הקו הירוק יסע ב-2027? החברות שבונות אותו לא ממש אופטימיות

נת"ע ממשיכה להתעקש שהקווים הירוק והסגול יפעלו במועדים המתכוננים, למרות עיכובים מצטברים של חודשים רבים • אלא שמדיווחי החברות שזכו במכרזי ההקמה עולה שהקווים יתאחרו בשנה לפחות • אז למה המדינה מתחייבת לציבור על יעדים לא ריאליים?

שלט לקו הירוק של הרכבת הקלה בכניסה לחולון (כביש 4) / צילום: נת''ע
שלט לקו הירוק של הרכבת הקלה בכניסה לחולון (כביש 4) / צילום: נת''ע

בנת"ע ממשיכים להצהיר שהקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן ייפתח בשנת 2026 והקו הירוק ייפתח בשנת 2027. זאת, למרות אזהרות רבות מצד חברת הבקרה על דחיות ועיכובים. טענות דומות, אשר פורסמו לראשונה בגלובס, הושמעו גם מטעם אנשי משרד האוצר, ואף לפי הדיווחים לבורסה של החברות הזוכות בביצוע השלב השני בפרויקטים, צפויים עיכובים בפתיחת הקווים.

הצהרות שלא עולות בקנה אחד עם החברה

ביום חמישי לפני שבועיים הבכירים עמדו מחוייכים - מנכ"ל חברת נת"ע הממשלתית חיים גליק, מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק ונציגיהם הבכירים של החברות הזוכות בביצוע הקו הסגול שפיר וכאף. ההודעה שהופצה לאחר מכן בישרה על כך שהקו הסגול ייפתח בשנת 2026.

 
  

אלא שהצהרה זו תמוהה לנוכח הדיווח לבורסה של חברת שפיר אודות ההסכם שחתמה מול המדינה, והוא המחייב. לפני שבוע וחצי דיווחה שפיר על זמני הפעילות - לחברות המבצעות יהיה בהתחלה שנה לטובת תכנון מפורט וסגירה פיננסית, כנהוג בפרויקטים מסוג זה. לאחר מכן - יהיו להם 51 חודשי עבודות שיוכלו להתחיל רק לאחר סיום השלב הראשון של ביצוע הפרויקט.

ונסביר: פרויקטים מסוג זה מבוצעים בשני שלבים - השלב הראשון (אינפרא 1) הוא ביצוע הפקעות, פינוי תשתיות, חפירת מנהרות אם יש בכך צורך ועוד. השלב השני, שאותו יבצעו החברות הזוכות, יכול להתחיל רק עם סיום השלב הראשון והוא כולל כבר את החשמול, התקנת המערכות והבדיקות. לכן, במהלך השנה הקרובה בנת"ע יצטרכו לצמצם עיכובים שנגררו בביצוע השלב הראשון במסגרת השנה הקרובה, אחרת 51 החודשים יוכלו עוד להתארך. וכך, במקרה הטוב, החברות מחויבות לסיים להקים את הקו בעוד 5 שנים ושלושה חודשים, קרי אוגוסט 2027.

המצב גרוע יותר בקו הירוק

בקו הירוק, שחלקו עובר בתת הקרקע מדרום תל אביב ועד לשדרות נורדאו בצפון העיר, המצב אף גרוע יותר. השקת כוסות היין לאחר החתימה על ההסכם בין נציגי המדינה לחברות אלקטרה, אלסטום ודן נחתמה בהודעת החברה על כך שהקו ייפתח בשנת 2027. כבר לפני שנתיים, בחברת הבקרה שדוחותיה נחשפו בעקבות עתירת עמותת "הצלחה", העלו אפשרות שהקו יפתח במקטעים בלי החלק התת קרקעי שיוסיף להתעכב.

בתקופה ההיא נת"ע טענה כי הפעלת הקו כולו לא תוכל להתרחש לפני 2027 ולכן חברת הבקרה המליצה להפעיל בשנת 2025 פעימה ראשונה של חלק מהקו ובשנת 2027 לפתוח את כולו. בכל אופן, עכשיו מקווים במשרדי הממשלה שהפעימה הראשונה תתרחש בשנת 2027, והיתר מאוחר יותר. מעיון בדיווח של חברת אלקטרה לבורסה, הקו יפעל במלואו בעוד 6 שנים, באמצע שנת 2028.

גם בקו הזה נת"ע צריכה להזדרז בסיום העבודות של השלב הראשון, שכן לפי אזהרה של משרדי הממשלה בחלק מהמקטעים קיים עיכוב של 23 חודשים. "במקטעים רבים נוספים קיימים עיכובים של ממש אשר מעמידים את מסירתם לזכיין בהתאם ללו"ז המכרזי בסיכון", כתבו אז משרדי הממשלה.

המשרד מתחמק, ובנת"ע יבצעו "הערכה מדויקת"

בסוף חודש פברואר הגיע מכתבם החריג של אנשי משרד התחבורה והאוצר אל שולחנו של מנכ"ל נת"ע ובו נטען כי העיכובים בביצוע הקווים הירוק והסגול מגלמים נזק של מיליארד וחצי שקל בשנה. בחלק מהמקטעים בחלקו המערבי של הקו במשרדי הממשלה צפו "דחייה של עד 36 חודשים בביצוע המקטע, וצמצום הבאפר במקרים רבים לחודש אחד בלבד".

המשנה למנכ"ל נת"ע הפורש, קרן זוהר, התייחס בראיון לגלובס ללוחות הזמנים. לדבריו, "בקווים הירוק (2027) והסגול (2026) היה נכון לקבוע יעד. על היעד הזה כולם מתכווננים, וזה נכון ניהולית". אולם, קביעת היעד להפעלת הקו איננה רק החלטה ניהולית. היא החלטה שעליה מסתמך ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית ועליהם מסתמכים משקיעים בשוק הנדל"ן, בעלי העסקים והתושבים. העיכובים, אף שהם מתרחשים בפרויקטים ברחבי העולם, עלולים לגרום לחוסר אמון ציבורי בביצוע תשתיות מסוג זה.

במשרד התחבורה בחרו, באופן תמוה, שלא להגיב לדברים והפנו לחברת נת"ע, אף שמשרד התחבורה הוא אחראי על הפרויקט. בנת"ע אמרו כי "בשבוע האחרון חתמה נת"ע על הסכם ההקמה תכנון ותחזוקה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה. עוד לפני החתימה, במסגרת דיונים פנימיים, הציגה נת"ע לפני הקבוצות את תוכניותיה וכוונתה לקדם את פתיחת הקווים הסגול ל-26 והירוק ל-27, ואת הציפיה מהזכייניות להשקיע כל משאב אפשרי על מנת לעמוד במשימה המאתגרת. עם הצגת התכנון המפורט לביצוע, תבצע נת"ע הערכה מדויקת של זמני פתיחת הקווים".

בתוך כך, בשבוע שעבר הסתיימה סאגה ארוכה כשביהמ"ש העליון דחה את ערעורם של המתנגדים למסילת הקו הסגול וכביש בדרך רפאל איתן ברמת גן.

התוכנית הבטיחה שהכביש במקום ישוקע לעומק של 12 מטר, אלא שהעיריה בנתה במקום מובל ניקוז שמנע את השיקוע. עיריית רמת גן דרשה שנת"ע תוריד את גובה המובל, למרות שהעירייה עצמה הקימה אותו בניגוד לחוק. על כך העיר ביהמ"ש כי מדובר ב"הפרת חוק בוטה וחסרת מעצורים".