עכשיו מנפיקים? מדוע משפחת זיסאפל מביאה את בינת לבורסה דווקא עכשיו

אחרי תקופה של שקט יחסי בשוק הראשוני בת"א, ודווקא בתקופה של נפילות בשוק המניות, פורסמו בימים האחרונים שלוש טיוטות תשקיף חדשות, של החברות חוליות (מוצרי פלסטיק) סטורנקסט (ניתוח מידע קמעוני) ובינת תקשורת מחשבים.

בשלב הנוכחי, להערכת פעילים בשוק החיתום, למרות חוסר היציבות בבורסות, השוק המקומי עדיין מוכן לקלוט הנפקות של חברות יציבות הנהנות מחוזקה יחסית בשוקי הפעילות שלהן. זו לטענתם הסיבה שהן מנסות לקדם את הליכי ההנפקה, גם אם יצטרכו לתת הנחה ניכרת על המחיר שאליו שאפו בעבר.

בינת היא חברה ותיקה ויציבה, בתחום שהמשקיעים המוסדיים בישראל מכירים היטב, שכן בבורסה בתל אביב כבר נסחרות מספר חברות שירותי IT גדולות. החברה הוקמה בשנת 1975 על ידי יהודה זיסאפל, שהוא יו"ר ובעל השליטה בחברה, לצד אשתו, נאוה זיסאפל, שהינה דירקטורית. כל אחד מהם מחזיק כיום מחצית ממניות החברה (43.2% בדילול מלא). מנכ"ל החברה הוא אלון בן-צור, שיחזיק ב-3% מהמניות בדילול מלא ושעלות שכרו אשתקד עמדה על 3.3 מיליון שקל.

 יהודה זיסאפל, יו''ר ובעלים / צילום: תמר מצפי

בינת עוסקת בתחום הפתרונות ושירותי אינטגרציה מקצה לקצה של טכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT) למגוון מגזרים. לפי הערכות, החברה מכוונת לשווי של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל לפני הכסף, והגיוס יהיה בסך כ-200-300 מיליון שקל. החתמים המלווים את ההנפקה הם דיסקונט קפיטל חיתום ופועלים אי.בי.אי.

מעריכה שהיא המובילה בארץ בתחום ה-ICT

בינת היא חלק מקבוצת רד-בינת הפועלת בעיקר בענפי הטכנולוגיה והביוטק (ובין החברות בה ניתן לציין את רדוור, סרגון, רדקום, רד ביומד ונעורים). בחברה מועסקים כיום 850 עובדים, כולל 100 המועסקים באמצעות חברות קבלניות אצל לקוחות. 65% מכלל העובדים הם עובדים טכנולוגיים.

לפי התשקיף, בינת מעריכה שהיא החברה המובילה והוותיקה בישראל באספקת פתרונות ושירותי אינטגרציה בתחום תשתיות ה-ICT, והיא פועלת בהקמה, תפעול ותחזוקה של פרויקטי מערכות תקשוב מורכבות, מתן שירותי IT בענן פרטי ובמודל של שירות מנוהל, וכן שירותי ענן ציבורי ופיתוח DevOps. בינת פועלת בשני מגזרי פעילות.

הראשון הוא הוא תחום תשתיות IT, התחום המרכזי של החברה, הכולל תכנון והטמעת פתרונות IT - תקשורת, סייבר, טלפוניה, AI ועוד - המותאמים לצורכי הלקוח. בין הפרויקטים בתחום זה החברה מציינת את פרויקט נמל דרום ופרויקט דואר ישראל.

המגזר השני הוא תחום פרויקטים משולבים, שם החברה מספקת שירותי אינטגרציה בתחום ה-IT בפרויקטים מורכבים ועתירי מערכות, כחלק משיתוף פעולה עם חברות קבלניות ויזמים שזכו במכרזים להקמת ותפעול פרויקטי תשתיות ומבנים ציבוריים.

בין הפרויקטים של החברה בתחום זה - פרויקט מרכז ההספקה האחוד של צה"ל, פרויקט עיר הבה"דים ופרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה.

תחום תשתיות ה-IT צמח בשנת 2021 ב-6.9% והציג הכנסות של כ-1.3 מיליארד שקל, עם רווח תפעולי מגזרי של 57.5 מיליון שקל, כלומר שיעור רווחיות תפעולית של 4.5%. תחום הפרויקטים המשולבים קטן יותר ופחות רווחי אך צומח במהירות גבוהה יותר - ב-2021 ההכנסות צמחו ב-88.3% לקצת יותר מ-100 מיליון שקל, עם רווח תפעולי מגזרי של 4 מיליון שקל.

בסך הכול, בשנת 2021 הסתכמו הכנסות החברה בקרוב ל-1.4 מיליארד שקל, צמיחה של 10.3% לעומת 2020. הרווח התפעולי שלה הגיע ל-62 מיליון שקל לעומת 54.4 מיליון שקל ב-2020, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-13% ל-42.5 מיליון שקל. בסוף 2021 היו לבינת יתרות מזומנים בגובה 282 מיליון שקל, לעומת חוב (הלוואות ואשראי) שרובו לטווח קצר, בסך 188 מיליון שקל.

החברה מייעדת את כספי הגיוס למימון פעילותה העסקית, ולמימון הרחבת פעילותה בדגש על שירותי הענן, דאטה סנטר, AI ודיגיטל. כמו כן התמורה עשויה לשמש להחזר הלוואות וקווי אשראי קיימים. טרם ההנפקה אושרה בחברה חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי המניות בסך של 115 מיליון שקל, שישולם בפועל עד 30 ימים לאחר השלמת ההנפקה.

בתשקיף נכתב כי פעילות החברה מושפעת מהתנאים הגלובליים. היא מזכירה את ההתאוששות הכלכלית לאחר פרוץ מגפת הקורונה, ומנגד מציינת שהשיבושים בשרשרת האספקה גרמו לדחיית הכרה בהכנסות ב-2021 וצפויים להשפיע על התוצאות גם ב-2022.

באשר לסביבה הטכנולוגית היא מציינת את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלדבריה משנה את יחס הנהלות הארגונים לפעילות ה-IT ומגדילה את תקציבי ה-IT בארגונים. החברה מציינת שתחום הפעילות שלה נחשב לתחרותי מאוד, והתחרות מתבטאת בירידת מחירי השירותים והגמשת מדיניות האשראי כלפי לקוחות.

היא אינה יודעת להעריך את נתח השוק שלה בתחום תשתיות ה-IT אך סבורה שהיא מובילה בו, ומציינת את המתחרות הבולטות - מלם תים, וואן, אמת מיחשוב ומטריקס (כולן חברות ציבוריות בת"א).