שנת 2022 צפויה להיות שנת מפתח בשוק כרטיסי האשראי בישראל. מן העבר האחד ממתינה חברת מקס להחלטות הרגולטורים - רשות שוק ההון, הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות - האם לאשר את מכירתה לחברת הביטוח כלל. מן העבר השני צפויה להתקבל לקראת סוף השנה החלטה במשרד האוצר בנוגע למתחרה כאל, בשאלה האם להפרידה מבנק דיסקונט, השולט ב-72% מהחברה.
בינתיים, פרסמו ביום ראשון שתיים מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי את דוחותיהן הכספיים לרבעון הראשון של השנה, שבו הציגו גידול של כ-33% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כאל רשמה רווח של 80 מיליון שקל ואילו מקס הציגה רווח של 52 מיליון שקל.
החברה השלישית בשוק, ישראכרט, פרסמה את תוצאותיה בשבוע שעבר, והציגה רווח של 50 מיליון שקל, אך מדובר בקיטון לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
מקס: נמשכת הצמיחה במימון לרכישת רכב
בחברות כרטיסי האשראי, בדומה לבנקים, סימנו את תחום האשראי כמנוע הצמיחה המרכזי, לאור חזרת המשק לצמיחה לאחר משבר הקורונה, והן מנסות לנגוס בנתח השוק של הבנקים, שעדיין מהווים את מקור האשראי הגדול במשק.
תיק האשראי הצרכני של מקס, שהוא הגדול מבין חברות כרטיסי האשראי, ועומד על כ-7 מיליארד שקל, גדל ברבעון הראשון של השנה בשיעור של כ-7.6%. בחברה ציינו כי אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים באשראי הצרכני הוא מימון לרכישת רכב, וב-2022 נמשכת עד כה הצמיחה המואצת בהלוואות שמעמידה החברה למימון רכבים חדשים ויד שנייה.
במקביל, צמח תיק האשראי לעסקים קטנים ל-607 מיליון שקל, עם גידול של כ-23.1% לעומת סוף שנת 2021, וגידול של כ-49.1% בהשוואה ליתרה בסוף הרבעון המקביל אשתקד. כך שבסך הכול עומד תיק האשראי של מקס על יותר מ-7.5 מיליארד שקל.
בהתייחס לסיכון שבגידול באשראי אמר מנכ"ל מקס, רון פאינרו, כי "כאשר האשראי לא מצליח, זאת אומרת שהחברה או הבנק לא הצליחו לגבות את תשלומי ההלוואות בתוך 150 יום, בדוחות הנתון הזה מופיע תחת סעיף 'מחיקות'. אצלנו רואים שיעור מחיקות נמוך מאוד, בטח כשמסתכלים על גודל התיק, והמספר האבסולוטי נשאר קבוע בין הרבעון הראשון של 2022 לזה של 2021, כשגודל התיק עלה ב-30%. זו אחת האינדיקציות החזקות שהתיק מנוהל בצורה איכותית, ברמת סיכון מאוד נמוכה".
בחברה המשיכו במהלך הרבעון בהורדת הריבית הממוצעת ללווים. הריבית הממוצעת בהלוואות הצרכניות עמדה על 7.2% (בדומה לסוף 2021), לעומת 7.6% ברבעון המקביל אשתקד, ואילו זו של ההלוואות לעסקים הקטנים ירדה מ-5.2% בסוף השנה שעברה ל-5.1%.
כשהתבקש להתייחס להעלאת הריבית הצפויה השבוע על ידי נגיד בנק ישראל, אמר פאינרו כי "כבר תקופה ארוכה שאנחנו מציעים את הריבית הכי נמוכה מבין שלוש החברות, ומתחרים בבנקים - ריבית של 7.2%, בפער של 2%-3% מהמתחרות.
"גם צד המקורות שלנו וגם ההלוואות שאנו מעמידים הם צמודי פריים ובריבית משתנה, לכן הגיוס מקזז את ההלוואות".
עם זאת, לא מן הנמנע כי ככל שיעלו הריביות של בנק ישראל, בוודאי אם תהיה עליית ריבית דרסטית בזמן קצר, גם הריביות של החברה, כמו של כל השוק, יעלו בהתאם.
בסעיף ההכנסות, הציגה מקס גידול של כ-26% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, והן עמדו על כ-394 מיליון שקל. הגידול בהכנסות החברה היה בכל סעיפי ההכנסה - הן בהכנסות הריבית והן בהכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי, לאור הגידול המשמעותי בהיקפי הפעילות.
מחזור העסקאות של החברה הסתכם בכ-25.5 מיליארד שקל, גידול של כ-22.3%, והמחזור בכרטיסים חוץ-בנקאיים צמח בכ-37.7% לכ-8.7 מיליארד שקל.
האם רואים השפעה של האינפלציה על הצריכה?
פאינרו: "כשמסתכלים על אפריל ומאי רואים שהצריכה לא נפגעת, נכון לעכשיו. כרגע אנחנו לא רואים שינוי בדפוסי הצריכה. הדוחות מעידים שהישראלים חוזרים לטוס ולנפוש, הביקוש לאשראי עלה ואנחנו רואים מחזורים בהיקפים שאף עולים על הרמות שהכרנו טרום משבר הקורונה".
כאל: הכנסה בסעיף ההוצאות להפסדי אשראי
גם בכאל רשמו במהלך הרבעון הראשון גידול משמעותי בתיק האשראי, ל-7.2 מיליארד שקל, גידול של כ-24% לעומת אשתקד, מתוכו כ-6.2 מיליארד באשראי צרכני (גידול של 23%) וכמיליארד שקל באשראי לעסקים (גידול של 27%).
מחזור העסקאות עמד על 34.6 מיליארד שקל, גידול של כ-21% מהרבעון המקביל. ההכנסות של כאל הסתכמו ב-554 מיליון שקל, לעומת 447 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-24%.
את היתרון היחסי של כאל על פני מקס אפשר למצוא בסעיף ההוצאות להפסדי אשראי, כריות הביטחון שמפרישות החברות למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות שנטלו. ברבעון הראשון לשנת 2022 הסתכם סעיף ההוצאות להפסדי אשראי של כאל בהכנסה בסך מיליון שקל, בעוד שמקס רשמה בסעיף זה הוצאה בסך של 17 מיליון שקל.
בכאל ציינו כי תוצאות הרבעון הנוכחי, וכן אלו של מקבילו אשתקד, הושפעו מקיטון בהיקפי המחיקות והאשראי הבעייתי. במקס הסבירו בהקשר זה כי הגידול בהפרשות נובע בעיקר מגידול משמעותי בפעילות העסקית, הן בכרטיסי אשראי והן באשראי הפרטי והעסקי, והזכירו, כאמור, כי "היקף המחיקות בתיק נותר נמוך, בדומה לתקופה המקבילה, וזאת על אף הגידול בתיק".
לוי הלוי, מנכ"ל כאל, אמר כי "החזרה ההדרגתית לשגרה, אחרי מגפת הקורונה, הביאה לשינוי בסביבת המאקרו, עם עלייה בצריכה הפרטית, הבאה לידי ביטוי בגידול משמעותי במחזורי העסקאות, ועם גידול בביקוש לאשראי. נוסף על כך, למרות שהסרת מגבלות התעופה ופתיחת השמיים חלו רק בחלקו השני של הרבעון, ראינו הרבעון צמיחה מהירה במחזורי חו"ל גם ביחס לרבעון הראשון של 2019, טרום הקורונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
