדה יותר - 3%.

מעבר לכך, לא מן הנמנע שאפקט העושר של הישראלים שהרקיע שחקים אחרי העליות החדות במחירי הדיור ובשווקים הפיננסים אשתקד, עשוי להיפגע נוכח הירידות החדות שנרשמו בשווקים הפיננסים מתחילת השנה. אפקט העושר בישראל שנוצר בעיקר כתוצאה מפריחת ההייטק תרם אשתקד לצריכה הפרטית שעלתה ב-10%. ההייטק ימשיך להיות קטר המשק אך סביר להניח כי החולשה תתבטא בצמצום עובדים והאטה בקצב הזינוק בשכר.

כך שניתן לומר שהמשק משלם כעת על הצמיחה החזקה של השנה שעברה, שבה הישראלים לא נסעו לחו"ל ובזבזו את כספם בארץ ויצוא חברות ההייטק נהנה מפריחה. אלא שכיום התנאים בכלכלה השתנו - ומשקיעי ההון סיכון צפויים להיות בררניים יותר בהשקעות, כאשר ההסתמכות על ההייטק חושפת את המשק לסיכון בתקופה של העלאות ריבית וירידה בתאבון המשקיעים לסיכון.