מנכ"ל ישראכרט: "לא מעריך שנראה הפסקה במתן האשראי כמו בקורונה, אך צריך להיות זהירים יותר"

החודשים שלפני משבר הקורונה סימנו את חברות כרטיסי האשראי כמי שעשויים לקרוא  תיגר על הבנקים בכל הנוגע למתן אשראי לציבור ולבתי העסק. אולם אז פרצה המגפה, הציבור צמצם הוצאות והפסיק לטוס כך שהביקוש להלוואות פחת, ושלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, מקס וכאל סיימו את 2020 עם קיטון של 3.2% בתיק האשראי הצרכני המצרפי וירידה של 22.6% בתיק האשראי המצרפי לעסקים קטנים ביחס לשנה שקדמה לה.

"אני לא מעריך שנחזור להפסקת פעילות האשראי שהייתה בשיא הקורונה", אומר רן עוז, מנכ"ל ישראכרט , בשיחה עם גלובס. "אולם ברור שבתקופה שבה הצד הכלכלי מתחיל להתקשח אנחנו צריכים להיות יותר זהירים. מנקודת המבט של ישראכרט, אנחנו חלק מאוד קטן בעוגת האשראי הצרכני, בטח ביחס לבסיס הלקוחות שלנו, ובאשראי העסקי אף יותר קטן.

"מכיוון שיש לנו בסיס לקוחות גדול מאוד, גם בצד הצרכני וגם בצד העסקי, אנחנו מאמינים שיש לישראכרט פוטנציאל צמיחה שיאפשר לנו למנף את הקשר עם בתי העסק ואת הידע שיש לנו עליהם. אנחנו עובדים על טיוב התיק ושיפור החיתום כדי לוודא שניתן את הפתרונות הנכונים ובהחלט חושבים שתהיה לנו המשך צמיחה יפה בשנה הקרובה בתחום", אומר עוז על רקע פרסום תוצאות הרבעון הראשון של 2022.

על רקע העלייה בקצב האינפלציה והצפי להאטה בצמיחה ובצריכה, דיווחה ישראכרט כי סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2022 עם רווח נקי של 50 מיליון שקל לעומת כ-74 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הרבעון נבעה בעיקר מהגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי מ-12 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-31 מיליון שקל וכתוצאה מהכרה בהוצאות חד-פעמיות בסך של כ-17 מיליון שקל בגין קיצור תקופת השכירות בבניין ישראכרט הישן עם המעבר למשרדים חדשים, והחלטת החברה על הפסקת פרויקט להפעלת יישומון anyway לתיקוף ותשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית.

"המינויים החדשים מתחילים לעבוד"  

התוצאות לא גרמו לקורת רוח בשוק ההון, ומניית ישראכרט ירדה בכמעט 5% בשעות שלאחר פרסום הדוחות. נציין, כי בשנה האחרונה הניבה מניית החברה תשואה של  39% (לעומת תשואה של 15.3% במדד ת"א 125).

על פי דוחות החברה, היא הגדילה את תיק האשראי הצרכני שלה ב-5.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והוא עומד על 4.1 מיליארד שקל ואת התיק העסקי ביותר מ-20% לכ-1.1 מיליארד שקל. ישראכרט אגב, הייתה היחידה שרשמה גידול בתיק האשראי ב-2020, אך תיק האשראי שלה עדיין קטן משל שתי המתחרות. "שמנו דגש על האשראי כמנוע צמיחה. המינויים החדשים לחיזוק התחום מתחילים לעבוד (בהם הבאתה של יפית גריאני, לשעבר ראשת החטיבה הבנקאית בדיסקונט, ר"ו) ויש שתי בעלות תפקידים נוספות שיצטרפו בחודש-חודשיים הקרובים", הוא מסביר.

  

לצד החיזוק בשדרה הניהולית, בישראכרט חתמו בספטמבר שעבר, עוד לפני כניסתו של עוז לתפקיד, על שותפות במיזם אשראי צרכני במודל "קנה עכשיו, שלם אחר כך" (BNPL). החברה תחזיק ב-19.9%, והשותפים הם קבוצת יזמים, בראשות רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל. "המיזם מתקדם יפה ויעלה לאוויר בחצי השני של השנה, אז אני מקווה שנראה את התוצאות", מציין מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי.

הריבית שלכם על ההלוואות (9.1% בממוצע ב-2021) היא מהגבוהות בשוק. לאור העלאת הריבית של בנק ישראל, מה צפוי לנו בהיבט הזה?
"מכיוון שרוב ההלוואות הצרכניות ולמגזר העסקי הן בריביות משתנות, הן מגיבות לריבית של בנק ישראל. אבל מעבר לזה, אנחנו בוחנים לא רק את הריבית המשוקללת של כלל התיק אלא כל הזמן מסתכלים על מה הקצב ורמת העמדת האשראי בכל חודש. רמת הריבית בהלוואות החדשות דווקא בירידה כי אנחנו פונים לקהלים יותר איכותיים עם פרופיל סיכון יותר נמוך, כך שבינתיים לא רואים השפעה של ריבית בנק ישראל, אבל ככל שהריבית הזו תעלה תהיה השפעה על הריביות בשוק".

"הולכים עם העולם לתחום הקריפטו" 

מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי של ישראכרט ברבעון הראשון עלה בכ-14% לכ-47.4 מיליארד שקל, לעומת כ-41.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. ונכון לסוף הרבעון הראשון, מצבת הכרטיסים הפעילים של ישראכרט עמדה על כ- 4.27 מיליון כרטיסים, גידול של כ-2%.

השבוע נכנסה ישראכרט לתחום הקריפטו, בשיתוף פעולה עם בית ההשקעות אלטשולר שחם, באותו המועד בו נכנסה לתחום המתחרה מקס. "הכניסה שלנו נועדה לפתוח גם בפני הלקוחות הצנועים יותר אפשרות להשקיע בכל דבר וכך מי שירצו להשקיע בקריפטו החל מ-150 שקל בצורה דיגיטלית יוכל לעשות זאת וזה נהדר. לשם העולם הולך ואתה רוצה להגיע למצב שתהיה לך בחירה לעשות מה שתרצה. אנחנו כמובן לא מעודדים אף אחד ולא נותנים ייעוץ להשקיע במטבע כזה או אחר ובטח לא בני"ע ערך, אבל רוצים לאפשר זאת ללקוחות".

האם הירידה במניית כלל או האטה בצמיחת המשק ישפיעו על עסקת מקס

מאז הודיעה חברת כלל ביטוח ב-10 באפריל על רכישת חברת כרטיסי האשראי מקס צללה מניית החברה, המתנהלת ללא גרעין שליטה,  ביותר מ-14%. זאת בזמן שמדד תל אביב ביטוח ירד בפרק הזמן הזה ב-9% בלבד. בשוק ההון מייחסים חלק מהירידה במניית כלל לחוסר אמון של המשקיעים שהרכישה, המצריכה את כלל למממן סכום של 1.6 מיליארד שקל, כדאית מבחניתה.

בנוסף, הטלטלה בשווקים מטילה צל על המשך הצמיחה במתן האשראי במשק, ועלולה להשפיע על הצמיחה של חברות כרטיסי האשראי. מקס ומתחרותיה סימנו את האשראי הצרכני והעסקי כמנוע מרכזי לשנים הבאות, וכבר ספגו בהיסטוריה העצמאית הקצרה שלהן, לאחר הפרדתן מהבנקים ששלטו בהן (למעט כאל), מכה בתחום האשראי עם פרוץ הקורונה.

עם זאת, גורם בשוק ההון סבור כי בעסקאות מסוג זה לא צפויה השפעה של שוק ההון. "התוכניות כבר הוכנו, חלק גדול מהסכומים כבר שוריינו בצד, ולכן, הסוגייה היחידה שנשארה פתוחה היא זו הרגולטורית - האם הרגולטורים חושבים שהיא תעשה טוב לתחרות או שלא", הוא אומר.

גורם נוסף בשוק טוען כי "המשקיעים והאנליסטים לא יודעים איך לאכול את העסקה הזו". לדבריו "מצד אחד בכלל אומרים שיכול להיות שיש בה פוטנציאל גבוה, אך מצד שני הם לא יודעים איך הפעילות השונה של החברות תשתלב יחד, כשמצד שלישי יש חשש שהיחס בין היקף הפעילות שכלל רוכשת לפעילות העצמאית שלה הוא לא מבוטל. אז מה שרואים בעיקר זה אי ודאות, אולי קצת תקווה אבל גם ספקנות".