התנודתיות שנרשמה בשווקים הפיננסים מתחילת השנה לא פוסחת על שוק המט"ח. השילוב של דולר שנחלש בעולם והחשש מהעלאת ריבית גדולה בשבוע הבא על ידי בנק ישראל, בהמשך לנתוני האינפלציה שפורסמו השבוע, הביאו להיחלשות מחודשת של הדולר בפתיחת השבוע. אלא שהתחדשות הירידות בשווקים הביאה לשינוי כיוון הבוקר והשקל ממשיך במגמת הפיחות החד שרשם מול הדולר מתחילת השנה ובמיוחד בחודשיים האחרונים. הדולר מזנק בכ-1.5% לרמה של 3.4 שקלים.
1: שווקים יורדים, שקל נחלש
לגופים המוסדיים המקומיים יש חשיפה גבוהה למניות מחוץ לישראל ובעיקר למניות בארה"ב כחלק מניהול כספי הפנסיה של כולנו. כמו כל השקעה בנקובה במטבע זר, המוסדיים נוטים לגדר את חשיפות המטבע שלהם. מדובר בסכומים גבוהים מאד ויש להם השפעה על שער החליפין המקומי.
עם הירידות בשווקים המוסדיים, המקומיים רכשו מעל ל-7 מיליארד דולר מתחילת השנה בשביל לכסות על ירידת הערך של השקעתם הדולרית על פי מדיניות ההשקעה שלהם. הזינוק בביקוש לדולר הביא למחסור בדולרים בשוק המקומי עבור הגופים המוסדיים, מה שמחזק את הדולר מול השקל.
מנגנון הגידור עובד גם לכיוון השני, וכפי שנראה גם הבוקר, בשל ההתאמה הגבוהה של הדולר מול השקל אל מול הנאסד"ק האמריקאי, אפשר להסיק כי כיוון השווקים הפיננסים הוא זה שיכתיב את הטון לדולר מול השקל בטווח הקצר, בהתאם לגידורים של הגופים המוסדיים. לטווח הארוך יותר, סביר להניח כי העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל ימשיך לתמוך בהתחזקות השקל.
2: פערי הריביות מחזקים את הדולר
סיבה מרכזית להתחזקות הדולר על פני השקל מתחילת השנה נעוצה בהפרשי הריביות בין ארה"ב לבין ישראל. על פי התיאוריה, מאחר שהריבית בארה"ב גבוהה יותר, המשקיע ירצה להמיר את השקלים שבידיו לדולרים על מנת להשיא תשואה גבוהה יותר, וכך גובר הביקוש לדולר. אמנם גם בארה"ב מעלים ריבית, אך ההעלאה של הריבית בישראל עד כה הוערכה כהדרגתית, שכן האינפלציה בישראל על פי הלמ"ס נמוכה בהשוואה עולמית.
בזמן שהצפי להעלאות ריבית בארה"ב מטפס מעלה, פערי הריביות מתרחבים וכך מתחזק הדולר האמריקאי. אלא שאם בישראל יעלו ריבית בקצב מהיר מהטון ההדרגתי שהביע בנק ישראל, הדבר יביא להתחזקות השקל בהתאם לצמצום פערי הריביות.
לפי הערכות שבקצה העליון של התחזיות בשוק המקומי, בנק ישראל יעלה ריבית בגובה של 0.4%. יחד עם זאת, עולות השאלות ביחס להשפעה ולמשקל שייתן בנק ישראל לנתוני התוצר שהצביעו על התכווצות ברבעון הראשון של 2022. ייתכן ובנק ישראל יסתפק בהעלאה מדודה יותר, אחרי שנתוני הצמיחה שפורסמו השבוע הצביעו על חולשה של יצוא הסחורות והשירותים שמסמנים האטה של ענף ההייטק.
3: כוחו של השקל בבלימת המחירים יתחדש?
בחודשיים האחרונים השקל עבר תהליך פיחות משמעותי. לפי בנק ישראל, התמסורת מהשקל אל מדד המחירים לצרכן עומדת על כ-10%-14% על פני שנה. כלומר, כוחו של השקל בבלימת עליית המחירים נחלש בשיעור דומה, והתוספת הפוטנציאלית לקצב האינפלציה השנתי עשוי לעלות בהתאם בחודשים הבאים.
מהלך זה תומך בצורך לרסן את האינפלציה, אם כי העלאה של הריבית לא תמתן את עליות המחירים שמקורם מעבר לים. עם זאת, ככל שהפד האמריקאי יאיץ את תהליך הצמצום המוניטארי בארה"ב כך יגבר הסיכוי לירידה באינפלציה המיובאת לישראל, מה שעשוי להוביל להתמתנות בקצב העלאות הריבית בישראל, ועמה ההשפעות על השקל.
4: אנחת הרווחה של היצואנים
היצואנים שמקבלים את התמורה עבור עבודתם בדולרים, ומשלמים שכר עבודה בשקלים, נהנו משינוי הכיוון שנרשם בתחילת השנה נוכח התחזקות הדולר בעולם, מתוקף היותו חוף מבטחים בעתות משבר. אלא שהעלאה אגרסיבית של הריבית במשק תחזק את השקל ועלולה לחדש את הפגיעה ביצואנים - מה שתומך בהעלאה מדודה של הריבית בישראל.
אחרי שרכש 35 מיליארד דולר אשתקד על מנת למתן את התחזקות השקל, בנק ישראל משך את ידיו משוק המט"ח מתחילת השנה. כמו מרבית הבנקים המרכזיים בעולם המערבי, גם המדיניות של בנק ישראל השתנתה, ותוכניות הסיוע לכלכלה בתקופת הקורונה צומצמו, בהן רכישות המט"ח. בנק ישראל כבר לא רוכש דולרים בשוק מתחילת השנה על מנת למתן את התחזקות השקל, ומלאכתו נעשית על ידי פערי הריביות שבין ארה"ב לישראל. אך ההתחזקות המחודשת עלולה להכביד על היצואנים, אלא אם הם התכוננו לשינוי מבעוד מועד.
5: ההאטה בהייטק תחליש את השקל
כניסתם של דולרים ארצה באופן טבעי מחזקת את השקל מכיוון שהיצע הדולרים בשוק עולה. אחרי שבשנים האחרונות אקזיטים רבים בענף ההייטק הביאו לכניסת מיליארדי דולרים ארצה, החשש מהאטה של קטר המשק עלול להביא עמו ירידה בהשקעות ועימה ירידה בהיצע הדולרים בשוק - מה שתורם להתחזקות הדולר ולהיחלשות השקל.
שינוי המדיניות של הבנקים המרכזיים, בדרך של העלאות ריבית, מייקר את עלות הכסף ומוציא הרבה אוויר ממחיריהן של חברות ההייטק הישראליות שהונפקו. מדובר בירידות של סביב ה-80% במרבית חברות החלום.
יצוא שירותי ההייטק כבר ירד ברבעון האחרון ב-17%, אם כי זה הגיע אחרי צמיחה משמעותית של 35% ברבעון הקודם. ברמות התמחור החדשות של חברות ההייטק ייתכן שמשקיעי הון סיכון צפויים להיות בררניים יותר בהשקעות, מה שצפוי להכניס פחות דולרים לשוק המקומי ובכך להחליש את השקל.
ההיי-טק ימשיך להיות ענף מוביל וההשקעות לא ייעלמו בן יום, אך ההאטה עשויה להתבטא בקיצוצים בעובדים ובהשקעות הון פנימה לישראל, מה שעשוי להביא להיחלשות השקל, בניגוד לתרומה האדירה שתרם ההיי-טק להתחזקות השקל אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
